| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
השבוע האחרון אופיין בירידות בשוקי המניות זה השבוע השישי ברציפות (למרות העליות ביום שישי). חששות מפני אינפלציה, ספקות לגבי היכולת של הפד לבצע "נחיתה רכה" (soft landing), סגרים בסין וחשש מפני הסלמה בין רוסיה והמערב העיבו על השווקים.
הנתונים הכלכליים בארה"ב היו שליליים, בפרט אינפלציה גבוהה יותר מהצפוי (ומוטית שירותים) וירידה חדה במדד האמון הצרכני לרמה הנמוכה זה 13 שנה.
| ישראל: עודף תקציבי גדול באפריל
נתוני התקציב ממשיכים להפתיע לטובה עם עודף תקציבי של 8 מיליארד שקל באפריל ו-32 מיליארד שקל מתחילת השנה.
ההכנסות ממיסים עלו ב-18.6% מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד (גידול ריאלי בשיעורי מס אחידים), ובפרט עלו מיסי חברות.
חשוב להדגיש שהממשלה גם הגדילה את ההוצאות השוטפות של המשרדים ב-4.9%, בפרט עבור המשרדים החברתיים ועבור הביטחון. כלומר, בכול זאת מדובר במדיניות פיסקאלית מעט מרחיבה מצד ההוצאות, מה שצפוי לתמוך במעט לחצי אינפלציה.
הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-0.6% במונחי תוצר מ-1.3% לפני חודש ו-4.4% ב-2021. המצב הפיסקאלי החיובי איפשר את הורדת הבלו על הדלקים. בנוסף, המגמה החיובית בתקציב תמכה בירידה הדרגתית בהנפקות האוצר.
לפי הערכתנו, מגמה זו צפויה להימשך במהלך השנה גם אם החולשה בשווקים תביא להתמתנות מסוימת בהכנסות ממסים. המצב הפיסקאלי החיובי תומך בהרחבת הפער השלילי בתשואות ל-10 שנים בין ארה"ב אשר הצטמצם בשבוע האחרון ל-0.34%-: 2.92% בארה"ב מול 2.58% בישראל.
| מוסדיים ממשיכים לרכוש מט"ח
בחודש מרץ, גופים מוסדיים ישראלים רכשו 4 מיליארד דולר, בהמשך לרכישות של 8.3 מיליארד דולר בחודשים דצמבר 21-פברואר 22. כידוע, תנודתיות בשווקים (לכיוון ירידות) "מאלצות" מוסדיים לרכוש מט"ח כדי לא לרדת בשיעור החשיפה במט"ח בתיקים.
בפועל, בחודש מרץ השווקים דווקא עלו אך המוסדיים רכשו נכסים בחו"ל בשווי של 3.6 מיליארד דולר ועוד הקטינו את הגידור במט"ח ב-0.4 מיליארד דולר.
מוסדיים הגדילו את שיעור החשיפה במט"ח מ-17.0% בפברואר ל-17.6% במרץ. כנראה שהמוסדיים סבורים (ובצדק) שהגדלת החשיפה למט"ח כדאית בתקופות של ירידות בשווקים.
| ההתרחבות בפעילות נמשכת
סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על המשך התרחבות בפעילות בחודש אפריל, בפרט בענף המלונאות, אך גם במרבית הענפים האחרים. הרכיבים בסקר אשר מתייחסים לציפיות קדימה ממשיכים להיות אופטימיים, בפרט במסחר, בענפי השירותים, ובענף הבינוי.
בתעשייה מסתמנת התמתנות בצפי להזמנות ליצוא. רכיב הציפיות לפעילות בשלושת החודשים הקרובים ירד מעט ל-8.0 נקודות, אך עדיין מצביע על התרחבות מהירה יחסית.
באופן כללי, המשך התרחבות בפעילות והתאוששות בשוק העבודה תומכים בהעלאת ריבית. אנו צופים העלאת ריבית של 0.4% ב-23 למאי.
| ארה"ב: האינפלציה עוברת לשירותים
האינפלציה בארה"ב מושפעת יותר מגורמי ביקוש ופחות מבעיות היצע. מתוך עלייה באינפלציית הליבה של 0.57% באפריל, מחירי השירותים למיניהם עלו ב-0.72% לעומת עלייה מתונה יותר של 0.2% במחירי המוצרים (למעט אנרגיה).
בעיות "השיבושים באספקה" פחות אקוטיות למרות העליות במחירי הסחורות החקלאיות (חיטה וכו') אשר עדיין תורמות לאינפלציה. מחירי המזון באפריל עלו ב-0.9%. אומנם מחירי הרכבים החדשים עלו ב-1.1% אך רכבים משומשים ירדו ב-0.4%. מחירי ההלבשה וטלוויזיות ירדו.
לעומת זאת, בתחום השירותים: מחירי הטיסות עלו ב-18.6% (גם עקב עלייה בביקוש אך גם עקב הזינוק במחירי הדלקים), מחירי השכירות עלו ב-0.5% (4.8% שנה אחורה) ומחירי לינה מחוץ לבית עלו ב-2.0%.
משמעות: ההאצה במחירי השירותים (0.7% באפריל לאחר 0.6% במרץ) נובעת (בין היתר) מעליות השכר במשק (בקצב סביב 6%-6.5%).
תופעה זו תומכת באינפלציה יותר ממושכת ו-"עיקשת" ומעלה את ההסתברות ל-wage-price spiral (ספירלית שכר-מחירים).
היא גם מצדיקה מדיניות מוניטרית מאד מרסנת. נדמה שצפויים יותר קולות בפד להעלאת ריבית של 0.75% בהחלטה הקרובה.
| זום אין: ריסון מוניטארי צפוי להביא להתמתנות במחירי הדיור
לפי הערכתנו, המדיניות המוניטרית מאד משפיעה על קצב השינוי במחירי הדיור, זאת למרות שבנק ישראל סבור שעוצמת ההשפעה שולית יחסית.
המדיניות המוניטרית (או יותר נכון: הציפייה לשינוי בריבית הבסיסית) משפיעה על מחירי המשכנתאות מה שמייקר או מוזיל את ההחזרים השוטפים של משקי הבית אשר שוקלים לרכוש דירה.
המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה מאז 2008 תמכה בעלייה מהירה במחירי הדיור, גם בארה"ב וגם בישראל (ובמרבית המדינות המפותחות), זאת למרות החשש לכניסה למיתון ולעלייה באבטלה.
תופעה דומה נצפתה בתקופת הקורונה. מחירי הדיור בארה"ב עלו ב-20% בשנה האחרונה (וב-10% בשנת 2020) ועלו ב-15% בישראל.
הקשר בין מחירי המשכנתאות ובין מחירי הדיור (בפיגור של כשנה) מאד חזק בארה"ב, אך גם בישראל קיימת קורלציה. בעוד כשנה תחול ירידה מתונה במחירי הבתים בארה"ב.
בישראל הקשר גם קיים אך בולט פחות. בישראל גורמי ההיצע (שחרור קרקעות לבנייה על ידי המדינה) והביקוש השוטף (עם גידול מהיר באוכלוסייה) משפיעים לא מעט על מחירי הדיור.
יחד עם זאת, הקשר בהחלט קיים ואיננו שולי, כפי שטוען בנק ישראל. בדו"ח בנק ישראל נאמר שכול ירידה של 1% בתשואות הריאליות מעלה את מחירי הדיור ב-2% כעבור שנה, אך השפעה זו כנראה נחלשת לאחר מכן.
לפי הערכתנו, תרומתה של המדיניות המוניטרית המרחיבה לעליית מחירי הדיור משמעותית יותר.
הבדל חשוב בין ארה"ב ובין ישראל הינו עוצמת הריסון המוניטארי הצפוי. בארה"ב צפויה העלאת ריבית לרמה של 3.5% (לפחות) לעומת 1.5%-2% בישראל, זאת על רקע סביבת אינפלציה נמוכה בהרבה בישראל.
השינוי לכיוון מדיניות מוניטרית מאד מרסנת צפוי להביא לירידה במחירי הדיור בארה"ב בעוד שנה, בישראל כנראה שצפויה התמתנות בלבד בקצב עליית מחירי הדיור לקצב של 3%-5%.
למרות גידול חד במספר הדירות בתהליך בנייה (151 אלף יחידות) מחסור בעובדים וגורמים נוספים מעכבים את הגידול במלאי הדירות במשק, זאת במקביל לעלייה מהירה יחסית במספר משקי הבית.
מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.