| נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט |
התכווצות התוצר בישראל ברבעון הראשון של השנה בקצב שנתי של 1.6% לא צריכה להפתיע, שכן היא מגיעה לאחר רבעון חזק במיוחד, עם צמיחה של כ-16%. לפיכך, על מנת להחליק את התנודות, נבחן את הצמיחה במהלך שני הרבעונים האלה ונקבל קצב צמיחה שנתי של כ-6.5% - מרשים למדי. אבל, האם לעולם חוסן?
בשנים האחרונות הובל המשק הישראלי על ידי שני מנועי צמיחה מרכזיים - צריכה פרטית ויצוא שירותי הייטק, ולכן נתמקד בהם. הצמיחה בצריכה הפרטית במהלך מחצית השנה החולפת מגלמת קצב צמיחה שנתי של כ-8% - בהחלט מרשים. השאלה מה הלאה, בעולם של חוסר ודאות, ריבית עולה ושחיקה בעושר הפיננסי.
ואולם, מדאיגה יותר הצמיחה של יצוא שירותי הייטק, שעל פי מתודולוגיה זו, נאמדת בשיעור שנתי של כ-6.5% - שיעור מאכזב למדי, בהשוואה לקצב שנתי של כ-14% בשנים 2020-2021. נזכיר כי מדובר באומדנים ראשונים, אבל, אם אלה פני הדברים, יש בהחלט מקום לדאגה.
שהרי הירידות החדות בנאסד"ק, שהחריפו במהלך הרבעון השני, מקשות על גיוסי ההון, ואכן מובילות להתמתנות הפעילות בחברות ההייטק. כך הצטמצם היקף הגיוסים מכ-6.5 מיליארד דולר בממוצע לרבעון ב-2021 לכ-5.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2022, ול-3-4 מיליארד דולר ברבעון השני של 2022 (על פי היקף הגיוסים עד אמצע מאי).
לפיכך, ובהתחשב ב"עננים" המכסים את שמי הכלכלה העולמית, קיימת רמה גבוהה של חוסר ודאות באשר לתמונת הצמיחה של המשק בהמשך השנה.
וברקע, נמצא "השד האינפלציוני" שצובר תאוצה. ואמנם, קצב האינפלציה השנתי עלה באפריל לרמה של 4%, הרבה מעל ליעד של בנק ישראל, אבל לא פחות חשוב הינו מרכיב המוצרים והשירותים הלא-סחירים (המהווים 62% מהמדד הכולל). אלה משקפים במידה רבה את האינפלציה שאינה מיובאת, אלא מונעת על ידי כוחות פנימיים - לדוגמה, השכר - ולכן בנק ישראל מייחס להם חשיבות גבוהה. מחירים אלה ממשיכים להאיץ, ועלו באפריל בקצב שנתי של 3.6%, לעומת 2.7% בסוף 2021.
אין ספק שלאינדיקטור זה תהיה חשיבות גבוהה בהחלטת הריבית הקרובה (ב23 במאי). במבט קדימה, אנו בדיסקונט מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תסתכם ב-3%, כאשר במהלך התקופה תגיע קרוב מאוד ל-5% (4.7%), בטרם תשוב ותתמתן. בהקשר זה, לדעתנו, הסיכון הינו כלפי מעלה.
להערכתנו, בנק ישראל יעלה ביום שני הקרוב את הריבית ב-0.25% ל-0.6%, וזו תעמוד עוד שנה על רמה של 1.75%. בנק ישראל, כבנקים המרכזיים האחרים, ישימו דגש בעיקר על האינפלציה. נציין כי החוזים בשוק ה-IRS מגלמים ריבית של 2.03% לעוד שנה.
ולסיום, מילה על שוק הנדל"ן למגורים. שם ראינו האצה נוספת בעליית המחירים לקצב שנתי של 16.3%. ואולם, מכיוון שמדובר בנתוני פברואר-מרץ, אפשר והעלייה החדה מוסברת בחלקה על ידי ניסיון להקדים רכישות בטרם תחול עלייה נוספת בריבית המשכנתאות. ואמנם, אם ניקח כדוגמה את הריבית על משכנתאות לא-צמודות ל-15-20 שנה, הרי שזו עלתה מ-3.05% בפברואר ל-3.22% במרץ ול-3.57% באפריל. על פי עליית התשואות בשוק האג"ח, אין ספק שחלה התייקרות נוספת במאי.
לפיכך, העלייה במחיר המשכנתאות, שתצבור תאוצה עם העלייה הצפויה בריבית בנק ישראל, השחיקה החדה בשווי הנכסים הפיננסיים, לרבות בשווי האופציות שבידי עובדי ההייטק, לצד סימנים להאטה מסוימת בהייטק, ובנוסף, יציאה של משקיעים מהשוק, לאחר הכבדת נטל המס - כל אלה צפויים להוביל להתמתנות בעליית מחירי הדירות, להערכתנו, כבר בתקופה הקרובה, למרות העלייה החדה במחירי התשומות והמחסור בהיצע דירות.
הסקירה הוכנה על ידי מחלקת מאקרו כלכלה של בנק דיסקונט, בניהולה של נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק, ונכתבה על ידי עינת מאיר, אנליסטית מאקרו ושווקים של דיסקונט. הניתוח בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל לקוח או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות /למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו. הדעות המובאות בסקירה מייצגות את עמדת מחבריה והן אינן זהות בהכרח לעמדת יועצי ההשקעות בבנק. הדעות האמורות נכונות ליום פרסומן לראשונה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה מוקדמת.