| גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות |
השבוע החולף בהחלט היה אחד מהעמוסים יותר שאנו זוכרים, בין אם זה החלטות ריבית דרמטיות, החששות מאומיקרון שמובילות מדינות רבות בעולם להמשיך ולהסגר לקראת חג המולד, או ההרס השיטתי שאנו רואים שהנשיא ארדואן עושה לכלכלה הטורקית.
נוסף על כל אלה, המצוקה בשוק הנדל"ן בסין ממשיכה ומחירי האנרגיה באירופה מזנקים שוב על רקע המתיחות הגואה בין רוסיה והמערב. בשבוע האחרון נשיא ארה"ב, ביידן, דחק באירופאים להגיע להסכמה על סדרה של סנקציות במקרה ורוסיה תפלוש לאוקראינה.
עוד משהו קטן בנוגע לסין, ארה"ב הודיעה ביום חמישי על סדרת סנקציות חדשות על יותר מ-30 חברות ומכוני מחקר בסין, על רקע הפרת זכויות אדם ופיתוח טכנולוגיות צבאיות לשליטה באוכלוסיות.
ואם כל האירועים האלו שקרו רק בשבוע האחרון לא מספיקים, בישראל גם פורסם מדד המחירים לצרכן שממשיך לתעתע בכולם.
אם ננסה להתמקד בשתי ההתפתחויות החשובות ביותר בשבוע האחרון, אלו בראש ובראשונה השינוי הדרמטי של הבנקים המרכזיים לכיוון של צמצום מוניטרי והעלאות ריבית, ושנית הסיכונים לפעילות הכלכלית עקב תגובת הממשלות בעולם לעלייה בתחלואה והניסיון (חסר התוחלת לראייתנו) למנוע או לעכב את התפשטות וריאנט "אומיקרון".
ראשית, הבנקים המרכזיים: במהלך השבועות האחרונים הולך ומתבהר כי בעיית האינפלציה שיש היום בעולם אינה "זמנית". נכון, יש לה מרכיבים זמניים שגם צפויים ללוות אותנו עמוק את תוך השנה הבאה כמו משבר האנרגיה והשיבוש המתמשך בשרשראות האספקה. אך אם האינפלציה העולמית הייתה רק תוצאה של גורמי היצע זמניים אלו, לא היינו רואים את הבנקים המרכזיים מתנהלים כך.
באופן ברור, הבנקים שינו את סדרי העדיפויות שלהם והעלו את המלחמה באינפלציה למקום הראשון וזאת למרות הסיכונים לפעילות הכלכלית הגלובלית עקב המגבלות שמוטלות בשל "אומיקרון" והפגיעה הצפויה בשרשראות האספקה. למעשה, הבנקים המרכזיים בארה"ב (פדרל ריזרב) ובריטניה (BOE) הזהירו בשבוע האחרון כי המגבלות על הפעילות צפויות להיות בעלות השפעה מתונה בלבד על הכלכלה, אך עם סיכונים גדולים יותר לאינפלציה דרך "שוק" נוסף לשרשראות האספקה.
עם זאת, אנו חייבים לציין כי המיקוד בשרשראות האספקה מסיט את עיננו מהבעיה האמיתית והיא העובדה שבמהלך השנתיים האחרונות הבנקים המרכזיים באופן מתואם עם הממשלות הזרימו כמויות חסרות תקדים של כסף הן לשוקי המניות והן ישירות אל תוך כיס האזרחים באופן שיצר לחץ אינפלציוני מצד הביקוש.
להרחבות הכמותיות שתומכות בשוקי המניות אנו כבר רגילים - זה היה המתכון מאז 2008, כאשר בכל סימן לבעיה, הבנק המרכזי (כל בנק מרכזי, בין אם זה ארה"ב, אירופה, בריטניה, יפן או כל בנק מרכזי אחר) בא לעזרה תוך שמירה על ריביות נמוכות ואפקט עושר גבוה (דרך שוקי ההון). זה היה קל לבנק המרכזי, שכן לא היה מחיר לשלם – לא ממש הייתה אינפלציה.
אבל כיום, המצב הוא שונה לחלוטין והאינפלציה הגבוהה בין השאר בגלל המדיניות המשולבת של גירעונות גבוהים שמשמשים להעברת כספים לציבור (כי סגרו את כולם בבית) תוך הסתמכות על הבנק המרכזי למימון. התוצאה? ביקושים גבוהים ובו זמניים מהרבה משקי בית ברחבי העולם למוצרים מה שה וביל לזינוק במחירים ולמחסור.
בנוסף, שוקי הנדל"ן בוערים בכל העולם, לא רק בישראל, ושכר העבודה מזנק בכל העולם המפותח, וגם בישראל. שני גורמים אלו - שכר עבודה ושוק נדל"ן בוער - הם הגורמים המרכזיים שצפויים להפוך את האינפלציה ללא כל כך זמנית.
ועל כן, בשבוע שעבר ראינו את הפד מאותת על 3 העלאות ריבית לפחות בשנה הבאה וסיום תוכנית ההרחבה הכמותית בהקדם. למעשה, בסוף השבוע אחד מחברי הפד העלה את הרף עוד יותר כאשר אמר כי העלאת ריבית כבר במרץ בהחלט נמצאת על השולחן. ובבריטניה ראינו את הבנק המרכזי מפתיע את כולם עם העלאת ריבית כאשר גם ב-ECB הכריזו על צמצום הדרגתי של תוכניות ההרחבה הכמותית.
נוסף על אלה, העלאות ריבית נרשמו מתחילת החודש גם בפולין, ברזיל, הונגריה, צ'ילה, נורבגיה, רוסיה וקולומביה. יש מדינה אחת שהורידה ריבית - טורקיה, שבה האינפלציה משתוללת עם קצב שנתי של 21.3%, אך הריבית כבר יורדת ברצף מאז אוגוסט מה שמוביל לקריסת הלירה הטורקית בפרט וכלכלת טורקיה בכלל – אך זה סיפור לטור אחר.
איפה ישראל נמצאת בתוך כל המהומה הזו? שקט יחסי. מדד נובמבר הפתיע כלפי מטה זה החודש השני ברציפו, ואף שישנם לא מעט לחצים אינפלציוניים שנבנים בישראל, עדיין קשה לראות אותם באופן בולט במדד המחירים לצרכן, שעלה בשנה האחרונה ב-2.4%.
בנק ישראל כבר הבהיר כי הוא אינו ממהר לשנות מדיניות, כל עוד הוא לא יראה את האינפלציה וציפיות האינפלציה חורגות מהיעד. במבט ל-2022 אנחנו ממש לא בטוחים שזה לא יקרה.
זאת ועוד, עם בנקים מרכזיים ברחבי העולם שעוברים לכיוון הרבה יותר מצמצם, לא בטוח שבנק ישראל יוכל להמשיך לשבת על הקווים לאורך זמן. להערכתנו, עליית ריבית בישראל תיתכן כבר במחצית השנייה של 2022.
בשורה התחתונה, אנו נכנסים ל-2022 במצב של האטה כלכלית משמעותית בעולם ובנקים מרכזיים שחייבים להעלות ריביות - יהיה מעניין.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.