| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שפורסמו ביום ראשון, ממשיכה כלכלת ישראל ליהנות מקצב ההתרחבות הכלכלית המהיר ביותר בקרב מדינות OECD (דווקא מדינות פריפריה של אירופה - פורטוגל וספרד - דולקות אחרינו), יחד עם קצב אינפלציה מהנמוכים בקבוצה זו (למעט שווייץ ויפן), שאף ירד משמעותית בחודש האחרון.
הדבר מעיד בהחלט הן על חזרה לשגרה של משקי הבית בישראל מתקופת הקורונה והן על יכולת להתמודד, בינתיים לפחות, עם עליות המחירים.
אחד הנתונים המרשימים ביותר הינו הצמיחה של התמ"ג העסקי, שהגיעה לכ-9% ברבעון השני של 2022, בהשוואה לרבעון השני של השנה שעברה. עוד ראויה לציון עליית ההוצאה לצריכה פרטית, שהגיעה ל-7.5%.
שני אלה גדלו אף מהר יותר מקצב העלייה של התמ"ג הכללי, ויחד עם יצוא הסחורות והשירותים, שזינק 11.4% בין שתי התקופות, הצביעו על כך שהמגזר הפרטי הוא המושך קדימה את פעילות המשק.
כמו כן, ההשקעות בנכסים קבועים גדלו 6.7% (ובשיעור של 11.4% בהשוואה לרבעון השני אשתקד), ומדובר בכוח שעשוי להפחית את הלחץ על מחירי המוצרים והשירותים במבט להמשך - שכן הוא פועל להגדלת ההיצע הזמין לכל רמה נתונה של ביקוש.
בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, גדל התמ"ג העסקי 8.8%, מהר יותר מעליית התמ"ג הכללי, שהגיעה ל-6.8%. שני הנתונים הללו חשובים, משום שהם מלמדים על המומנטום החיובי שהמשק נמצא בו, וכן על הסרת החשש אצלנו מהמיתון - ולו טכני - שפוקד את מדינות אירופה ומאיים על מדינות מפותחות נוספות.
נקודה מעודדת נוספת: 24.0% ו-15.8% הם שיעורי השינוי של ההשקעה בנכסים קבועים בבנייה למגורים ברבעונים הראשון והשני של השנה לעומת מקביליהם אשתקד. השקעה זו רושמת עליות דו-ספרתיות זה 5 רבעונים ברציפות, וככל שמגמה זו תימשך - יגדל ההיצע בשוק הדיור וישמש, בהמשך, גורם ממתן לעלייה המהירה של מחירי הדירות בישראל.
מבחינת שוק ההון, נתון זה מעודד, מחד, משום שהוא משקף את מצבו הטוב של המשק ויתבטא, ככלל, בדוחות הכספיים של החברות. מנגד, בכל הקשור למדיניות המרסנת של בנק ישראל, נתון זה מקל עליו להמשיך להעלות את הריבית - ומחזק את ההערכות כי הריבית תעלה ב-0.5% (לפחות) בתחילת אוקטובר.
בהקשר זה, צריך לזכור כי הצמיחה המהירה של המשק, הן בהשוואה לחששות קודמים מהאטה ואף התכווצות של התוצר, והן בהשוואה למשקים מתקדמים בחו"ל, פועלת, ככלל, גם לתיסוף של השקל, שכן היא עשויה למשוך השקעות זרות נוספות למשק, הן ריאליות והן פיננסיות. לגבי המקטע הפיננסי, צריך לזכור כי הבורסה בתל אביב רשמה ירידות קטנות, יחסית, בהשוואה לרבות מהבורסות בעולם.
ככלל, יש לציין כי גם העודף התקציבי של מדינת ישראל - עוד תופעה שמייחדת אותנו השנה - הינה גורם חיובי מבחינת ההשקעות הזרות בישראל. עודף זה גם מצמצם את השפעות ייקור הריבית על מחיר ההון.
תיסוף חוזר של השקל, ככל שיתרחש (הוא יוגבל, כנראה, על ידי התחזקות הדולר בעולם), יהווה גורם נוסף שיפעל למיתון האינפלציה, וכן משקל נגד להשפעות האינפלציוניות שיבואו מכיוון עליית השכר והמחסור בעובדים - תופעה בקנה מידה גלובלי. לכך יצטרף גורם ממתן נוסף ללחצי המחירים - יבוא הסחורות והשירותים, שזינק 16.2% ברבעון השני לעומת מקבילו אשתקד, והיווה מקור חשוב לחלק מצמיחת הביקושים במשק.
נתוני למ"ס: חשבונות לאומיים - אומדן שני לרבעון השני של שנת 2022
הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.