| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |
נקודות מרכזיות בסקירה המאקרו כלכלית השבועית של הראל:
בארץ:
- · מדד המחירים לצרכן בנובמבר ירד ב-0.1 אחוז, נמוך מהערכות המוקדמות. האינפלציה עלתה קלות והיא תעלה עוד מעט בחודש הבא. להערכתנו במהלך השנה הבאה קצב האינפלציה ירד אל מתחת למרכז יעד האינפלציה (2 אחוזים). דבר זה, לצד חוזקו של השקל, יאפשר לבנק ישראל מרווח תמרון רחב.
- · קצב עליית מחירי הדירות הגיע לרמה דו-ספרתית, כאשר העלייה החדה במחירי תשומות הבנייה תרמה לכך. אנו צופים המשך עלייה במחירי הדירות ב-2022, אך בקצב מתון יותר.
- · עודף גדל בחשבון השירותים מפצה על גירעון בחשבון הסחורות וממשיך לתמוך בחוזקו של השקל.
בעולם:
ההחלטות האחרונות של הבנקים המרכזיים השבוע מלמדות על שתי גישות עיקריות. גישה אגרסיבית יותר שטוענת שלמרות העלייה בתחלואה יש להתחיל ולהעלות את הריבית (בעיקר המדינות דוברות האנגלית והשווקים המתעוררים) והגישה של גוש האירו וסין שטוענת שלא רק שיש עוד זמן עד לעליית הריבית הראשונה אלא שיש לעשות עוד צעדים מרחיבים. להערכתנו, במהלך השנה הבאה נראה עליית ריבית ביותר ויותר מקומות בעולם. עם זאת אי-הוודאות תקשה על העלאת ריבית מהירה.
- · הבנק המרכזי בארה"ב האיץ את צמצום קצב הרכישות ואותת שייתכן והריבית תעלה 3 פעמים ב-2022.
- · למרות הזינוק בתחלואה, הבנק המרכזי בבריטניה העלה במפתיע את הריבית מוקדם מהצפוי (0.25%) לאור האינפלציה הגבוהה (5.1%).
- · עליות ריבית נוספות נרשמו בנורבגיה (0.5%), בהונגריה (2.4%) וברוסיה (8.5%), בשל האינפלציה הגבוהה.
- · מנגד, הבנק המרכזי בגוש האירו אותת שהריבית כנראה לא תעלה בכל 2022, ויגביר את קצב הרכישות בשנה הבאה.
- · גם הבנק המרכזי בסין המשיך במדיניות יותר מרחיבה כאשר הפחית את הריבית לשנה, לנוכח ההאטה בביקושים המקומיים.
על רקע החלטות האחרונות של הבנקים המרכזיים בעולם אנו צופים שהריבית בארץ לא תעלה לפחות עד הרבעון האחרון של 2022 גם כאשר נראה עליית ריבית בארה"ב.
ההחלטות האחרונות של הבנקים המרכזיים השבוע מלמדות על שתי גישות עיקריות. גישה ניצית יותר שטוענת שלמרות העלייה בתחלואה יש להתחיל ולהעלות את הריבית (בעיקר המדינות דוברות האנגלית והשווקים המתעוררים) והגישה של גוש האירו וסין שטוענת שלא רק שיש עוד זמן עד לעליית הריבית הראשונה אלא שיש לעשות עוד צעדים מרחיבים. להערכתנו, במהלך השנה הבאה נראה עליית ריבית ביותר ויותר מקומות בעולם. עם זאת אי הוודאות תקשה על העלאת ריבית מהירה.
מנגד, בארץ, אינפלציה נמוכה יחסית לצד חוזקו של השקל, יאפשרו לבנק ישראל מרווח תמרון רחב.
מדד המחירים לצרכן לנובמבר ירד ב-0.1 אחוז, מעט נמוך מהערכות המוקדמות. העלייה החדה במחיר הדלק וההיטל הגבוה על כלים חד-פעמיים (29%) קוזזו עם ירידה גבוהה מהצפי במחירי הירקות-הפירות הטריים (מינוס 5.8%, בדגש על העגבנייה והאבוקדו) והמשך ירידה במחירי הנופש והטיולים (מינוס 10%). האינפלציה בחישוב של 12 החודשים האחרונים עלתה קלות ל-2.4 אחוזים והיא תעלה עוד מעט בחודש הבא (2.5%).
אך להערכתנו, במהלך השנה הבאה קצב האינפלציה ירד אל מתחת למרכז יעד האינפלציה (2 אחוזים). דבר זה, לצד חוזקו של השקל, יאפשר לבנק ישראל מרווח תמרון רחב. אנו צופים שהריבית בארץ לא תעלה לפחות עד הרבעון האחרון של 2022 גם כאשר נראה עליית ריבית בארה"ב.
| מאשרים יותר מהר, אך בונים דירות יותר לאט
אנו צופים המשך עלייה במחירי הדירות גם ב-2022, אך בקצב מתון יותר. מדד מחירי הדירות עלה ב-0.9 אחוז (בין אמצע ספטמבר לאמצע אוקטובר) ובמצטבר ב-10.3 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. העלייה החדה במחירי תשומות הבנייה (0.5 אחוז באוקטובר ו-5.8 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים) תרמה אף היא לעלייה במחירי הדירות.
אנו צופים המשך עלייה במחירי הדירות ב-2022, אך בקצב מתון יותר. מצד היצע הדירות, הנתונים הראשוניים להיתרי הבנייה מראים עלייה בקצב התכנון, אך המשך מגבלות קצב הבנייה שחלקם עוד מלפני המשבר (מחסור בעובדים מיומנים) וחלקם נוספו בעקבות הקורונה (צווארי בקבוק בתעשייה ובשילוח) מעכבים את קצב גידול הבנייה בפועל. מצד הביקושים הריביות הנמוכות ממשיכות לתמוך, אך פחות בהשוואה לשנה וחצי האחרונות לאור העדכון כלפי מעלה של מס הרכישה למשקיעים והצפי להעלאות ריבית בעולם.
העודף בשירותים עדיין מנצח את הגירעון בסחורות ותומך בחוזקו של השקל בטווח הארוך: העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עמד על 5.3 מיליארד דולר ברבעון השלישי (על פי נתונים מנוכים עונתיות), כ-5 אחוזים מהתוצר ב-4 הרבעונים האחרונים. עודף של כ-10 מיליארד דולר בחשבון השירותים מפצה על גירעון של כ-6 מיליארד דולר בחשבון הסחורות. על פי הנתונים הראשוניים מגמה זו נמשכה גם ברבעון הנוכחי, דבר שתומך בגורמים המבניים שמחזקים את השקל.
זאת, נוסף על המשך הגידול בהשקעות ישירות זרות (FDI) שעמדו על 5.4 מיליארד דולר ברבעון השלישי.
סקירה מאקרו כלכלית מלאה של כלכלני הראל ביטוח ופיננסים
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. הכותב/ים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים בסקירה זו. אין לראות בסקירה זו משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות, המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע. האמור בסקירה זו משקף את חוות דעתו של הכותב במועד פרסומה, וזו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת. החברה לא תהיה אחראית, בכל צורה שהיא, לנזק ו/או הפסד שייגרמו, אם ייגרמו, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, וכן אינה מתחייבת כי התבססות על המידע המופיע בה עשוי להניב רווחים.