| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |
מדד המחירים לצרכן בישראל עלה בחודש ספטמבר ב-0.2% ובשינוי שנתי של 2.5%. ללא ירקות, שזינקו ב-9.5%, המדד עלה רק ב-0.05%. למרות שהעליה היתה צפויה הנכסים הצמודים צפויים הבוקר במסחר להשיג ביצועי יתר על רקע המשך עליית מחירי סחורות האנרגיה והמתכות בעולם. מצד שני, נתונים מארה"ב תיארו בלימה בעליות מחירי היצוא ממנה, עם עליה חודשית של 0.1% בלבד, לעומת צפי ל- 0.7%. בישראל מדד מחירי התפוקה התעשייתית ליעדים מקומיים ירד בספטמבר ב-0.2%.
מדד ספטמבר - שאלת מיליון דולר ממשיכה להיות האם המדד סיפק אינדיקציות חדשות לגבי זמניות האינפלציה? מצד אחד כן, כשסעיף סופר אינפלציוני כמו מלונות ובתי הארחה, אשר בלט בעליות בשנה האחרונה, עשה סיבוב פרסה מובהק, וכבר שלושה חודשים מתקרר, משינוי שנתי שהגיע גם ל-44% ביולי והאט בספטמבר לשינוי שנתי של 25%. האטה ראינו גם בקצב העליה של סעיף הדיור, שנעצר חודש שני על עליה שנתית של 1.8%, לאור התמתנות בתת הסעיף "הוצאות דיור אחרות" (שכולל בעיקר שירותי תיווך, עריכת חוזים וביטוח דירה, שככל הנראה קפצו בחודשים הקודמים כתיקון לירידת המחירים שלהם בתקופת הקורונה). בסעיף הלבשה והנעלה ירידת המחירים דווקא האצה בספטמבר, מירידה שנתית של 2.6%- ל-3.7%-, ומדגימה שוב שהאינפלציה איננה רוחבית, כלומר איננה קשורה לשחיקת ערך הכסף, אלא בעיקר לשיבושים.
אחד מהשיבושים הבולטים ממשיך להיות זה של הפקקים בהובלה הימית. סעיפים נפחיים כמו ריהוט וציוד לבית המשיכו לזנק, אך לאור בלימת עליית מחירי ההובלה מספטמבר נחפש במדדים הבאים אינדיקציות להאטה. באופן דומה, גם סעיפים שמאופיינים בשיבושים ביצור עדיין במגמת האצה, ובראשם 'מכוניות' שעלו בספטמבר, חודש שני ברציפות, ב- 1.1%, עליה חזקה מאד שאם תתמיד בקצב הזה יכולה להוסיף למדד שנה קדימה 70 נ"ב!! (לאור משקלו הגדול - 5.1% מהמדד).
אינדיקציות לא מובהקות קיבלנו ממחירי המזון (ללא פ"י) שקפצו בספטמבר ב- 0.6%, אך זאת אפיינה מספר מצומצם מאד של מוצרים (בעיקר עופות ודגים) ולא היתה רוחבית, מה שנראה קשור יותר לעיתוי החגים השנה ולמגבלות נקודתיות של הקורונה, שבינתיים הולכות ומתפוגגות.
הסיכון העיקרי לאינפלציה כיום עובר לאנרגיה, שם מתרחשת כידוע הדרמה האמיתית.
ריביות - עליית מחירי האנרגיה דוחפת לעליית מדרגה נוספת בציפיות האינפלציה בעולם, ובהתאם להערכה כי הפדרל ריזרב יתפתה להעלאת ריבית בעקבותיה. השוק התחיל לתמחר לראשונה סבירות של 100% להעלאת ריבית הפד בספטמבר, אך גם מתמחר שזאת ככל הנראה תהיה טעות, שהעלייה לא משתקפת באופן דומה בתשואות הארוכות. ירידה בולטת בשיפוע העקום נרשמת בטווח של 5-30 שנה.
סקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן מיום שישי מאותת גם הוא שהעלאת ריבית תהיה טעות, כשהצרכנים מתארים גם בלעדיה הידוק תנאים, בשל עליות המחירים החדות שאינן תוצאה של ביקושים אלא של שיבושים, אף שמדד המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר הפתיע ביום שישי בעליה גבוהה מהצפוי (בחלקה הגדול בגלל עליה במחיר ולא בכמות).
נשיאת הבנק המרכזי באירופה, כריסטין לגארד, חזרה בסוף השבוע על הערכה שהאינפלציה ברובה זמנית. בישראל, בפגישה של החזאים בשוק עם נגיד בנק ישראל, הוא הבהיר בין היתר כי בהחלט ישנה חשיבות למאיפה האינפלציה מגיעה ולמידת הערכת הטרנזיטוריות שלה.
בארה"ב, דונלד טראמפ "חוזר מהמתים" ומזנק בסקרים לגבי הנשיאות ב-2024. מה שככל הנראה יגביר בקרוב עוד את הלחץ על ממשל ביידן להקל על השיבושים בכלכלה ועל מחירי האנרגיה בפרט.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם