שוק האג"ח האמריקאי כלל לא הגיב להפתעה של מדד המחירים | סקירת מאקרו שבועית

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

נתוני אינפלציה גבוהים מאוד בארה"ב יחסית לציפיות זה החודש השני ברציפות לא הצליחו להזיז את שוק האג"ח (או שוק המניות). השווקים סבורים כי מדובר בהאצה זמנית (טרזיטורית), והפד לא צפוי למהר לבצע טייפרינג, על רקע נתוני התעסוקה החלשים יחסית.

בסיכום שבועי, התשואות ל-10 שנים בארה"ב ירדו - מה שתמך בשוקי המניות. ה- ECB הודיע על אי שינוי במדיניות המוניטארית המרחיבה.

| מאקרו ישראל: נתוני תקציב חיוביים במאי

במאי הגירעון הסתכם ב-8 מיליארד שקל לעומת 17.8 מיליארד שקל במאי אשתקד. הגירעון המצטבר ב- 12 החודשים האחרונים ירד ל-10.5% תוצר מ-11.2% לפני חודש. ההכנסה ממסים עלתה ב-22.4% מתחילת השנה על רקע פתיחת המשק וההתאוששות המהירה.

לעומת זאת, ההוצאות המיוחדות בגין הקורונה נמצאות במגמת ירידה. ההוצאות האחרות (השוטפות) עלו ב- 4% בלבד. אנו צופים גירעון סביב 7% תוצר השנה ואולי אף פחות, נמוך מההערכה הרשמית של 8%. משרד האוצר צפוי להמשיך לצמצם את היקף הגיוסים בחודשים הקרובים, מה שצפוי לקזז את צמצום רכישות האג"ח על ידי בנק ישראל. נתונים פיסקאליים חיוביים תומכים בשוק האג"ח.

| אופטימיות בקרב הסקטור העסקי

בחודש מאי, סקר מגמות בסקטור העסקי של הלמ"ס משקף ציפייה להמשך התרחבות בפעילות, בפרט בתעשייה (עם עלייה בהזמנות הן לשוק המקומי והן ליצוא), במסחר הקמעונאי, בשירותים ותיירות הפנים. ציפיות האינפלציה שנה קדימה בתעשייה עלו מעט ל-1.25% (מ- 1.04 לפני חודש) ול-1.04% במסחר (מ- 0.96%), שיעורים נמוכים בהרבה יחסית לציפיות האינפלציה המגולמות בשוק ההון.

| יותר ישראלים נוסעים לחו"ל, פחות תיירים מגיעים לישראל

בחודש מאי 192 אלף ישראלים יצאו לחו"ל (לעומת 139 אלף לפני חודש ו- 60 אלף לפני חודשיים). עדיין מדובר בפחות מ- 30% ממספר הישראלים שיצאו לחו"ל לפני הקורונה. לכן, בשלב זה, הלמ"ס לא צפויה להכניס את סעיף "נסיעות לחו"ל" למדידה (היא דורשת 60% חזרה לשגרה). לעומת זאת, מספר הכניסות של תיירים לישראל פחת במאי ל- 21 אלף בלבד לעומת 36 אלף לפני חודש, כנראה על רקע הדרישה לבדיקה סרולוגית וגם ההסלמה באלימות.

שילוב של עלייה מהירה ביוצאים לחו"ל לעומת קיפאון או גידול איטי בתיירות הנכנסת צפוי לתרום לצמצום בעודף בחשבון השוטף בהיקף צנוע של 2-3 מיליארד דולר השנה (מתוך עודף של 20 מיליארד דולר ב- 2020).

מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע בישראל:

יום ראשון - סחר חוץ (יבוא ויצוא סחורות במאי) שמהווה מקור עשיר לאינדיקטורים

יום שני - שיעור האבטלה הרחב במחצית השנייה של מאי, המכירות של דירות חדשות (אפריל), מאזן התשלומים (רבעון א'), נתון חשוב בהסתכלות על שוק המט"ח.

יום שלישי - מספר המשרות הפנויות (אפריל), מדד מחירים לצרכן של חודש מאי.

אנו צופים מדד גבוה של 0.5% בהשפעת עלייה חדה במחירי המזון, פירות וירקות והלבשה והנעלה (ראה טבלה מפורטת). רביעי: האומדן השני של הצמיחה ברבעון ב'. חמישי: התחלות וגמר בנייה לרבעון א'.

| מאקרו גלובלי: שוב הפתעת אינפלציה כלפי מעלה בארה"ב

מדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה ב-0.6% (הצפי היה ל- 0.4%) ועלה ב- 5.0% שנה אחורה. אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.7% (הצפי היה ל- 0.4%) לאחר 0.9% באפריל ועלה ב- 3.8% שנה אחורה האצה מ- 3.0% לפני חודש. מה עלה במדד מאי?

• מחירי הרכבים יד שנייה עלו ב-7.3% (30% שנה אחורה) ותרמו 0.3% במדד. מחירי רכבים חדשים עלו ב- 1.6% (3.3% שנה אחורה). קיים מחסור של רכבים בשל מחסור של שבבים (מספר מפעלים הושבתו) מול עלייה בביקוש.

• מחירי הטיסות עלו ב-7% (לאחר 10.2% באפריל) בשל התחסנות מהירה ופתיחת המשק. מדובר בתיקון מחירים לאחר ירידות מחירים חדות בחודשי הקורונה.

• מחירי המסעדות עלו ב-0.6% (4% שנה אחורה).

• מחירי המזון (בבית) עלו ב-0.4% על רקע התייקרויות במחירי הסחורות החקלאיות (2.2% שנה אחורה).

• מחירי השכירות בחוזים מתחדשים עלו ב-0.3% (2.1% שנה אחורה, לעומת קצב של 2.0% בחודשים האחרונים). משקי הבית חוזרים להתגורר במרכזי הערים (בעיקר בשכירות).

• ניתן לראות במדד מאי גם סימנים ללחצי ביקוש וגם לחץ בכיוון התייקרות בעלויות (מחירי ההובלה הגלובלית ממשיכים לעלות). מחירי הסחורות במדד עלו ב- 1.8% במאי ומחירי השירותים עלו ב-0.4%. הגרף הבא מציג את היחס בין המלאי ובין המשלוחים אשר ממחיש את המחסור בסחורות:

• קיימת ציפייה שקצב אינפלציית הליבה (שנה אחורה) יישאר מעל 3% עד חודש אפריל 2022 (בשל שני מדדים מאד גבוהים באפריל ומאי). עד אז שוק העבודה צפוי להיות יותר "מתוח" עם המשך לחץ לעליות שכר מה שעלול להמשיך ללחצי אינפלציה.

• שוק האג"ח בארה"ב לא הגיב כלל להפתעת המדד. השוק סבור שמדובר בהאצת אינפלציה זמנית (טרנזיטורית). עדיין, בעבר הפתעות באינפלציה כן השפיעו על התשואות. עד כמה באמת מדובר בתופעה זמנית? בארה"ב (בניגוד לישראל) צפויים לחצי השכר להימשך בשל התמיכות הממשלתיות והשבתת בתי הספר (הורים לא ששים לחזור לעבודה) עד ספטמבר. בנוסף, ביידן מכין בקנה עוד שתי תוכניות פיסקאליות רחבות היקף ומעודד את העלאת שכר המינימום. בישראל ליברמן פועל לביטול חוק החל"ת עד גיל 40. הבדל נוסף: בישראל קיים לחץ בסיסי להתחזקות השקל לעומת לחץ בסיסי להיחלשות הדולר. עדיין אנו סבורים שצפוי לחץ לעליית תשואות בארה"ב לכיוון 1.7% עד סוף השנה.

| נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו בעולם השבוע

יום שני - אירופה: הייצור התעשייתי (אפריל)

יום שלישי - ארה"ב: הייצור התעשייתי, המסחר הקמעונאי, מדד מחירי היצרן PPI (מאי)

יום רביעי - החלטות ריבית הפד ועדכון תחזית ה-Dots. תחזית אינפלציית הליבה צפויה להתעדכן כלפי מעלה ל-3% השנה (מ- 2.2%). כמו כן, הערכת העלאת הריבית הראשונה תוקדם ל-2023 (מ- 2024). יו"ר הפד, ג'רום פאוול, צפוי להגיד כי לאור נתוני התעסוקה החלשים יחסית, מוקדם מדי לשקול טייפרינג. נוסף על כך, ביום רביעי יתפרסמו נתוני התחלות ואישורי הבנייה (מאי) בארה"ב;

סין: נתוני הייצור התעשייתי, המסחר הקמעונאי וההשקעות (מאי).

יום חמישי - ארה"ב: סקר פילדלפיה (יוני), מספר דורשי העבודה בשבוע האחרון.

| זום אין: עלייה במחירי ה-PPI לא מעידה על עלייה דומה ב-CPI

• נושא האינפלציה בעולם תופס חשיבות רבה לאחרונה לאור האינדיקטורים הרבים להאצה באינפלציה. הפוקוס נוטה להיות סביבת האינפלציה בארה"ב (גם באירופה), ופחות מדינות (מאד חשובות) כגון סין.

• לגבי סין, המדד העיקרי אשר תופס כותרות הינו מחירי תפוקה בתעשייה PPI אשר עלה ב- 1.6% בחודש מאי ב- 9.0% שנה אחורה (הצפוי היה ל- 8.6%), האצה מ- 6.8% לפני חודש. מדד זה הושפע באופן ניכר מהעלייה החדה במחירי סחורות, ומחירי האנרגיה ומתכות בפרט. מחירי הדלקים (וגז) במדד ה- PPI עלו ב- 99% שנה אחורה, מחירי הכימיקלים עלו ב- 20% ומחירי המתכות (ומוצריו) עלו ב- 38%. חשוב לציין שמחירי מוצרי צריכה עלו ב- 0.5% בלבד ב- 12 החודשים האחרונים.

• מדד ה- PPI בסין מהווה סממן (אינדיקטור מוביל) ללחצי אינפלציה עתידיים במדינות אחרות בתחום המוצרים. הגרף הבא מצביע על קשר מסוים (אך חלש) בין מחירי התעשייה בסין (PPI) לבין מחירי היבוא של ארה"ב מסין. חשוב להדגיש שגם התחזקות היואן והיחלשות הדולר השפיעו על מחירי היבוא של ארה"ב מסין. בשנה האחרונה הדולר נחלש ב- 10% מול היואן (שיעור דומה מול השקל, פחות או יותר).

מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.