| יניב בר, כלכלן באגף הכלכלה של לאומי |
| קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני 2022 לרמה של 4.4%
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני בשיעור של 0.4%, בהתאם לתחזית לאומי והקונצנזוס, כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים: תחבורה, דיור, תרבות ובידור ובריאות.
סעיף התחבורה עלה על רקע הימשכות העלייה החדה יחסית במחירי הדלק, כמו גם התייקרויות של רכיבים נוספים הקשורים לכלי רכב ולנסיעות, בהם ההוצאה על נסיעות לחו"ל. סעיף תרבות ובידור עלה, בין היתר, על רקע המשך העלייה בתת הסעיף הבראה ונופש.
בשנים עשר החודשים האחרונים (יוני 2022 לעומת יוני 2021) מדד המחירים לצרכן עלה ב-4.4%, לעומת אינפלציה (שנתית) של 4.1% בחודש מאי. מדובר בשיעור האינפלציה הגבוה ביותר מאז נובמבר 2008.
בנוסף, נציין שאינפלציית הליבה בישראל, אשר נמדדת לפי מספר מדדים, ובהם: המדד ללא דיור, המדד ללא פירות וירקות, המדד ללא דיור ופירות וירקות והמדד ללא אנרגיה; מצויה גם כן מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים (כלומר מעל 3%).
נתונים אלה, מדגישים את העלייה ביוקר המחייה בישראל בעת הנוכחית, אם כי, בעוצמה מתונה ביחס למרבית המדינות המפותחות, ביניהן שותפות הסחר העיקריות של המשק: ארה"ב (אינפלציה של 9.1% ביוני) וגוש האירו (8.6%).
בהקשר זה, נציין כי בדו"ח המדיניות המוניטארית של בנק ישראל למחצית הראשונה של 2022 (שפורסם ב-18.7), נכתב כי הקשר בין האינפלציה בישראל לאינפלציה בארה"ב ובגוש האירו נובע במידה רבה מההשפעה של מחירי האנרגיה, בעוד שהקשר בין אינפלציית הליבה בישראל לבין זו של ארה"ב וגוש האירו הינו רופף יותר.
להערכת בנק ישראל ההאצה באינפלציית הליבה במדינות אלה ובישראל משקפת בעיקר התפתחויות מקומיות דומות – כפי הנראה על רקע ההתאוששות מהשלכות משבר הקורונה – ולא בהכרח יבוא של אינפלציה בין המדינות.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה (השנתית) בפועל צפויה להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים, כך שהקצב השנתי צפוי להסתכם במהלך 2022 בכ-5.0%. בנוסף, המדד בשנים עשר החודשים הבאים צפוי, להערכתנו, לעלות בקצב העולה על 3%.
לאור הימשכות העלייה בסביבת האינפלציה והעלייה החדה במחירי הדירות, לצד גורמים נוספים, אנו מעריכים כי בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית גם בהחלטה הקרובה (22.8.22) בהיקף של כ-50 נ"ב לרמה של 1.75%.
תהליך העלאת הריבית צפוי להיות מהיר יותר בחודשים הקרובים, תוך שריבית בנק ישראל צפויה להגיע לרמה של 2.75% בראשית 2023.
| בחודש יוני נרשמה האצה בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות והשכירות
תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שמשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה בחודש יוני ב-0.9% לעומת מאי. מדובר בשיעור עלייה גבוה ביחס לעונתיות האופיינית לחודשי יוני בעשור האחרון, אשר עשוי לשקף את ההתייקרות הניכרת בהוצאה על דיור בעת הנוכחית.
לאור זאת, קצב העלייה השנתי של תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות עלה ביוני השנה ל-4.1% לעומת 3.4% בחודש הקודם (מאי 2022) ו-1.6% ביוני 2021. יש לציין כי מדובר בקצב העלייה השנתי הגבוה ביותר מאז שנת 2012.
בחודש יוני נרשמה עלייה גם במדד מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן). לאור זאת, האצה נרשמה בקצב השנתי של מחירי הדירות לכ-15.9% (אפריל-מאי 2022 לעומת אפריל-מאי 2021), לעומת כ-15.3% בחודש הקודם.
הקצב הנוכחי משקף את סביבת עליית המחירים הגבוהה ביותר מאז שנת 2010. דהיינו, הנתונים מצביעים על כך שמחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב מהיר, ולאחרונה ישנה מגמת האצה בקצב עליית מחירי השכירות.
במבט קדימה, העלייה בקצב השנתי של מחירי השכירות צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים. עלייה זו עשויה להיות הדרגתית, זאת לאור אופן החישוב של תת-סעיף שירותי דיור בבעלות, אשר ממתן באופן מבני את המגמה.
במקביל, קצב עליית מחירי הדירות צפוי להישמר בסביבת שיא, תוך התמתנות הדרגתית בחודשים הקרובים. זאת, בין היתר, לאור הירידה בהיקף רכישת הדירות מתחילת 2022, ברקע הכבדת התנאים הפיננסיים במשק, לאור עליית הריבית במשק והצפי לעליות נוספות בזמן הקרוב.
| גידול מהיר יותר ביצוא מאשר ביבוא הסחורות ברביע השני של השנה, הביא לירידה מתונה בגירעון הסחר הבסיסי
ברביע השני של השנה, הסתכם היצוא התעשייתי של ישראל בכ-15.7 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף עלייה של כ-9.6% לעומת היקף היצוא ברביע הקודם וגידול של כ-28.8% (במונחים דולריים נומינאליים) לעומת הרביע המקביל ב-2021.
יצוא התרופות בלט לחיוב ברביע השני (בדגש על החודשים אפריל-מאי), כמו גם יצוא המתכות והכימיקלים. מנגד, ירידה חדה יחסית נרשמה ביצוא הרכיבים האלקטרוניים.
יבוא הסחורות הסתכם ברביע השני של 2022 בכ-22.4 מיליארד דולר (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). מדובר בגידול של כ-3.3% לעומת היבוא ברביע הקודם ובעלייה של כ-18.2% לעומת היקף היבוא ברביע השני אשתקד.
עליית היבוא הינה תוצאה של גידול בהיקף יבוא מוצרי הצריכה וההשקעה, בעיקר על רקע עלייה חדה יחסית ביבוא של כלי רכב. יבוא חומרי הגלם נותר ברמה גבוהה, אך ללא שינוי משמעותי.
ניכרת שונות משמעותית יחסית בקצב התרחבות פעילות סחר החוץ של ישראל לפני ואחרי פרוץ משבר הקורונה. קצב הגידול הרבעוני הממוצע מראשית שנת 2020 ועד הרביע השני של השנה, של רכיבי היבוא העיקריים והיצוא התעשייתי, היה גבוה במידה ניכרת בהשוואה לקצב הגידול בשנים 2016-2019. זאת, בין היתר, כתוצאה מההתרחבות המהירה בפעילות שהחלה עם פתיחתו המחודשת של המשק במהלך שנת 2021.
כמו כן, נציין כי נתוני סחר החוץ אינם מנוכים משינויי מחירים, דהיינו העלייה משקפת בחלקה גם את השפעת ההתייקרות העולמית שחלה בעיקר בחומרי הגלם ובתשומות הביניים, ולא מבטאת גידול כמותי בלבד.
לסיכום, פעילות סחר החוץ של ישראל צומחת בעת האחרונה בקצב מהיר בהשוואה לשנים קודמות. הגידול המהיר יותר ביבוא הסחורות לעומת היצוא הביא להתרחבות הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) מראשית שנת 2020, שעמד מאז על כ-5.7 מיליארד דולר ברביע (בממוצע) לעומת ממוצע רבעוני של כ-2.7 מיליארד דולר בשנים 2016-2019.
ברביע השני של השנה הגירעון ירד בכ-0.5 מיליארד דולר ביחס לרביע הראשון, ועמד על כ-6.8 מיליארד דולר.
למרות הירידה, נציין כי במידה שקצב התפתחות הגירעון הנוכחי יישמר עד סוף השנה, נראה כי שנת 2022 תסתכם בהיקף שיא של גירעון בחשבון הסחורות של המשק, התפתחות אשר בכוחה למתן את קצב הצמיחה של התוצר המקומי, כמו גם את העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.
הכותב הוא כלכלן באגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.