| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |
שוקי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות נהרסים בשל המשך התפרעות הריביות הקצרות. כלכלני נומורה טוענים כי המטרה של הפדרל ריזרב היא קודם כל להחזיר אותה מיידית ל"נייטרלית", שלהערכתם, זה סביב 2.5%, מה שאומר שמבחינתו הוא היה עושה כבר אתמול העלאת ריבית של 200 נ"ב - וזה בלי קשר למה תהיה האינפלציה במדד אפריל.
הדאגה היחידה של הפד כרגע זה לעשות את זה בלי למוטט את הכלכלה. לכן, אם העלאת ריבית של 0.5% בחודש מאי תעבור בשלום (העלאה שיו"ר הפד ג'רום פאוול כבר דיבר עליה והשוק מתמחר ב-100%), אז ביוני כבר נראה העלאה של 0.75% (השוק מתמחר לכך סיכוי של 87%), והעלאה אגרסיבית נוספת ביולי, שעשויה בקלות להפתיע גם היא למעלה, אם השווקים לא יקרסו עד אז.
נזכיר כי להערכתנו, ברגע שיגיעו לריבית הנייטרלית, יתחיל שלב 2 של המדיניות, שהוא העלאת ריבית מעבר לנייטרלית בניסיון להכניס את הביקושים למיתון טכני של שני רבעונים כבר בסוף 2023, וזאת כדי לעצור את ספירלת האינפלציה.
להערכת כלכלני נומורה, בשלב השני, שיסתיים במאי 2023, הריבית כבר תועלה ל-3.75%-4.00%, אבל מהנקודה הזאת הפד יתחיל שלב שלישי של הפחתת הריבית בחדות ל-2% עד תחילת 2024.
השאלה אם שוקי המניות והאג"ח הקונצרני יצלחו רכבת הרים כזאת, ואם התוכנית הזאת תצליח לחתוך את ספירלת האינפלציה.
בשני ימי המסחר האחרונים בוול סטריט כבר נרשמו שוב ירידות שערים חדות ומדד הפחד CBOE Volatility Index מנסה שוב לפרוץ למעלה, פעם שלישית השנה, כשהוא מתקרב ל-30 נקודות. הירידות הגיעו על רקע אמירות "ניציות" של יו"ר הפד פאוול על כך ששוק העבודה רותח, דוחות כספיים חלשים לכמה חברות, שביניהן בלטה לרעה נטפליקס (NASDAQ:NFLX), וסקר חברות חלש של S&P. בלטו לרעה מניות מחזוריות, כמו טכנולוגיה ואנרגיה.
שיפוע עקום התשואות חזר גם הוא לירידה, וזה בטווח 3-10 שנים בלט בהתהפכות מחודשת (לרמה שלילית). הסקר של S&P למנהלי רכש בחברות שירותים אמריקאיות המשיך אמנם לתאר התרחבות, אבל גם היחלשות מפתיעה במומנטום, מ-58 נקודות ל-54.7 נקודות. כלכלני S&P התייחסו לממצאים ואמרו שמצד אחד, "עסקים רבים ממשיכים לדווח על רוח גבית משחרור ביקוש עצור מהמגיפה, אבל מצד שני, על אתגרים הולכים וגוברים מצד האינפלציה, עיכובים מתמשכים בשרשרת האספקה, מגבלות שוק העבודה והידוק המדיניות המוניטרית". הרעידות של השוק מעלות ספק ביכולת של הפד לעבור עם הריבית אל מעבר לנייטרלית, אבל השוק מתמחר שכן... ימים יגידו. להערכתנו, הריבית הנייטרלית בישראל נמוכה מ-1%.
מה תגידו כשהנכדים ישאלו איך לא קניתם מלא נדל"ן ב-2021 כשהריבית היתה אפסית?
הזינוק הגלום בריביות בנק ישראל משתרשר וישתרשר לריביות למשכנתאות בשני ערוצים, הן ישירות, דרך ריבית הבסיס, והן דרך העלאת הסיכון, שאלה גורמות לתיק החוב הנדל"ני של הבנקים - מה שיאלץ אותם להגדיל את פרמיות הסיכון על הלוואות נדל"ן נוספות, ומשם לייקור המשכנתאות בשיעור גבוה יותר מעליית ריבית בנק ישראל הצפויה.
ככל שהמגמה הזאת תימשך, ואם מחירי הבתים לא יירדו, המסוגלות לרכוש דירה בישראל ב-2021 תיראה פתאום כמו הזדמנות שלעולם כבר לא תחזור... אבל אל דאגה, להערכתנו, הריביות עוד יחזרו לאפס - והרבה לפני 30 שנה...
| חיים בבועה, התוצר לנפש בישראל מזנק בהשוואה עולמית
קרן המטבע הפחיתה בשבוע שעבר את תחזית הצמיחה העולמית ל-2022, מ-4.4% ל-3.6%, כשבלטו לרעה כלכלות אירופה המפותחות, עם הפחתה מ-3.8% ל-1.6%. לעומתם, בלטה לטובה ישראל עם עדכון חריג כלפי מעלה לתחזית הצמיחה ב-2022, מ-4.7% ל-5.0%.
השיפור היחסי של ישראל הקפיץ את התוצר לנפש במונחי דולר נוכחי למקום ה-15 בעולם מתוך 235 מדינות. בניכוי שלוש מדינות קטנות במיוחד (ברוני, איסלנד ולוקסמבורג), ישראל כבר במקום ה-12 בעולם, מתקרבת מאוד לעשירייה הראשונה בעולם.
רק נציין כי במונחי כוח קניה (PPP) כשהישראלים נמצאים בארץ, הם לא מרגישים את העושר הזה, בשל יוקר המחיה החריג פה.
הכותב הוא כלכלן ראשי של הפניקס-אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם