| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |
מה גרם לקריסת התשואות האחרונה באיגרות החוב הממשלתיות? להלן כמה מההסברים הבולטים:
- חשש מפני זן הדלתא של הקורונה: תמיכה בחשש הזה ביטאה בסוף השבוע גם נשיאת הפדרל ריזרב בסן פרנססיקו.
- חשש גובר מהתקררות הכלכלה לאחר התפוגגות הביקוש המתפרץ והתמריצים הממשלתיים: תמיכה בחשש הזה קיבלנו למשל בשבוע שעבר בפרסומי סקרי מנהלי הרכש בענפי השירותים בסין ובארה"ב, וחזרה של הבנק המרכזי בסין להקלה מוניטרית.
- דינמיקה של ביקוש והיצע בשוק האג"ח: עודף עולמי מתמשך וגדל בחיסכון. שווי המשקל של הריבית הריאלית נותר נמוך, דהיינו בריבית גבוהה ממנה הכלכלה לא יכולה לקיים תעסוקה מלאה וכל ניסיון להעלות אותה מתגלה ככזה שמוביל להאטה. מה שמביא אותנו להסבר הבא.
- שינוי כיוון של הפד: חלק גדול ממהלך ירידת התשואות הגיע מאז שהפד החל לאותת על העלאות ריבית באופק ועל מוכנות לדון בעיתוי המתאים להפחתת קצב רכישות האג"ח. טעות מדיניות?
- לחץ משוק הריפו: בסוף החודש (יולי) תחזור לתוקף תקרת החוב בארה"ב והיא מפעילה לחץ על האוצר האמריקאי להקטין את יתרת המזומנים שלו. המשמעות היא הזרמת נזילות אל הבנקים דרך מתקן הריפו ההפוך (RRP), מה שהציף אותם במאות מיליארדי דולרים שמצאו את דרכם גם לשוק האג"ח.
- התקררות ציפיות האינפלציה: ההתקררות הנמשכת בציפיות האינפלציה לא בהכרח קשורה לחשש מהאטה, כפי שמשתקף גם בשוק המניות שממשיך לעלות, אלא אפשרי למשל מהערכות שמחירי הסחורות וצווארי הבקבוק יצליחו להיפתר מוקדם יותר, או כתוצאה מרפורמות, כמו כאלה שקידם בסוף השבוע הנשיא ביידן.
כך או כך, די כולם מסכימים שלא משנה מה היה הטריגר, הגורם שהקצין את הלחץ היתה סגירת פוזיציות שורט רחבה. בהקשר הזה כלכלני מורגן סטנלי מעריכים כי למחזיקי הפוזיציות הללו יש לקנות השבוע אג"ח אמריקאיות בעוד 95 מיליארד דולר.
| סין חזרה להרחבה מוניטרית, כשהפחיתה ביום שישי את יחס הרזרבה
אינדיקציות להאטה בסין, ובהן ההפתעה המשמעותית כלפי מטה בסקר מנהלי הרכש בענפי השירותים בסין, על רקע מחסור בחומרי גלם ובעיות הובלה, הובילו ביום שישי את קובעי המדיניות בסין לחזור ולהקל את התנאים המוניטריים.
פרשני בלומברג כתבו כי "בייג'ינג מעניקה לבנקים המרכזיים בעולם שיעור בצרות שעלולות להגיע אליהם לאחר שהקפיצה הגדולה שלאחר הקורונה תתפוגג".
סין, אגב, גם מדגימה למשקיעים את המשקל היורד לסוגיית האינפלציה בקביעת המדיניות ועד כמה העלאת ריבית לא הולכת להיות טיול קליל.
נראה כי גם בארה"ב חברי הפדרל ריזרב עשויים להיות מוכנים להתקפל בקלות מהתחזיות לשתי העלאות ריבית ב-2023.
| חברי פד חוזרים להתבטא בצורה "יונית"
לאחר שתחזיות הריבית האחרונות של הפד (ה-Dots) נתפסו "נציות", כשתיארו צפי לשתי העלאות ריבית ב-2023 (לעומת תחזית קודמת להעלאה אחת), נשיאת שלוחת הפד בסן פרנסיסקו, מארי דאלי, אמרה בסוף השבוע בראיון ל"פייננשל טיימס" כי אחד הסיכונים הגדולים לכלכלה הוא להכריז מוקדם מדי ניצחון על הקורונה. לטענתה לא עברנו את הקורונה אלא עברנו בקורונה. כלומר, היא רומזת שלא צריך למהר בקיפול רכישות האג"ח.
דפלציה למרות מחירי סחורות עולים? נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם בסוף השבוע על צו מינהלי שמטרתו קידום תחרות בכלכלת ארה"ב והפחתת מחירים. הצו צפוי, בין השאר, להוריד את מחירי האינטרנט. המתנגדים טוענים בין היתר שלמרות כוונותיו הטובות ההשפעה עשויה דווקא לגרום להעלאת מחירים, עקב דרישות תאימות חדשות ושינוי מבנה העלויות. בסופו של דבר, שוקי המניות צלחו את כוונותיהם הטובות.
עוד כוונות טובות הגיעו מהמדינות הגדולות: שרי אוצר של 20 המדינות הגדולות מארה"ב ואירופה (G20) אישרו אתמול עסקת מיסים בינלאומית והעריכו שיצליחו לאשר אותה פוליטית במדינותיהם. עם זאת לעסקה עדיין כיסי התנגדות גדולים בין היתר במדינות מתעוררות ומדינות קטנות כמו אירלנד, אסטוניה והונגריה, שמסכלות את האישור באירופה. שרי האוצר שלהן האשימו את ההסכם כ"הורג את התחרות בין מדינות". להמחשה, זה כמו שתל אביב תאסור על קרית גת להציע מס נמוך יותר כדי למשוך אליה חברות.
החלק השני של ההסכם נועד לגרום לחברות רב לאומיות לשלם יותר במקומות בהן הן פועלות (במקום במקום שמשרדיה הראשיים נמצאים), פה כבר יש כיסי התנגדות בתוך ארה"ב עצמה, במיוחד בקרב רפובליקניים, אך גם בקרב לא מעט דמוקרטיים. גורם מקורב אמר ל"בלומברג" כי ההסכם כנראה לא ייושם לפני 2023. 2023? השנה ששמו עליה כל כך הרבה. עד אז, אלוהים גדול.
ביום שני יתפרסם בארה"ב נתון האינפלציה (CPI), שצפוי כי נותר עדיין סביב שינוי שנתי של 5%.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם