| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, העיד ביום שלישי מול ועדת משנה של הקונגרס, והוא היה אחלה. הוא ניסה, והצליח, להחזיר את המניות לעלייה, העריך שוב שהאינפלציה זמנית ושהיא תחזור בטווח הארוך לסביבת 2%, העריך שהצמיחה המטורפת היא ברובה בסך הכל תיקון להתכווצות בקורונה - ולא הזכיר שום צמצום מוניטרי. הוא אפילו אמר שסיכוני הקורונה עדיין לא חלפו, לאור הירידה בקצב ההתחסנות וסיכוני הווריאנטים - סיכון שבכיף יהיה אפשר להמשיך לנופף בו גם ב-2022.
כך שבאמת פאוול לא נתן אינדיקציה להעלאת ריבית קרובה. ועדיין, שוק האג"ח לא הסיג את תחזיותיו להעלאת ריבית ב-2023, ואף ממשיך לתת סיכוי 50-50 שהעלאה ראשונה תהיה כבר בסוף 2022, מה שתומך עדיין בציפיות שאלה יתרמו להתקררות הכלכלה ובא לידי ביטוי במגמת ירידה של שיפוע עקום התשואות - התשואה ל-10 שנים עומדת ביום רביעי בבוקר על 1.47%.
כלומר, לא ברור בדיוק כמה פאוול היה אתמול זה שהשפיע על השווקים. לפי התקשורת, הסיפור הגדול אתמול היה בכלל מותו (בפעם המיליון) של הביטקוין.
עוד נתון מעניין אתמול היה זה של מכירות הבתים בארה"ב, שהמשיך לתאר ירידה, חודש רביעי ברציפות. מה, ההתרחבות הכלכלית המהירה היא לא לעד?
ביום רביעי יפורסמו בארה"ב סקרי מנהלי הרכש של מרקיט, שצפויים להמשיך לתאר התפוצצות חיובית. אך חלק גדול מהחוזקה בו איננה באמת חוזקה, אלא עיוותים, ובהם למשל, עיכובים באספקה בגלל בעיות בהובלה הימית, קושי במציאת עובדים בגלל מענקי אבטלה נדיבים ועוד, שמשתקפים במדד כהתרחבות. לכן, המשקיעים יתעניינו בעיקר בתת-סעיף של מוצרים שהוזמנו.
שיעור העובדים בחל"ת בישראל המשיך לרדת בחודש מאי ל-1.7% בלבד מכוח העבודה, לעומת רמה של 2.9% בחודש אפריל. סביר להניח שהמספר המשיך לרדת גם בחודש יוני, כך שההחלטה מאתמול של שר האוצר, אביגדור ליברמן, על סיום מענקי החל"ת בסוף יוני לעובדים מתחת לגיל 45, ובניכוי קבוצות נבחרות, לא צפויה להיות ממש אפקטיבית לשוק העבודה, ולכן גם לא להשפעות תקציביות.
שאלה מעניינת אחרת בהקשר של שוק העבודה היא מה יעלה בגורלם של אלה שהחליטו לפרוש מכוח העבודה בעקבות הקורונה, ששיעורם עלה מ-2.7% באפריל ל-3% במאי. האם אלה יצאו לפנסיה מוקדמת או שבנק ישראל ינסה לחמם את הכלכלה עד כדי כך שהפיתוי יהיה גדול מכדי לסרב?
ציפיות האינפלציה בעולם התנתקו בחודש האחרון ממדדי הסחורות, כשהראשונות יציבות/יורדות והשניות עולות. אולי אחת הסיבות לכך היא הקושי שהתגלה בינתיים בגלגול מחירי הסחורות לצרכנים. רבים, למשל, הופתעו לראות במדד המחירים לצרכן של חודש מאי נתון על ירידת מחירי מזון בישראל ב-0.1%. זאת, לאחר כל כך הרבה כותרות על איומי העלאות מחירים.
למי שהיה ספק בנוגע לאמינות הנתונים, אז השבוע פורסם מדד מקביל של סטורנקסט, האוסף מידע ישירות מהקופות של רשתות המזון, וגם הוא תיאר ירידת מחירים בחודש מאי, ואפילו משמעותית יותר מזאת של למ"ס, של 0.2%, ועלייה שנתית של 0.1% בלבד, לעומת נתוני למ"ס שדיווחו על עלייה שנתית של 0.7%. עם זאת, צריך להביא בחשבון הבדלים במשקולות ובסל המוצרים.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם