| ד"ר מילי פרי, יו"ר מרכז הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל |
דמוקרטיזציה של העולם הכלכלי נראית חלום רחוק. מי שמנהל את הכסף בעולם הם ארגונים פיננסים חזקים ואנשי העשירונים העליונים. האם הטכנולוגיה מזמנת לנו כלים חדשים להנגיש את העושר העולמי לכלל האזרחים ותרום לצמצום פערים? טוקניזציה (ייצוג בעזרת קוד) של נכסים "קשיחים" בעולם הפיזי היא הזדמנות ייחודית שהבלוקצ'יין מזמן לעולם הכלכלי. דעה זו תבהיר אייך ניתן ליישם את ההבטחה הגלומה בנזילות.
ייצוג דיגיטלי של נכסים מאפשר "להנזיל" תעשיות רבות שקיימים בהם חסמים של "אי נזילות". כלומר, הטוקניזציה הופכת את הנכסים לסוג חדש של מניות ומאפשרת בכך לציבור רחב וחדש להשתתף בהשקעה, שלפני כן הייתה אפשרית למשקיעים מקצועיים בלבד או ל"מקורבים". בכך גם נפתחת אפשרות למסחר בשוק משני, לאחר ההשקעה הראשונית, באמצעות פלטפורמות מסחר (מארקטפלייס).
דוח שפרסמה ב 2022 קבוצת הייעוץ של בוסטון (Boston Consulting Group) שוק הנכסים הבלתי נזילים מוערך בכ-16.1 טריליון דולר. לטענת המומחים, נתח נכבד מהעושר העולמי נעול בנכסים מסוג זה במגוון רחב של תחומים: מניות של חברות לפני ההנפקה, נדל"ן ומשאבי טבע, חובות פרטיים, הכנסות מעסקים קטנים ובינוניים, אמנות פלסטית, משקאות אקזוטיים, קרנות פרטיות, אג"ח סיטונאיות ועוד.
חוסר נזילות של נכסים קשור לגורמים ובהם גישה מוגבלת לקהל משקיעים רב, כמו במקרה של נכסים המוגבלים לקליקות עילית (אמנות ומכוניות וינטג'), חוסר מומחיות של מנהלי עושר (מנהלי קרנות השקעה פרטיות) בתחום בנושאים מסוימים, וגם מכשולים רגולטוריים ואחרים המקשים על משתמשים לרכוש נכס או לסחור בו. הנזלה של נכסים על ידי טוקניזציה של הנכסים על גבי הבלוקצ'יין יכולה לפתור בעיה זו, ומדובר בשוק בהיקף 2.3 מיליארד דולר בשנת 2021 והצפוי להגיע ל-5.6 מיליארד דולר עד שנת 2026.
נפח המסחר העולמי בנכסים דיגיטליים זינק מ-30 מיליארד אירו בשנת 2020 ל-150 מיליארד בשנת 2022, ועדיין מדובר בתחילת הדרך בזיקה לפוטנציאל הכולל של נכסים בלתי נזילים הניתנים כיום לזיהוי. המומחים בדוח הנדון חוזים כי עד שנת 2030 פוטנציאל הטוקניזציה על גבי הבלוקצ'יין עומד על 16.1 טריליון דולר. סכום זה מתייחס ברובו לנכסים פיננסיים כגון פוליסות ביטוח, פנסיה והשקעות אלטרנטיביות, הון עצמי ונכסים סמליים אחרים, כגון פרויקטים של תשתית, ציי רכב ופטנטים, וכן משאבי טבע כגון מכרות, וגם קרקע, סחורות, תשתיות ציבוריות ונמלים, אומנות, תשתית מחשוב ועוד. נכסים רבים אחרים נגישים רק לעשירים או שהגישה אליהם מוגבלת למשקיעים או מוסדות עקב אילוצים של גודל ההנפקה, למשל מניות לפני ההנפקה, קרנות גידור, פרויקטים של תשתית, סחורות מסוימות ומכשירי השקעה חלופיים.
נדל"ן הוא דוגמה בולטת לנכסים בלתי נזילים העשויים להתאים לטוקניזציה, והוא נחשב "פרי נוח לקטיף" כאשר משקיעים מחפשים השקעות מגובות בנכסים מהעולם האמיתי במערכות הפיננסים המבוזרים (דיפיי).
ההערכה דלעיל היא ראשונית ושמרנית בעיקרה. יש המרחיבים וצופים כי עד שנת 2030 טוקניזציה של נכסים נזילים גלובליים עולמיים תגיע ל-68 טריליון דולר. כאמור נתח גדול מהעושר של העולם כיום נעול בנכסים חסרי נזילות, הללו נסחרים בדרך כלל במחיר מופחת בהשוואה לנכסים נזילים בגלל הקושי לרכוש ולמכור אותם.
אתגרי רגולציה הם שיגדירו את יישום הפוטנציאל השונה בין מדינות, מדינות שיפעלו לקידום הטוקניזציה יתרמו להרחבת השוק והכלה של אוכלוסיות חדשות, אחרות, בהן הרגולציה לא תתאים את עצמה לאפשרויות הגלומות בטכנולוגיות החדשות, יוותרו מאחור. כך למשל הרשות המוניטרית בסינגפור השיקה לאחרונה פיילוט טוקניזציה מבוסס בלוקצ'יין. בניסוי זה ייבחנו יישומי מימון מבוזר (DeFi) בשוקי מימון סיטונאיים על ידי הקמת מאגר נזילות של איגרות חוב ופיקדונות סמליים לביצוע תהליכי הלוואות על הבלוקצ'יין.
הנפקת אסימונים מוסדרת נעשית גם בהונג קונג, יפן, האיחוד האירופי, בריטניה, ארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות, גרמניה, אוסטריה ושוויץ.
שימוש בדרך החדשנית של טוקניזציה שמזמנת טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכול "לפתוח את השיבר" ולהרחיב את מעגל המשתתפים בעולם ההשקעות, וגם עשוי לחולל מהלך של דמוקרטיזציה בעולם ההשקעות ולתרום למגמת הכללה והפחתת אי השיוויון בעולם.