האופציות מתכווצות? כך תגדרו את הסיכון ותשמרו על הערך

| יגאל צמח, יו"ר ובעלים של קרן גשרים |

תעשיית ההיי-טק נהנתה במשך עשור וחצי מתנופה חסרת תקדים, עד שסדרת העלאות הריבית והתמורות המאקרו-כלכליות בלמו אותה. חדי-קרן הפכו לנדירים בנוף, סבבי גיוס הואטו, שווי החברות התכווץ - וכך גם חבילת האופציות של העובדים בענף. בפניהם מונחים כעת כמה אמצעים אפקטיביים שיאפשרו לגדר את הסיכונים תוך הניסיון למקסם רווחים.

שלוש שנים אחורה: על במת בורסת נאסד״ק, עמדו בזה אחר זה, יזמים ומייסדים של חברות טכנולוגיה ישראליות ברגע בו החברות שהקימו נהפכו לציבוריות. באותה תקופה נהנה ענף ההייטק המקומי מפריחה חסרת תקדים - לחברות הוצמדו תגי מחיר נדיבים במיוחד, קרנות הון-סיכון וגופי מימון פיזרו כספים בנדיבות, חברות התרחבו בקצב מסחרר וחלקן אפילו הצמיחו קרן עם הצטרפותן למועדון ה-Unicorn היוקרתי, קרי חברה בעלת שווי של מעל למיליארד דולר.

מלבד היזמים, על גל ההנפקות של חדי הקרן רכבו גם עובדי הענף, שזכו לראות איך שווי חבילת האופציות שברשותם מתנפחת ומקפיצה אותם היישר לקבוצת "המתעשרים החדשים".

אלא שמאז החלה התופעה לדעוך, על רקע כמה סיבות ונסיבות. מתחים גאופוליטיים והתפרצות לחצי אינפלציה בעולם גרמו לניתוק הריבית מהסביבה האפסית, ויציאתו לדרך של מסע העלאות בקצב חד ומהיר במיוחד – שבישר על סיומה של תקופה. שווי החברות החל להתדרדר, גופי השקעה ומימון הידקו חגורות, חברות נאלצו להאט את התרחבותן ולעבור מקצב גיוסים לתהליכי קיצוצים, וגם השוק הציבורי הפך לבררן הרבה יותר – וטרק את הדלת בפני חברות שרצו לרכב על גל ההנפקות.

לחמוק מהמגמה

עוד קודם לעיסוק בחבילות התגמול של העובדים, והדרכים לגידורן, אפשר לתהות בשאלה איך יתכן שענף ההייטק, המקומי והגלובלי, חווה תקופת מאתגרת ומורכבת, ובו בזמן בורסות וול-סטריט, בניהן הנאסד"ק, נסחרות בקירוב לרמות שיא. למעשה, ההסבר הוא שלעליית המדדים אחראיות בעיקר קומץ מניות קטן בעלות משקל משמעותי, שמצליחות לאזן את התמונה ודוחפות את המדדים כלפי מעלה. אבל זה שהקטר דוהר, לא בהכרח אומר שהקרונות לא נופלים בצידי הדרך.

מלבד חברות ענק, רבות אחרות נעו בעיקר בכיוון ההפוך ואיבדו נתחים משמעותיים משווין במהלך השנים האחרונות. במונחים מספריים, היקף ההנפקות של חברות הטכנולוגיה בארה"ב צנח לשפל של שלושה עשורים, זאת בזמן ששיעור סבבי הגיוס שמתבצעים לפי הערכת שווי נמוכה יותר מסבב קודם קפץ לשיעור של כ-20%.

המגמה ודאי לא פוסחת על העובדים, שמרגישים איך חבילת האופציות שברשותם מצטמקת ומגלמת שווי צנוע בהרבה מזה שהציעה בתקופת הגאות. עבור מי שמבקש לצמצם את החשיפה לסקטור הטכנולוגיה ולגדר חלק מהסיכון שמגולם בהחזקה באופציות, יכול להסתייע בכמה פתרונות ניהול סיכונים יצירתיים:

תעודת סל בשורט על סקטור הטכנולוגיה - פתרון ראשון ומעניין טמון בחובו יכולת לייצר גידור מפני התמשכות אי-הודאות והסנטימנט השלילי בשוק. זו מתאפשרת באמצעות השקעה בתעודות סל טכנולוגיות בשורט, משמע תעודות שמניבות רווח דווקא כאשר מדדי הטכנולוגיה המרכזיים יורדים. קרן אחת לדוגמה היא Direxion Daily Cloud Computing Bear. למעשה, מדובר בסוג של אופציית PUT על הסקטור שמאפשרת להתגונן בתרחיש של המשך חולשה במגזר הטכנולוגיה.

השקעה בממדי רוחב "משקל שווה" - בשנים האחרונות נרשמה נהירה של חוסכים ומשקיעים למדד הדגל של בורסת ארה"ב, ה-S&P500. המדד נסחר כאמור בסמוך לרמות שיא, כאשר חברות הטכנולוגיה הגדולות ("7 המופלאות") תפקדו כמנוע מאחורי הביצועים. מאחר והמכפילים גבוהים ונתח ענקיות הטכנולוגיה והתקשורת משקף כ-30% מהמדד, ניתן גם להשקיע ב-S&P500 Equal. השוני במדד זה אל מול ה-S&P500 ה"סטנדרטי" נעוץ במשקל הרכב המדד. למעשה, מדד זה כולל גם הוא את 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב מבחינת שווי שוק, אם כי כולן מקבלות משקל שווה ומהוות שיעור זהה מכלל המדד. אלמנט זה מסכל את החשיפה הגבוהה המובנית הגוהה לחברות הטכנולוגיה.

תמהיל רב-גוני הכולל נכסים לא-סחירים – במטרה לנטרל חלק מהקורלציה לשוקי הטכנולוגיה התנודתיים, ראוי לשלב גם השקעות מאפיקים אלטרנטיביים, המנותקים מתזזיתיות הבורסה. השקעות אלה כוללות מנעד רחב של אפשרויות, כשהבולטות הן קרנות פרטיות כדוגמת קרנות חוב לא-סחיר, שנהנות מתנופה חזקה לפתרונות אשראי פרטיים. למעשה, מדובר במגמה עולמית במסגרתה קרנות החוב מצליחות להתאים מוצרי אשראי מגוונים לצרכים המשתנים של הלווים, תוך הפגנת יתרונות אבולוציוניים לעומת תהליכים מסורבלים הנהוגים במערכת הבנקאית. במנעד סוגי קרנות החוב ישנן קרנות דפנסיביות שמבטיחות את פירעון ההלוואות שמעניקות באמצעות רצועות הגנה חזקות בדמות נכסי נדל"ן (דירות למגורים) כנגד ההלוואה.

עבור ציבור המשקיעים, חוב פרטי, שאינו מונפק או נסחר בשוק הציבורי, מגלם חלופה מקבילה לאגרות חוב סחירות בדירוג השקעה, שכן מבחינת יציבות התשואה ומידת החסינות מול כשלי אשראי, לרוב הנטייה היא לכיוון קרנות החוב הפרטי. כמו-כן, אשראי חוץ-בנקאי מאופיין כאמור בקורלציה נמוכה לתנודתיות השווקים ומאפשר יצירת אומדנים ותחזיות יציבות להחזר החוב. אלו פותחים חלון הזדמנויות גם עבור משקיעים שמבקשים לשלב נכסי השקעה סולידיים תוך יצירת פוטנציאל להשאת תשואה עודפת ויציבה גם מול תנאי שוק משתנים.

מהיי-טק ללואו-טק – עקרון מפתח נוסף הוא היכולת לפזר את הביצים בכמה סלים. עבור מי שמחזיק בחשיפה גבוהה למגזר הטכנולוגיה – גם אם באמצעות חבילת אופציות התלויה רק בשווי החברה הרלוונטית – ישנה אפשרות להקצות חלקים גם לתעשיית הלואו-טק (Low-Tech), שנחשבת פחות רגישה למחזורים עסקיים, ובהתאם פחות תנודתית. למעשה, בתוך קטגוריה זו נדחסים מרבית העסקים והתחומים שאינם כמובן הטכנולוגיה, בין היתר, תעשייה, תשתיות ועוד.

בשורה התחתונה, אוסף צעדים אלו עשויים לסייע לעובדי ההייטק למזער את החשיפה לתנודתיות תחום הטכנולוגיה והסיכונים הגלומים בו, ולבנות אסטרטגיית השקעה יציבה, מאוזנת ומגוונת יותר. זו חשובה ביתר שאת במציאות של אי-ודאות גבוהה ותנאי שוק משתנים, הדורשת פתרונות יצירתיים ובניית אסטרטגיה מתוחכמת מזו שהייתה נהוגה עד כה.

הכותב הוא יו"ר ובעלים קרן גשרים אין לראות בנכתב ייעוץ ו/או המלצה להשקעה