| ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון |
| ריבית בנק ישראל בשיא של 11 שנה וצפויה להמשיך ולעלות בהחלטות הקרובות
בנק ישראל העלה השבוע את הריבית ב-50 נ"ב נוספות לרמה של 3.25%. מדובר ברמה הגבוהה מאז ספטמבר 2011. נציין כי ההערכות המוקדמות נעו בטווח שבין 50 נ"ב ל-75 נ"ב.
נדגיש כי תהליך העלאת הריבית מצד בנק ישראל חל במקביל להעלאת הריבית במרבית המדינות המפותחות, ובפרט במשקים המפותחים הגדולים.
במלל המלווה להחלטת הריבית, ציין בנק ישראל שהאינפלציה במשק מצויה מעל לגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1%-3%) – ברמה של 5.1% ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו באוקטובר. כמו כן, הודגש כי האינפלציה נרשמת בטווח רחב של סעיפי המדד. להערכתנו, האינפלציה השנתית בפועל (כלומר, ב-12 החודשים האחרונים) צפויה להישאר מעל ל-5% בחודשים הקרובים. מדובר במצב אשר תומך בהעלאות ריבית נוספות, זאת למרות האטת הקצב בהחלטה הנוכחית.
האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. הוועדה המוניטרית מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם והתמתנות הביקושים לצד ההקלות בשרשראות האספקה וירידת מחירי הסחורות פועלים למיתון האינפלציה. מלבד זאת, נראה שהפחתת קצב ההעלאות נתמכה בכך שהציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה משוק ההון מצויות בתוך תחום היעד, הציפיות לשנה משאר המקורות שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד (3%).
הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. נציין שיעד יציבות המחירים של בנק ישראל מוגדר במונחים של אינפלציה בפועל של המדד הכולל ולא במונחי ציפיות, שיתכן שיתממשו ויתכן שלא. על כן, לאינפלציה בפועל יש משקל משמעותי בקביעת רמת הריבית.
במסגרת הגורמים המאפשרים העלאות ריבית נוספות, בנק ישראל ציין שבמשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה עדיין הדוק. בנק ישראל צופה שהמדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית בישראל בהמשך, ולכן ההאטה בקצב העלאת הריבית בהחלטה הנוכחית.
במסגרת הסיכונים, ציין בנק ישראל את הפעילות הכלכלית בעולם שהולכת ומתמתנת ותך כדי כך הסיכון המתגבר למיתון, בעיקר באירופה. בנק ישראל גם מציין שמספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד, ובמקביל ישנה עלייה ניכרת בהתחלות הבנייה, מה שיכול ללמד על הכוחות המתגבשים, להערכתנו, לבלימת אינפלציית מחירי הדירות בישראל ולעצירת תהליך העלאת הריבית בהמשך.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי תהליך העלאת הריבית יימשך בחודשים הקרובים. בהחלטת הריבית הקרובה, בתחילת חודש ינואר, הריבית צפויה להערכתנו לעלות ב-25 נ"ב נוספים, לרמה של 3.5%.
| ישראל ממשיכה לבלוט לחיוב, בהשוואה בינלאומית, בצמיחה בפועל ובתחזיות הצמיחה לשנת 2023
התוצר המקומי הגולמי של ישראל צמח ברביע השלישי של 2022, לעומת הרביע הקודם, בקצב של כ-2.1% (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). על אף שלא מדובר בקצב צמיחה מהיר במיוחד, יש לציין כי הנתון של המשק הישראלי בלט לחיוב בהשוואה בינלאומית.
שיעור הצמיחה של ישראל ברביע השלישי של השנה (לעומת הרביע הקודם) מצוי בחלקה העליון של התפלגות מדינות ה-OECD. הקדימו את ישראל, ארה"ב (עם שיעור צמיחה של כ-2.6%), שבדיה ונורבגיה, פולין וקולומביה. שיעור הצמיחה של כלכלת ישראל ברביע השלישי של השנה, בלט לחיוב, בין היתר, בהשוואה לשיעור הצמיחה הממוצע בגוש האירו (כ-0.8%), באיחוד האירופי (כ-1.0%) ובבריטניה (כ-0.7%-).
כמו כן, נציין כי בלטו לשלילה מרבית כלכלות מרכז-מזרח אירופה, ביניהן: לטביה, סלובניה, הונגריה והרפובליקה הצ'כית. זאת, ברקע ההשלכות השליליות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה.
עם זאת, חשוב לציין כי שיעור הצמיחה של התוצר לנפש (שמתוקנן לפי שיעור גידול האוכלוסייה) של ישראל הינו שלילי (מינוס 0.2%), ועל כן אינו בולט לחיוב בהשוואה בינלאומית. שכן שיעור גידול האוכלוסייה השנתי של ישראל עומד על כ-2% לעומת כ-0.0%-0.5% בקרב מרבית מדינות ה-OECD.
ישראל בלטה לחיוב גם בבחינה של שיעור הצמיחה ברביע השלישי של השנה לעומת הרביע המקביל אשתקד (q3/21), זאת כפי שצוין בהודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שלוותה לפרסום נתוני החשבונאות הלאומית, מוקדם יותר החודש. כמו כן, בישראל רמת התוצר בעת הנוכחית (q3/22) גבוהה בכ-12.5% בהשוואה לרמה שהייתה ערב פרוץ משבר הקורונה (q4/19).
יש לציין שמדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD שפרסמו נתונים, כאשר ישנן מדינות שטרם שבו לרמת הפעילות שהייתה לפני המשבר, ביניהן: ספרד, בריטניה והרפובליקה הצ'כית. כ
מו כן, במלל המלווה להחלטת הריבית האחרונה מה-21.11.22, ציין בנק ישראל כי "רמת התוצר במשק ממשיכה להיות גבוהה מקו המגמה טרום משבר הקורונה כבר רבעון רביעי ברציפות". מגמה אשר צפויה להימשך גם ברביעים הבאים.
ב-22 בנובמבר, פרסם ה-OECD את התחזית המאקרו-כלכלית העדכנית שלו לשנים הבאות. במסגרת הפרסום, הדגיש ה-OECD את האתגרים הרבים הניצבים בפני כלכלת העולם בפתחה של שנת 2023. סביבת הצמיחה העולמית בהאטה, האינפלציה צפויה להישמר ברמה גבוהה לפרק זמן ממושך, מה שמשפיע לרעה על אמון העסקים והצרכנים, וכן רמת חוסר הוודאות הינה גבוהה.
במטרה להתמודד עם האינפלציה הגואה, מרבית הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, בדגש על הכלכלות הגדולות, מצויים בעיצומו של תהליך צמצום מוניטרי מתמשך, שכולל העלאת ריבית במנות גדולות תוך פרק זמן קצר. תהליך אשר צפוי להימשך גם בחודשים הבאים. מצב זה, מייצר סביבה מאקרו כלכלית שאינה תומכת בצמיחה מהירה.
אכן, תחזיות הצמיחה לשנת 2023 עודכנו כלפי מטה במידה ניכרת במועדי העדכון האחרונים, ובמקביל, תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה. בעדכון הנוכחי, תחזית הצמיחה לכלכלה הגלובאלית עומדת על 2.2%, קצב נמוך משמעותית מהתחזית ל-2022 (3.1%) ומהצמיחה ב-2021 (5.9%), וכן בהשוואה לממוצע בשנים 2013-2019 (3.4%).
ההאטה בצמיחה צפויה הן בקרב המדינות המפותחות והן בקרב המדינות המתפתחות. מרבית המדינות שבהן צפויה התכווצות או צמיחה בקצב מתון במיוחד הן מדינות אירופה, כאשר בבריטניה ובגרמניה צפוי מיתון של ממש. זאת, ברקע משבר האנרגיה, אשר עלול להוביל למחסור של ממש באנרגיה, וכתוצאה לירידה בתוצר ולאינפלציה גבוהה יותר בקרב מדינות אירופה החברות ב-OECD (בממוצע).
מנגד, מדינות אסיה צפויות להוביל את הצמיחה העולמית בשנה הבאה. ההאטה בסביבת הצמיחה העולמית צפויה להשפיע לשלילה גם על הפעילות הכלכלית בישראל.
תחזית הצמיחה של ה-OECD לכלכלת ישראל בשנת 2023 עומדת על 2.8%, שיעור המשקף התמתנות לקצב צמיחה הנמוך מפוטנציאל הצמיחה של המשק (המוערך בכ-3.5%-4.0%), אולם גבוה ביחס למרבית המדינות, בדגש על המפותחות, ועל כן מצביע על חוסנה היחסי של כלכלת ישראל.
להערכתנו, שנת 2022 צפויה להסתכם בצמיחה של 6.0% ובשנה הבאה אנו צופים צמיחה של 3.4%, בין היתר, הודות לצפי לגידול בפעילות יצוא הגז הטבעי ויצוא התעשיות הביטחוניות.
| עולם: למרות שמרבית חברי הפד תומכים בהאטת קצב העלאות הריבית, הריבית צפויה לעלות לרמות גבוהות מאלו שהיו חזויות עד כה
הפרוטוקול של דיוני הפד מתחילת נובמבר מצביע על כך שלמרות שרוב חברי הוועדה היו בעד האטת קצב העלאות הריבית בפגישות הקרובות, לא הייתה הסכמה לגבי הגובה של שיא הריבית, או כמה זמן יש להשאיר את המדיניות בעמדה מגבילה זו.
הדבר הבולט בפרוטוקול הוא ש"חברי וועדה שונים ציינו כי, כאשר האינפלציה עדיין לא הציגה סימנים רבים של ירידה, וגם לנוכח חוסר איזון בין היצע לבין ביקוש בכלכלה שנמשך, הערכתם לגבי הרמה הסופית של שיעור הריבית שתהיה הכרחית להשגת היעדים היא גבוהה במקצת ממה שצפו קודם לכן."
זה היה גם הקו של היו"ר ג'רום פאוול במסיבת העיתונאים שלו לאחר הפגישה, עם גישה ניצית למדי. בניגוד לגישה זו של היו"ר, הפרוטוקול מציין ש"רוב ניכר של המשתתפים (חברי הוועדה) סברו כי האטה בקצב העלייה תהיה ראויה כבר בקרוב".
הפרוטוקול כולל התייחסויות למידת אי הוודאות סביב השפעת ההידוק המוניטרי המצטבר עד כה. בפרט, "חברי וועדה רבים ציינו כי העיתוי של ההשפעות של הצעדים המוניטריים על הפעילות הכלכלית, שוק העבודה והאינפלציה עדיין לא ברור, כאשר מלוא ההשפעה טרם בא לידי ביטוי". במילים אחרות, חלק מחברי הוועדה מודאגים מכך שהפד עלול להדק יתר על המידה.
כמו כן, לא היה בדברים אשרור לאינדיקטורים המובילים שמצביעים על התמתנות בלחצי מחירי הליבה וחלק מחברי הוועדה טענו שאין עדיין מגמה כזו.
עם זאת, במבט קדימה, האינדיקטורים מעידים על התגבשות של "מסה קריטית" של אינדיקציות להאטת האינפלציה בהמשך, מה שעשוי להביא להפסקת העלאת הריבית בתחילת השנה הבאה ואולי יבסס את עמדת הפתיחה בכדי להתחיל להפחית את הריבית שוב עוד לפני סוף 2023.
מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי
הכותבים הם כלכלני בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.