בזמן שהציבור קורא על קיצוץ בקצבאות, מונח שהפך פופולרי בשנים האחרונות, נראה כי בחירות נוספות הם לא עסק משתלם במיוחד לכלכלה הישראלית ועשויות להשפיע באופן ניכר גם על מסחר בשוק ההון. על פי הערכות של כלכלנים, בחירות נוספות יעלו למשק בין 3-3.5 מיליארד שקלים.
אגב, האומדן הזה עשוי להשתנות ככל שמדובר בפוליטיקאים. בעבר, טענו מספר פוליטיקאים, העלות הכוללת של בחירות יכולה להגיע לחמישה מיליארד שקל. במסגרת נאומים על פיזור הכנסת, טענה אורנה ברביבאי מכחול לבן כי הבחירות עולות 2.25 מיליארד, מיקי לוי דיבר על 2.4 מיליארד, טל רוסו מהעבודה לשעבר טען כי העלות נעה סביב 2.7 מיליארד. יאיר לפיד טען בעבר כי עלות הבחירות מגיעה ל-2 מיליארד שקל. בני גנץ טען כי עלות הבחירות מגיעה לכדי “ארבעה עד חמישה מיליארד שקל”. נראה כי השוני בין האומדנים השונים הוא פשוט: חלק מהאנשים מכלילים בתקציב את העלות של יום השבתון למשק ולכן המספר “תופח”. כשמדברים על מספרים גבוהים יותר, כך נראה, נהוג להכניס בתוכו את אובדן התוצר, נושא מימון המפלגות וארגון הבחירות.
כזכור, ראש הממשלה נתניהו מסר אמש הצהרה, בה קרא לעצור את ההליכה לבחירות נוספות. ההצהרה ניתנה לאחר שמליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את פיזורה, ברוב של 61 תומכים מול 54 מתנגדים. “עם ישראל רוצה אחדות, חיסונים ולא תשדירי בחירות”, אמר ראש הממשלה. אז מה יקרה עכשיו? ובכן, ביום שני הקרוב תתכנס ועדת הכנסת כדי להכריע היכן ייערכו הדיונים באשר להצעת החוק, שצריכה כאמור לעבור שלוש קריאות נוספות.
עוד קודם לכן, נושא התקציב עלה על הפרק. עד אתמול, גנץ התלבט אם לתמוך בהצעת החוק או להמשיך בהידברות עם הליכוד ונתניהו. מספר מפלגות הודיעו עוד לפניו כי יתמכו בהצעה: הרשימה המשותפת, מרץ, יש עתיד, ישראל ביתנו וימינה. יחד עם זאת, על מנת להשיג את הרוב שהושג בסופו של דבר, הם היו צריכים את התמיכה של כחול לבן. החוק אמור לעבור ארבע קריאות, לא רק קריאה טרומית אלא גם שלוש קריאות נוספות, כדי שהכנסת תפוזר.
כמובן, לא רק לבחירות עצמן יש השפעה רחבה על המשק, אלא גם על ראש הממשלה הנבחר. לאחרונה פרסמנו בפורטל כתבה שעסקה בהשלכות של בחירת ג’ו ביידן לתפקיד נשיא ארצות הברית על המסחר בשוק ההון. לבחירה ישנה השפעה על מניות בבורסה האמריקאית, כמו על מניות האנרגיה הירוקה למשל.
רוצים לקרוא עוד כתבות בנושא שוק ההון? לחצו כאן.