| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
מדד המחירים לצרכן של חודש מרץ, שבניכוי סעיף המזון והאנרגיה עלה 0.3% בלבד, עשוי להוות נקודת תפנית בארה"ב. סביר להניח כי עליית המדד תתמתן בחודשים הבאים.
מצב דברים זה יאתגר את הפדרל ריזרב מבחינת מסלול העלאות הריבית המזורז שצפה באחרונה. למעשה, מדד הליבה (המדד ללא מזון ואנרגיה כאמור) עלה רק רבע מעליית המדד הכללי, שהסתכמה ל-1.2%, והיה נמוך הן מעלייתו בחודש פברואר והן מהערכות הכלכלנים (+0.5% בשני המקרים).
בשבעת החודשים האחרונים עלה המדד הכללי 1.7% יותר מעליית מדד הליבה. זה המון. הפער אף התרחב מאוד בחודשיים האחרונים (1.2% במצטבר) ומצביע על כך שרוב האינפלציה בארה"ב מקורה כיום בצד ההיצע.
בכך מתקרבת ארה"ב למצב בגוש האירו, שם המדד הכללי עלה 7.5% ב-12 החודשים האחרונים, אבל המדד ללא מזון ואנרגיה עלה 3.0% בלבד. גם הנתונים לחודש מרץ לבדו ביבשת מראים זאת היטב: המדד הכללי עלה 2.5%, ואילו מדד הליבה עלה 1.2%.
בשני המקרים, השלכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה על סעיפי האנרגיה והמזון - שתי המדינות אחראיות יחדיו לחלק משמעותי מההיצע העולמי - מתחדדות בחודשיים האחרונים. מדובר בגורם אקסוגני, ששאלת פרק הזמן שימשיך להשפיע אינה תלויה ואינה מושפעת ממדיניות הבנקים המרכזיים.
כידוע, הבנק המרכזי של אירופה טרם העלה את הריבית, ולפי הערכות, יעשה זאת בקרוב - אבל המסלול יהיה מדוד, יחסית.
להערכתי, אם המדדים הבאים בארה"ב אכן יצביעו על תאוטה של קצב עליית מדד הליבה, יוכל הפד לאמץ תוואי העלאת ריבית מדוד יותר. זאת, גם משום שהאינפלציה בארה"ב כבר פחות רוחבית מבעבר, ולכן משקפת פחות את צד הביקוש.
על כך יש להוסיף את הסביבה התקציבית בארה"ב, שכיום מרחיבה פחות (הגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב עמד על 192.68 מיליארד דולר בחודש מרץ - נמוך בהרבה מהגירעון של 659.6 מיליארד דולר לפני שנה). ככל שהסביבה התקציבית מרחיבה פחות, יוכל הפד להסתפק, אם ירצה בכך, בהעלאות ריבית קטנות יותר.
אזכיר כי הפד שב ומדגיש כי מדיניותו תלויית נתונים - קרי, ההחלטות יתקבלו בהתאם לנתונים מהשטח על התפתחות האינפלציה, הצמיחה הכלכלית, המדיניות הפיסקלית והתעסוקה.
בהקשר זה, פורסם השבוע מדד האינדיקטורים המובילים של ארגון OECD והצביע על התרחבות כלכלית יציבה (כבר לא עולה) בארה"ב במבט לחודשים הקרובים - ובמקומות אחרים בעולם, ובפרט בגוש האירו, מסתמן אובדן מומנטום.
הפד נוהג לבחון את השלכות מדיניותו בתוך ארה"ב, אך גם מחוץ לגבולותיה, וככל שסימני ההאטה הללו יתמשכו, עשוי הדבר להגביל את צעדיו בהמשך הדרך.
אשר להתנהלות שוק איגרות החוב של ארה"ב, סביר להניח כי בתקופה הקרובה התגובה תהיה יותר לנתוני מדד הליבה מאשר למדד הכללי, וגם הפד יתמקד יותר במדד הראשון. אם מדד הליבה ימשיך לעלות לאט יותר (ואף במידה משמעותית, כפי שהיה במדד מרץ), אפשר שעליית תשואות הפדיון תיבלם והעקום יירד (אבל יישאר שטוח, יחסית).
הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.