האם עדיין יש פוטנציאל עליה בבנקים האירופאים אחרי חמש שנים חזקות? ברקליס מנתח
טראמפ מסמן שכבר בחר לג’רום פאואל מחליף - ושהמחליף מכוון להורדה משמעותית. האם נראה טשטוש של השיקול המקצועי הטהור במדיניות המוניטרית? בינתיים, בצד עוד רבעון מוצלח ושיוט של המדדים בשיא כל הזמנים, ההאטה בכלכלה האמריקאית והעולמית צפויה להימשך
אם לסכם את הכלכלה העולמית ב-2025 במילה אחת: טראמפ. בשתי מילים: מלחמת המכסים.
הרקע למהלכי הקיצון שנשיא ארה"ב יצא אליהם – או ליתר דיוק, איים לצאת אליהם – הוא הגירעון המסחרי ההיסטורי, שבחישוב שנתי דולרי, חצה את הטריליון. ארה"ב מייבאת הרבה יותר מכפי שהיא מייצאת, וטראמפ טוען שלאורך שנים מנצלים אותה. העניין הוא שבקרב הכלכלנים שורר כמעט קונצנזוס שמכסים אינם הפתרון לגירעון האסטרונומי בסחר החוץ האמריקאי, שכן מדובר בבעיה מבנית. יתרה מכך: מכסים גבוהים עלולים לגרום בתורם להעלאות מחירים, ולהכניס את הכלכלה לסחרור. סביר להניח שטראמפ יודע את זה, ושכוונתו המקורית הייתה להפגין סממן של שליטה, אולי להכניס קצת פחד, כעמדת מיקוח חזקה יותר לקראת מו"מ על הסכמים חדשים מול השווקים המרכזיים. לראיה, האיומים החריפים התפוגגו, התמתנו או נדחו ברגע האחרון, מה שהעניק לנשיא את הכינוי המפוקפק TACO (Trump Always Chickens Out).
בכל זאת, היו לטראמפ הישגים נקודתיים, כמו מיסוי מוגבר על סחורות ספציפיות (מתכות, פלדה, רכיבים אלקטרוניים). העיניים עודם על המתחרה-יריב העיקרי, הלוא הוא הענק הסיני. אבל מי שציפה ל-Decoupling, התפצלות של הכלכלה העולמית לשני אקוסיסטמים מבודלים, לא מבין את גודל התלות. הכלכלה האמריקאית חייבת את האספקה הסינית של מתכות מיוחדות, מגנטים ושאר חומרים חיוניים לתעשיית האלקטרוניקה והשבבים, וממילא אין לה סיכוי להתמודד עם עלויות הייצור הנמוכות של שוקי המזרח. זה כמובן לא אומר שהמערכה על כל הקופה לא נמשכת – תוך מאמץ עילאי של שני הצדדים לשים ידן על טכנולוגיות הקצה החדשניות ביותר, ולהשיג הסכמים והתחייבויות להשקעות עתק.
לגבי הגירעון, לא זו בלבד שהוא לא התמתן – בשמונת החודשים הראשונים של 25’ הוא אפילו טיפס ב-25% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (לגבי המשך השנה אין בידינו מידע רשמי בעקבות השבתת הממשל, ה-Shutdown). בינתיים, למכסים דווקא הייתה השפעה – אבל על האינפלציה. אינפלציית ה-Core PCE, שעליה מסתכל הפד בבואו להחליט על גובה הריבית, כבר ירדה במהלך השנה לשיעור של 2.4%, אבל שוב זינקה ל-2.9%. לאחר מכן ירדה שוב בעשירית האחוז. בהנחה שהקפיצה אכן קשורה לדרמת המכסים – ושזו בעיקרה כבר מאחורינו – הרי שב-26’ ניתן לצפות להתמתנות נוספת, אם כי כנראה לא לרמה שהפד היה רוצה לראות (2%).
מה יעשה יו"ר הפד החדש?
שיעור האינפלציה גוזר כמובן את מה שמעניין כל משקיע – המדיניות המוניטרית, קרי: גובה הריבית. מעניין להיזכר שעם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב הקפיאה את המצב בהמתנה לראות מה יילד יום. הנשיא, שלא אהב את הברקס הזה, בלשון המעטה, שלח איומים מפורשים בפיטורים (בתוספת כמה קללות עסיסיות) לעברו של יו"ר הפד ג’רום פאואל. יתכן שהלחץ עבד שכן כיום אנו מצויים אחרי 2 הפחתות ריבית ועם הפחתה שלישית שצפויה השבוע.
בחודש מאי הקרוב מסיים פאואל את הקדנציה, ומחליפו ייקבע בידי הנשיא באישור הסנאט. טראמפ כבר הודיע שיש לו מועמד והגדיל לומר שאותו מועמד (על פי ההערכות בשווקים ובתקשורת האמריקאית, קווין האסט) הבטיח לו שיפחית את הריבית. מרגע כניסתו לתפקיד יהיו לו עוד חמש החלטות ריבית ב-2026. אם ינקוט מדיניות מרחיבה יתר על המידה, כששיקולים פוליטיים של ריצוי הנשיא זולגים להחלטות המוניטריות, זו תהיה בשורה לא טובה לכלכלה, שעלולה לעלות בחידוש האינפלציה. כרגע, הכול בסימן שאלה. דבר אינו חלוט, וגם את הערכות האנליסטים ושוק החוזים כדאי לקחת בעירבון מוגבל. ודאי בעידן טראמפ, שלהגיד שכזה עוד לא ראינו יהיה אנדרסטיימנט. ע"ע אותו ציוץ על "זמן טוב לקנות" – שאכן הזניק את המדדים – לפני ההודעה הפורמלית על דחייה של שלושה חודשים ביישום המכסים.
המשך הורדות הריבית – אם ייעשה בשיקול דעת וכהחלטה מקצועית נטו – יאיץ את הפעילות הכלכלית, ובמיוחד בסקטורים שנוטים להגיב לכך יותר. בראש ובראשונה בענף הנדל"ן בארה"ב, שעבר שנתיים לא פשוטות. גם בתשתיות, לרבות אנרגיה ירוקה (אם כי בה נרשמו עליות מחירים משמעותיות). עוד תחום מעניין, אם כי סיכוני יותר, עשוי להיות הביוטכנולוגיה בדחיפה של ה-AI. קשה לשים את האצבע על חברות ספציפיות, אבל על פי הערכות בשווקים, מדדים בסקטור הזה עשויים להיות מעניינים.
רגע האמת של ה-AI
לצד הריבית, שאלה גדולה ל-2026 נוגעת לבינה המלאכותית. עד כה, למרות השקעות העתק ב-AI, ההטמעה בקונצרנים מתקדמת בעצלתיים, והרוב הגורף של החברות לא מצליחות להגדיל בעזרתה את שורת הרווח. קיימת סברה ש-26’ תהיה שנת הבשלות והפריצה הגדולה, אבל אחרים מזהירים כי מדובר בבועה חדשה. בינתיים, ההייפ נמשך, ואם ניקח את אנבידיה כמייצגת המגמה – בקרב האנליסטים המובילים יש כמעט קונצנזוס על המלצת קנייה.
על פי רוב ההערכות, לא צפויה התרסקות של המניות בתחום. אבל נדמה שכדאי להקשיב גם לאזהרות על עסקאות סיבוביות – למשל, בין מיקרוסופט ו-Open AI – שאולי מטות את התמונה, מייצרות ניפוח מלאכותי בהיקפי הפעילות ומקשות על הניתוח האובייקטיבי.
ואם כבר הזכרנו את Open AI, יהיה מעניין לעקוב אחר "מרוץ החימוש" המתעצם מול Gemini של גוגל. החלפה של מנוע החיפוש הסטנדרטי הפופולרי בתבל, יחד עם יכולות הטרגוט והפרסום הפרסונלי, במנוע מבוסס AI, תהיה דרמה גדולה בשוק. כמובן, צריך לזכור שבינה מלאכותית זה לא רק AI גנרטיבי (Chat GPT ודומיו), אלא גם ביוטכנולוגיה שכבר עלתה כאן, רפואה, רכב אוטונומי ושירותים רבים נוספים. נראה שהתפתחויות בכל אלה יוסיפו ללוות אותנו גם בשנה הקרובה.
האטה בצל שיאי כל הזמנים
ככלל, 2025 שאוטוטו מאחורינו הייתה שנה מוצלחת למשקיעים. שוקי המניות הפגינו ביצועים מרשימים, עם תוספת של 17-16% למדד S&P 500 ומעל 20% לנאסד"ק 100 – שנה שלישית ברצף של עלייה דו-ספרתית. גם עונת הדוחות של הרבעון השלישי של השנה, שמסתיימת בימים אלה, הייתה מוצלחת, והביאה את המדדים לאזורי שיא כל הזמנים.
מכפיל הרווח הממוצע בחברות S&P 500 עומד כעת על סביב 27, נתון גבוה היסטורית. זה כמובן בהשפעת הדומיננטיות המוחלטת של סקטור הטכנולוגיה, שהחברות בו צמחו ברבעון השלישי ב-29% בממוצע, לעומת צמיחה ממוצעת של 13.4% ברווחי כלל חברות המדד שפרסמו עד כה דוחות (רבעון רביעי ברצף של צמיחה דו-ספרתית). 95%לשנות ל-למעלה מ-83% מחברות המדד מדווחות על צמיחה ברבעון 3, והגם שהשוק לא זול, נראה כי הוא אינו יקר מדי.
למרות כל זאת, בכלכלה העולמית נמשכת ההאטה המסוימת בצמיחה. ב-2021, שנת הריבאונד מהקורונה, צמחה הכלכלה ב-7% ומאז האטה לאזורי ה-4%. הערכות האנליסטים (ממוצע הכלכלנים של בלומברג) ל-26’ מדברות על צמיחה של 3% או מעט פחות מכך, ושל 2-1.9% בכלכל האמריקאית.