| גילי בן אברהם ויניב בר, כלכלני אגף הכלכלה של לאומי |
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי ברביע הרביעי של 2022 עמד מספר המועסקים במשק הישראלי על כ-4.22 מיליון (בממוצע) לעומת כ-4.08 מיליון ברביע הרביעי של 2021 (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בעלייה של כ-3.4% במספר המועסקים במהלך 2022.
במקביל, נציין כי מספר המשרות הפנויות עמד ברביע הרביעי אשתקד על כ-142.8 אלף (בממוצע) לעומת כ-144.46 אלף ברביע הרביעי של 2021 (נתונים מנוכי עונתיות). נתונים אלה, משקפים ירידה של כ-1.1% במספר המשרות הפנויות במהלך שנת 2022, אשר החלה במחצית השנייה של השנה.
שנת 2022 התאפיינה, כאמור, בעליית מספר המועסקים, אשר באה במקביל לעליית שיעור האבטלה בחודשים האחרונים, תוך ירידה במספר המשרות הפנויות, המשקפת את התמתנות הביקוש לעובדים במשק. אולם, מגמות אלה לא היו אחידות בכל ענפי המשק.
בתרשים המצורף מוצגים שיעורי השינוי במהלך שנת 2022, הן במספר המועסקים והן במספר המשרות הפנויות, בענפי פעילות נבחרים. ניתן לראות כי ענף מידע ותקשורת, אשר מייצג בין היתר את פעילות שירותי ההייטק, כגון: תוכנה, מחקר ופיתוח ועוד, הינו חריג ביחס למרבית הענפים המופיעים בתרשים. בענף זה, חל גידול מהיר במספר המועסקים במהלך שנת 2022, אשר לווה בירידה חדה במספר המשרות הפנויות, בדגש על החודשים האחרונים, זאת על רקע ההאטה בפעילות ההייטק בעולם, שהובילה למהלכי פיטורים נרחבים יחסית, וחששות באשר לפעילות במהלך 2023.
דהיינו, נראה כי הירידה בביקוש לעובדים בתחום ההייטק מוסברת בחלקה על-ידי קליטה של עובדים חדשים, זאת בשילוב עם האטה בפעילות, אשר צפויה לבוא לידי ביטוי בהאטת הגידול בתעסוקה בתחום זה. במקביל, ענף הבינוי התאפיין במגמות שונות, לפיהן נרשם גידול בביקוש לעובדים, על רקע העלייה בהתחלות הבנייה ובהיקף הבנייה הפעילה, לצד גידול מתון בלבד במספר המועסקים, המשקף את הקושי בגיוס עובדים מתאימים לענף זה. התעסוקה בתחום זה צפויה להמשיך ולעלות.
במבט כולל, נראה כי מכלול נתוני התעסוקה מצביע על שוק עבודה חזק יחסית, הכולל מספר משרות פנויות גבוה משמעותית ביחס לרמה ערב פרוץ משבר הקורונה (כ-100 אלף משרות), מצבת מועסקים בעלייה ושיעור אבטלה שאינו שונה באופן מהותי מהסביבה בה היה ערב המשבר (כ-4%). זאת, על אף השינויים בסביבה המאקרו-כלכלית, אשר בעת הנוכחית איננה תומכת בגידול מהיר בפעילות הכלכלית, זאת בשונה מן הממוצע בשנים קודמות. בתרחיש מרכזי, אנו צופים עלייה קלה בלבד בשיעור האבטלה הממוצע בשנת 2023 יחסית לשנת 2022. הרעה בתנאי הרקע הכלכליים יחסית לאלו הכלולים בתרחיש המרכזי עלולה לבוא לידי ביטוי בעלייה של שיעור האבטלה הממוצע בשנת 2023.
| הפדיון של כלל ענפי הכלכלה ורמת הייצור התעשייתי התייצבו בעת האחרונה ברמה הגבוהה מן המגמה
נתוני הלמ"ס מלמדים כי בחודש נובמבר 2022 ירד הפדיון בכלל ענפי הכלכלה, ללא יהלומים (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים) בכ-2.0% ביחס לחודש אוקטובר 2022, ובכ-0.6% בהשוואה לחודש המקביל בשנת 2021.
כפי שניתן לראות בתרשים, בשלהי שנת 2021 התייצב הפדיון בכלל ענפי הכלכלה ולאחרונה אף ירד מעט, וזאת לאחר שבמרבית שנת 2021 עלה הפדיון בתלילות. ניתן להעריך כי התייצבות זו נבעה ממגוון גורמים, וביניהם: ההתפוגגות של אפקט הפתיחה מחדש על הביקושים במשק, זאת לאחר הסגרים בתקופת הקורונה, והיחלשות האפקט של החיסכון העודף שהצטבר בקרב משקי הבית, הודות לירידה בהוצאות בתקופת הסגרים; ולאחרונה, השינוי בסביבה המאקרו כלכלית המקומית והגלובלית, המתבטא בעלייה משמעותית באינפלציה, ובעליית הריבית, אשר שוחקות את כוח הקנייה של משקי הבית, ומשתקף, בין היתר, בירידה באמון הצרכנים, ובביקוש הפנימי והחיצוני למוצרים ושירותים של המשק המקומי.
יודגש כי הפדיון של כלל ענפי הכלכלה, ללא יהלומים, עדיין מצוי ברמה גבוהה יחסית למגמת הצמיחה שנרשמה בשנים שקדמו להתפרצות הקורונה, אם כי, הפער בין הרמה הנוכחית למגמת הצמיחה הרב שנתית הולך ומתכווץ. יצוין כי התנאים המאקרו כלכליים שהוזכרו לעיל צפויים להוסיף ולהתקיים גם בעת הקרובה (לפחות), ולפיכך לפעול להתמתנות הפער ביחס למגמת הצמיחה ארוכת הטווח.
באופן דומה, גם הייצור התעשייתי (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), אשר זינק בחדות בתחילת שנת 2022, התייצב במהלך החודשים האחרונים. בחודש נובמבר 2022 עלה הייצור התעשייתי בכ-3.9% בהשוואה לחודש אוקטובר 2022, ובכ-12.8% ביחס לחודש המקביל בשנת 2021. כמו כן, אף הייצור התעשייתי מצוי ברמה גבוהה משמעותית ביחס למגמת צמיחתו בתקופת טרום הקורונה. אולם, גוברים הסימנים המצביעים על כך שבמהלך התקופה הקרובה יתכנס הייצור התעשייתי למגמת צמיחתו מהתקופה ערב המשבר. סימנים אלו כוללים את הירידה ביצוא התעשייתי בחודשיים האחרונים, הירידה בציפיות של התעשיינים (לפי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס) באשר להיקף ההזמנות מיצוא, הירידה ביבוא התשומות לייצור (ללא דלק ויהלומים) ועוד.
לסיכום, הפדיון בכלל ענפי הכלכלה ורמת הייצור התעשייתי התייצבו בעת האחרונה, לאחר שעלו יחסית בחדות עד לראשית שנת 2022. שני המדדים הללו, המהווים אינדיקטורים מרכזיים לפעילות הכלכלית המקומית, גבוהים יחסית למגמת צמיחתם בשנים שקדמו להתפרצות הקורונה, אך להערכתנו הם צפויים להתמתן ולהתכנס בהדרגה למגמת הצמיחה ארוכת הטווח.
| ציפיות האינפלציה לשנה קדימה מצויות במגמת ירידה בחודשים האחרונים
לפי נתוני בנק ישראל, ציפיות האינפלציה לשנה קדימה, מכלל המקורות בישראל (שוק ההון, החזאים, חוזי אינפלציה והריביות הפנימיות של הבנקים), מצויות בירידה בחודשים האחרונים, והן כולן בתוך טווח יעד יציבות המחירים (1%-3%), בחלקו העליון. כפי הנראה שילוב של גורמים גלובליים ומקומיים הובילו לירידה בציפיות האינפלציה לשנה קדימה.
בקבוצה הראשונה, ניתן למנות את היחלשות השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, כמתבטא ברכיבים נבחרים של מדד מנהלי הרכש העולמי (דוגמת התקצרות זמני האספקה של מוצרים וכד'), הירידה במחירי האנרגיה העולמיים, והצפי להאטה בכלכלה הגלובלית. ובקבוצה השנייה, ניתן לציין את עליית ריבית בנק ישראל, והשחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית, המצננים את הביקוש המקומי ואת הפעילות הכלכלית. כמו גם, פעולות נבחרות של הממשלה, דוגמת הפחתת ההעלאות של התעריפים הממשלתיים ביחס לתכנון הראשוני, וההצהרה על צעדים נוספים כגון הביטול של העלאות מיסים שנערכו לאחרונה (כלים חד פעמיים ומשקאות ממותקים).
לסיכום, נציין כי ציפיות האינפלציה מהוות רכיב אחד מיני רבים בתוך סל תנאי הרקע של הוועדה המוניטרית בבואה לבחון אפשרות לשינויים ברמת הריבית, כך שהירידה בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, כשלעצמה, מפחיתה את המוטיבציה להעלות ריבית. אולם, כאמור לעיל, מלבד משתנה זה, בוחנת הוועדה המוניטרית גורמים נוספים כגון: האינפלציה בפועל, רמת הפעילות במשק וההתפתחויות בשוק העבודה (נושאים עליהם הרחבנו בפסקאות הקודמות), תחזיות לפעילות הכלכלית הגלובלית, תמהיל המדיניות ועוד.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי צפויה העלאת ריבית נוספת מצד בנק ישראל, של 25 נ"ב בהחלטה הקרובה (20.2), לרמה של 4.00%, בה הריבית צפויה להישאר במהלך השנה הנוכחית, בתרחיש מרכזי. אך במקרה של התממשות תרחיש פסימי, שמקורו במשק המקומי, בכלכלה העולמית או בשילוב של גורמים, הריבית עלולה להיות גבוהה יותר.
הכותבים הם כלכלני אגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.