| ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, וכלכלני הפועלים |
| עיקרי הדברים:
- מדד אמון הצרכנים מגלה יציבות בשלושת החודשים האחרונים, לעומת ירידה לדוגמה במדד האמריקני.
- עליית מדד המחירים לצרכן בארה"ב הייתה גבוהה כמעט פי שלוש מזו שבישראל בשנה האחרונה. הפערים בולטים בסעיפי הדיור וההלבשה, ואם מסתמכים על המדד בארה"ב אולי נראה בישראל עלייה מואצת בסעיפים אלו בחודשים הקרובים.
- השווקים מגלמים בשלב זה את הסיכון לאינפלציה עולמית גבוהה, זאת תחת ההנחה שהבנקים המרכזיים בעולם ימשיכו לא לגלות נחישות במאבק באינפלציה.
- הרכישות הגדולות של בנק ישראל הצליחו עד כה לכל היותר לבלום מעט את התחזקות השקל ששב בסוף השבוע לרמה של כ-3.1 שקל לדולר.
- הקורלציה בין שער החליפין למדדי המניות תכתיב את המגמה בטווח הקרוב, וסביר להניח שבנק ישראל יצמצם באופן ניכר את הרכישות ב-2022.
| ישראל: מדד אמון הצרכנים מגלה יציבות בשלושת החודשים האחרונים
מדד אמון הצרכנים שמפורסם על ידי בנק הפועלים ו-KANTAR עלה בחודש נובמבר 2021 ב-0.5 נקודה. הפער בין תפיסת המצב השוטף למצב העתידי הולך ומתרחב. המצב השוטף הושפע מאפקט העושר שנוצר כתוצאה מעלייה בשווי הנכסים, וכן מעליית השכר וריבוי המשרות בשוק. מנגד, אנו רואים ירידה הדרגתית במדד הציפיות, כלומר הערכה שחלק מהגורמים החיוביים לא יהיו עמנו בעוד חצי שנה. האינדיקטורים הכלכליים האחרונים שפורסמו על-ידי הלמ"ס מגבים את תחושת הצרכנים לגבי המצב השוטף: שוק העבודה הפך להדוק, שיעור האבטלה ירד לרמה של 4.7% (לא כולל את אלו שיצאו משוק העבודה בעקבות הקורונה), והשכר הממוצע במשק גבוה עתה בכ-10% לעומת התקופה שלפני הקורונה.
| מה אפשר ללמוד מסעיפי המדד בארה"ב שפורסמו בסוף השבוע?
עליית מדד המחירים לצרכן בארה"ב הייתה גבוהה כמעט פי שלוש מזו שבישראל בשנה האחרונה. הייסוף בשער השקל ומחירי הגז הטבעי מסבירים חלק גדול מהפער. בדומה לארה"ב גם בישראל השכר הממוצע עלה בשנתיים האחרונות בכעשרה אחוזים, ונוצר מחסור בעובדים, ולכן חלק מתנאי הרקע דומים.
אם בוחנים את סעיף הדיור לדוגמה, בארה"ב עלו המחירים בשנה האחרונה ב-3.8%, ואילו בישראל הם עלו בחצי מזה – 1.9%. מחירי ההלבשה עלו בארה"ב בשנה האחרונה ב-5.0% ובישראל הם בכלל ירדו ב- 3.7%. בשני סעיפים אלו קשה לנו להסביר את הפערים הגדולים, ואם מסתמכים על המדד בארה"ב אז אולי נראה עלייה מואצת בסעיפים אלו בחודשים הקרובים. מחירי המזון עלו בארה"ב ב- 6.1% ובישראל רק ב-3.2%, אך פער זה כן יכול להיות מוסבר לדוגמה בייסוף ובהתגברות התחרות בין רשתות השיווק.
שוק האג"ח מגלם בישראל אינפלציה ממוצעת בשיעור של 2.5% לשנה בחמש השנים הקרובות, מעט נמוך מהאינפלציה הנגזרת בארה"ב שעומדת בתקופה זו על 2.8%. השווקים מגלמים בשלב זה את הסיכון לאינפלציה עולמית גבוהה, זאת תחת ההנחה שהבנקים המרכזיים בעולם ימשיכו לא לגלות נחישות במאבק באינפלציה.
| בנק ישראל רכש בנובמבר עוד 4 מיליארד דולר
זאת כבר לאחר סיום התכנית של 30 מיליארד דולר עליה הכריז בתחילת השנה. הרכישות הגדולות הצליחו עד כה לכל היותר לבלום מעט את התחזקות השקל ששב בסוף השבוע לרמה של כ-3.1 שקל לדולר. מוכרי המט"ח הגדולים ממשיכים להיות הגופים המוסדיים שמבצעים גידור על רווחי ההון בחו"ל. הקורלציה בין שער החליפין למדדי המניות תכתיב את המגמה בטווח הקרוב, וסביר להניח שבנק ישראל יצמצם באופן ניכר את הרכישות ב-2022.
| גלובלי: אינפלציה שנתית של 6.8% בארה"ב ו- 4.9% באירופה
הבנקים המרכזיים עדיין מדפיסים כסף, זה תרחיש שהיה נראה לפני שנתיים כדמיוני. נתון האינפלציה לא הצליח להשבית את עליות השערים, אם זה בגלל שהיה צפוי, ואולי יותר מזה בשל ההערכה שהבנקים המרכזיים לא הולכים להגיב בנחרצות. אינפלציה לכשעצמה אינה חדשות רעות לשווקים כל עוד הריבית לא מגיבה.
מדדי דאו ג'ונס, ה- S&P 500 והנאסד"ק עלו בשיעורים של 4%, 3.8% ו- 3.6% בהתאמה. הרגיעה בשווקים באה לידי ביטוי גם בירידה במדד ה- VIX, מרמה של 31 נקודות לפני כעשרה ימים ל- 19 נקודות בסוף השבוע האחרון. מדדי היורוסטוקס 50 ו- 600 עלו בכ- 2.8%. מדד ה- CSI300 בסין עלה ב- 3.9%, ומדדי מניות אסיה האחרים עלו גם הם, אם כי בשיעורים נמוכים מאלו שבסין. בשוק הסחורות בלטה העלייה של כ-8% במחיר חבית נפט מסוג ברנט, ששב לרמה של 75 דולר. השווקים הושפעו בין היתר מהערכות מעודכנות לגבי הסיכונים המתונים, יחסית למה שצפו קודם, של זן האומיקרון של הקורונה. כמו כן השפיעו גם הדיווחים של יצרניות חיסונים, כמו פייזר (NYSE:PFE), שטענו שחיסון הבוסטר שלהן אפקטיבי במידה רבה כנגד זן האומיקרון.
| ארה"ב: האינפלציה השנתית בנובמבר טיפסה ל- 6.8% מ-6.2% באוקטובר
אינפלציית הליבה ב- 4.9% לעומת 4.5% באוקטובר. האינפלציה השנתית היא הגבוהה ביתר שנרשמה בארבעת העשורים האחרונים. בין הגורמים שתרמו לעליות המחירים החדות ב-12 החודשים האחרונים, היו השיבושים בשרשרת האספקה שתרמו לעליית מחירי המוצרים הסחירים, העלייה במחירי האנרגיה, העלייה בשכר והשפעת הבסיס הנמוך משנה שעברה. הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק אג"ח רשמו עלייה מתונה מאוד. בסיכום שבועי הציפיות לאינפלציה לחמש שנים עלו מ- 2.75% בשבוע שעבר ל- 2.80% והציפיות לעשר שנים עלו מ- 2.44% ל- 2.48%. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה מ- 1.34% ל- 1.48%. עקום התשואות בארה"ב נותר שטוח יחסית, והשווקים מתמחרים כעת שלוש העלאות ריבית ב-2022 שיחלו באמצע השנה הבאה. ביום רביעי הקרוב יפרסם הפד את החלטת הריבית, כולל עדכון תחזית המאקרו ותחזית העלאת הריבית של חברי הפד (דוטס). קצב צמצום רכישות האג"ח צפוי לגדול כבר החודש, ותחזית חברי הפד צפויה להצביע על 2 עד 3 העלאות ריבית במהלך 2022.
| עלייה חדה במספר המשרות הפנויות
על פי נתוני משרד העבודה, הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ירדו ל- 184 אלף, הרמה המוכה מ- 1969, וגם בסך הדרישות לדמי אבטלה נרשמת ירידה. מנגד, מספר המשרות הפנויות עלה ל- 11 מיליון, עלייה חדה יותר מהציפיות, תוך עלייה חדה במספר המשרות הפנויות בענפי המלונאות והשירותים. הפער בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי האבטלה מוסיף לגדול, והגיע באוקטובר לכ-4.2 מיליון משרות. הביקוש הגדול לעובדים עשוי להאיץ את קצב עליית השכר בארה"ב ולהביא לעלייה נוספת בסביבת האינפלציה. הירידה באמון הצרכנים נבלמה. האומדן הראשון של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש דצמבר עלה ב- 3 נקודות, מעל לתחזית, לרמה של 70.4 נקודות. העלייה נרשמה בשני הרכיבים של המדד: תפיסת המצב השוטף והמצב בעתיד. העלייה החודש נרשמה לאחר שפל של כעשור במדד שנרשם בחודש הקודם, אך למרות העלייה החודש רמת המדד עדין נמוכה מאוד.
| אירופה: בריטניה, דנמרק ונורבגיה מקשיחות את המגבלות על הפעילות
כתוצאה מעלייה בהדבקות מהקורונה, בבריטניה רבים מהעובדים התבקשו לחזור לעבוד מהבית והוחזרה חובת עטיית מסכות במקומות ציבוריים. בהמשך למדינות אחרות באירופה גם בדנמרק ובנורבגיה הקשיחו את המגבלות בשבוע האחרון. מדד אמון המשקיעים של סנטיקס, שהושפע ככל הנראה מהעלייה בתחלואה והחמרת המגבלות על הפעילות באירופה, הוסיף לרדת בחודש דצמבר. מגמה דומה נרשמה גם בסקר ה-ZEW בגרמניה. הסקר למצב השוטף ירד בחדות, בעוד בסקר הצפיות נרשמה ירידה מתונה בלבד. בגרמניה נרשמה באוקטובר ירידה של 6.9% בהזמנות חדשות ממפעלים, ולעומת אוקטובר אשתקד הן ירדו ב-1.0%. היצור התעשייתי בגרמניה אומנם עלה באוקטובר ב-2.8% אך רמתו השנתית נמוכה ב-0.6%.
| יפן:
בעדכון האחרון שפורסם, התמ"ג ירד בשיעור שנתי של 3.6% ברבעון השלישי השנה. זאת, מעל האומדן הראשון של ירידה בשיעור 3%. הצריכה הפרטית ירדה מעבר לתחזית, בעיקר כתוצאה מהתפשטות הקורונה. מדד המחירים ליצרן עלה 9% במונחים שנתיים בהשפעת השיבושים בשרשרת האספקה.
| סין:
ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בנובמבר מדד המחירים לצרכן עלה ב- 2.3% ומדד המחירים ליצרן עלה 12.9%. עליות אלה הושפעו, בין היתר, מהבסיס הנמוך יחסית באותו חודש בשנה שעברה. האקדמיה הסינית למדעי החברה, מכון מחקר ממשלתי, פרסמה תחזית צמיחה של 5.3% ל- 2022 לאחר צמיחה מוערכת של 8% השנה. הבנק המרכזי הודיע על הפחתת שיעור הנזילות של הבנקים ב- 50 נקודות בסיס, לרמה של 11.5%. החל מה-15 בדצמבר. בתחום הנדל"ן, נמשכים החששות מפני חדלות פירעון של חברות נוספות, לאחר שבשבוע שעבר סוכנות הדירוג פיץ' הורידה את דירוג האשראי של חברת אברגרנד ל"חדלות פירעון מוגבלת", לאחר שזו לא החזירה חובותיה על האג"ח הדולריות, בסכום של 82 מיליון דולר.
במסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של כלכלני בנק הפועלים
כותבי הסקירה הם כלכלני בנק הפועלים. הסקירה מבוססת על נתונים ומידע שהיו גלויים לציבור. הנתונים והמידע ששימשו להכנתה הונחו כנכונים, וזאת בלי שבנק הפועלים בע"מ ביצע בדיקות עצמאיות ביחס לנתונים ולמידע. אין בסקירה זו משום אימות או אישור לנכונותם. הבנק ועובדיו אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של הנתונים האמורים או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחרים במסמך. סקירה זו היא למטרת אינפורמציה בלבד, ואינה מתיימרת להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו. המידע שעליו מתבססת הסקירה והדעות בה עשויים להשתנות מעת לעת, ללא כל מתן הודעה או פרסום נוספים. סקירה זו אינה מותאמת למטרות ההשקעה או לצרכיו האישיים והייחודיים של כל משקיע. אין לראות במאמר זה משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם, ואין לפעול על פי האמור, אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו, מטרותיו ונתוניו האישיים של כל משקיע, ולאחר הפעלת שיקול דעת עצמאי.