| ד''ר גדעון בן נון, מייסד ומנכ"ל אג'יו - ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ |
מעטים השחקנים, ריאליים או פיננסיים, שלא התייאשו עד כה מחוזקתו של השקל מול הדולר. חוזקה זו – כלומר, ירידת שער הדולר - שוחקת את היצואנים, את המשקיעים המוסדיים, המשקיעים את כספינו בשווקים בחו"ל, ואת הציבור, שמחזיק לא מעט מחסכונותיו והשקעותיו העצמאיות, בארה"ב.
בהקשר של השקעות בשוק ההון, התשואות הנאות של השנה האחרונה האפילו על שחיקת הדולר וחוו אותה כ"מכה קלה". אבל, אין להתעלם ממנה - מדובר בשחיקה ממושכת ולא מבוטלת בשנה האחרונה.
| הדולר לא התחזק בלא סיבה
זה שנים רבות שמגמות הבסיס תומכות בשקל. מאזן התשלומים של ישראל נהנה מעודף ממושך, שגדל והלך ב-2020 ליותר מ-20 מיליארד דולר. סכום זה כולל העברות והשקעות פיננסיות ישירות וכולל העצירה בתיירות היוצאת (יבוא שירותי תיירות), שמסתכמת לכ-5 מיליארד דולר בשנה. ברבעון הראשון של 2021 גדל העודף לכ-7 מיליארד דולר, עקב זרם השקעות גובר בהייטק הישראלי.
נוסף על כך, מכיוון שלעומת השקל מטבעות רבים נשחקו בשנים נשחקו מול הדולר, הלך ערכו של השקל והתחזק בכ-40% ב-15 השנים האחרונות, כפי שניתן לראות בתרשים.
הסיבות להתחזקותו של השקל רבות, ובהן התייצבות המשק והכלכלה, רציפות שלטונית, התעצמות צבאית יחד עם חוסן בטחוני שנובע מהתפרקות המזרח התיכון הישן וכמובן, ההייטק. האצת התפתחות הטכנולוגיה בעולם הביאה את ישראל לעמוד בנקודה טובה מאוד במגמה זו.
בישראל פועלות זה שנים כמה חברות טכנולוגיה מובילות שהתעניינו בהייטק וביזמות הישראלית שהתפתחה לצד הצרכים הצבאיים. נוכחות זו הביאה לריבוי חברות סטארט-אפ שהעלו את עצמן על הרדאר של הגדולות. בשנים האחרונות חל תהליך מואץ של הבשלת חברות אלה, והדבר הביא לכאן זרם גובר והולך של חברות ודולרים מהעולם.
כך, לא רק שהמשק הישראלי מייצא שירותי תוכנה למכביר, אלא מהווה גם גורם משיכה להשקעות ישירות בחברות אלה, בקצב גובר של כ-10 מיליארד דולר בשנה, וכ-6 מיליארד דולר רק בשליש הראשון של 2021. זרם זה מצטרף אל עודף היצוא של המשק, שהינו בהיקף של כ-15 מיליארד דולר בשנה וגורר תיסוף (התחזקות) של השקל, שנה אחר שנה.
| בנק ישראל בלם את התיסוף
בסוף השנה הקודמת ובתחילת השנה הנוכחית, שער השקל קרס והתקרב ל-3 שקלים לדולר, לראשונה זה כ-20 שנה. מדובר בתיסוף כה חזק, שמאיים על הכלכלה והופך את ההצלחה שהכניסה למשק שיטפון של דולרים, למחלה שיכולה להקשות עליו.
כיצד? להעלות את שכר עבודת אנשי ההייטק במונחים דולריים ולשחוק את תמורות היצוא של המשק ואז להאט את הצמיחה. הדבר אמנם לא קרה לאורך 15 שנות השקל החזק, אבל הירידה הכה חדה בתחילת השנה הטרידה את בנק ישראל ממנוחתו והוא נכנס עם תוכנית רכישות אגרסיבית. מטרת אותה תוכנית היא בעצם לרכוש את כל עודפי הדולרים של היצואנים יחד עם הדולרים שמגיעים להשקעות ישירות, ולכן הוא התחייב לרכוש יותר מ-30 מיליארד דולר, לא סופי.
ואולם, אפקט הרכישות של בנק ישראל החזיק מעמד זמן קצר, של כ-3 חודשים בלבד, ובהם השקל אמנם נחלש בכ-20 אגורות, שהם כ-6%, אבל ההיחלשות נבלמה והתחלפה בתיסוף זוחל. שוב, אותו מצב שגרתי שבו השער יורד ושוחק את הנכסים הדולריים שבידי הציבור הישראלי, אף שבנק ישראל ממשיך ורוכש כפי שהבטיח.
למרות מיצוי השפעת הרכישות, לפעילותו של בנק ישראל בשוק המט"ח יש השפעה חשובה של בלימת התיסוף חסר המעצורים, מאחר והוא פועל כ"יבואן" גדול מאוד שמאזן את היצואנים מוכרי הדולר. הימצאותו של בנק ישראל בשוק יצרה מעין איזון מחודש, שלפיו השוק אינו חד כיווני, אינו פונה לתיסוף בלבד.
| שני אירועים גדולים תומכים בפיחות
כעת נכנסים שני תהליכים משמעותיים: האחד הוא ההסלמה בדרום הארץ והשני הוא האינפלציה בארה"ב.
על התהליך השני כתבתי בטור הקודם באתר investing.com, אחזור וארחיב בו בהקשר של הדולר. האיום הראשון הוא האירועים בעזה, שיכולים להתפתח די בטבעיות לאירוע חריג ומשמעותי, שיכלול גם את החזית הצפונית, על טיליו הרבים של חיזבאללה. שני התהליכים יחד יכולים לפעול כגורם שיביא להתחזקות הדולר - ראשית בעולם, ובעקבות זאת, גם מול השקל. נאפיין אותם כך: הראשון יכול לפעול כטריגר, ולהניע את השוק לתגובה של פיחות השקל, הפעם בניגוד לעבר, בלי להתעלם, אלא להתיישר עם המגמה העולמית של התחזקותו.
באשר לאירועים של מבצע "שומר החומות", עזה מחזור 2021, אלה הם אירוע נקודתי שיכול להשפיע לשלילה בטווח זמן קצר. הווה ידוע כי מצבה הגיאופוליטי של ישראל טוב יחסית, לאחר שהמזרח התיכון הישן השתנה, כך שאין לנו איום מיידי ומוחשי. ישראל, המשק והכלכלה יכולים לעמוד איתן בפני אירועים מלחמתיים קצרי טווח, כפי שהיה בעבר הלא רחוק. זאת התפיסה הרווחת וכולנו תקווה כי היא תחזיק מעמד, כך שלא נתבדה.
מגמות הבסיס של המשק שאותן תיארתי קודם, ויתרות המט"ח העצומות שיש בידי גורמים ישראלים - מוסדיים, יצואנים, ארגונים שונים ומשקי בית - ממשיכות לספק דלק לשקל ולמנוע את נפילתו, מכיוון שכל קפיצה נחשבת זמנית ומזמינה גל של מכירות. לכן, בכל השנים האחרונות אנו רואים כל קפיצה בשער השקל כאירוע קצר ומהיר, שמתחלף עד מהרה בירידתו חזרה. גם הפעם נראה כי השוק יכול לעמוד בפני האירועים החמורים, ובהם טילים על כל חלקה הדרומי של הארץ.
אלא מה? אירועים אלה יכולים לתפקד כטריגר לסיבה האמיתית לפיחות השקל והתחזקות הדולר: עלייתן של האינפלציה, ובעקבותיה גם זו של הריבית בארה"ב, כך שתיווצר משיכה אל הדולר. בעולם, והפעם גם בישראל – כלומר, פיחות של השקל.
גל האינפלציה שאותו תיארתי כ"צונאמי" במאמר הקודם, מתחיל לתת את אותותיו בארה"ב. שיעור האינפלציה ב-12 החדשים האחרונים שם הסתכם ל-4.2%. זהו שיעור חריג, שיכול להתפרש כ"רעש" ביחס לאינפלציה השלילית של לפני שנה, אבל עוד חודש ועוד מדד עשויים ללמד אותנו על מגמה עוצמתית של עליית מחירים, שמקורה בין השאר במדיניות הסינית. מצב זה דוחק את תשואות האג"ח כלפי מעלה ומאיים על שוק המניות בתיקון חריף, אבל גם יוצר מוטיבציה גדולה להעביר יתרות – למשל, מהאירו אל הדולר, בתמורה לתוספת של כ-2% ואף יותר בריבית.
במלים אחרות, עליית התשואות בארה"ב מעלות את האטרקטיביות של החזקה בדולר ולמשוך יתרות ענק ממטבעות אחרים אל הדולר. כל זה קורה כתוצאה מהתאוששות כלכלית נאותה בארה"ב ובאינפלציה שנוצרת כתוצאה מכך. לפי גישה זו, שאותה תיארה שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן לפני כשבוע בשיקגו, ההתאוששות והאינפלציה עשויות להצריך העלאת ריבית מוקדמת מהצפוי. נכון, ההחלטה היא של יו"ר הפדרל ריזרב, אבל רוח העלאת הריבית חזרה אל המגרש.
היתה זו ילן שגמלה לאורך כ-5 שנים את ארה"ב מההרחבה המוניטרית של משבר 2008-2009, כאשר באמצע 2014, בצמוד לתחילת מבצע צוק איתן בעזה, היא הסבירה כי תתחיל בתהליך צמצום רכישות האג"ח עד להפסקתן המוחלטת, וזאת כמבוא להעלאת ריבית, שאכן התחילה כשנתיים לאחר מכן.
כעת, מאי 2021, נראה כי אנו על סיפו של מבצע נוסף, שיכול להיות משמעותי מאוד וחריף מבחינה ביטחונית, ובתוך כך להוות טריגר ומנוע עזר לפיחות השקל, כתגובה לאירוע האמיתי, הפונדמנטלי והגלובלי של התחזקות הדולר בעולם. ב- 2014 זה הסתיים בשער של קרוב ל-4 שקלים לדולר בתוך כחצי שנה. הפעם, זה כנראה יהיה מתון יותר, אבל אפשר שנראה את הדולר עולה בקרוב משערי התחתית שאליהם ירד בשנה האחרונה.