המכה האחת עשרה – מכת מכסים ניתוח לקראת הכרזת המכסים מחר בארה"ב

| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |

מכת מכס

מחר צפוי הנשיא טראמפ להכריז על מכסים רחבים נוספים על רוב מדינות העולם. העובדה שהמכסים נתונים לשונות החלטותיו של הנשיא ואינם תוצאה של מתודולוגיה סדורה, יחד עם החששות מהתגובה של שותפות הסחר, מובילים אותנו להניח כי חוסר הוודאות בנושא לא יסתיים בכך.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי להכריז מחר (רביעי) על תוכנית המכסים המקיפה שלו, אותה הוא מכנה "יום השחרור". לפי הצהרותיו, התוכנית תכלול הטלת מכסים של 25% על יבוא רכבים, חלקי חילוף, ברזל ואלומיניום, לצד מכסים נוספים על סחורות ממדינות שטרם פורטו. מעבר לכך, יונהגו מכסים מותאמים לכל מדינה בהתאם לגובה המכסים שהיא מטילה על ייצוא אמריקאי – מהלך בעל פוטנציאל להצית סבב חדש של מגבלות סחר הדדיות. למרות הרטוריקה התקיפה, אין ודאות שכלל הצעדים אכן ימומשו בפועל – והתגובה מצד שותפות הסחר המרכזיות, ובראשן האיחוד האירופי, עשויה לכלול מכסים נגדיים שיפגעו ישירות בחברות אמריקאיות רב-לאומיות. להערכתנו, תשומת הלב של השווקים תתמקד ביום שאחרי – בתגובה של השחקנים הגלובליים ובשאלת מידת הגמישות שתשמר להידברות.

אי-הוודאות פוגעת יותר מהמכסים עצמם.

מאז בחירתו נראה שטראמפ משתמש במכסים ל-2 מטרות עיקריות; הראשונה כדי להגביר בטווח הארוך את הייצור המקומי של מוצרים פיזיים בארה"ב שהצטמצם משמעותית בעשורים האחרונים. השנייה ככלי לחץ משמעותי במשא ומתן מול מדינות כדי להשיג יעדים שונים.

מלבד ההשלכות הכלכליות, אופן ההכרזה של טראמפ על המכסים, בין אם ברשתות החברתיות ובין אם בתקשורת, והשימוש בהן ככלי לחץ להשגת מדיניות חוץ, מגדילים את אי הוודאות הכלכלית של החברות באותו הענף, הן מחוץ לארה"ב והן בתוכה. גם לאחר ההכרזה ביום רביעי, עדיין לא יהיה ברור אילו מכסים יישארו קבועים, אילו מכסים יהיו פתוחים למשא ומתן ואילו מכסים ישמשו ככלי להשגת מדיניות חוץ. מצב זה יגרום לצמצום ההשקעות של החברות, לפגיעה בצמיחתן ולצמצום גיוסי העובדים. אנו סבורים כי בסופו של דבר, נשיא ארה"ב מעוניין שהמכסים ישמשו יותר ככלי במדיניות החוץ שלו, בעוד שהגדלת הייצור המקומי היא מטרה משנית (נזכיר ששיעור האבטלה כרגע נמוך מאוד ושהשכר בארה"ב עולה בקצב מהיר). מכאן, אנו צופים שתימשך התנודתיות.(שבדרך כלל יורדת לאחר הפרסום בפועל של גזירות כלכליות)

בגזרת האינפלציה - האינפלציה בארה"ב צפויה לעלות בטווח הקצר, אך השפעתה תדעך עם הזמן. בהצהרה על המכסים על רכבים וחלפים כבר פורסמו הקלות לקנדה ומקסיקו, שימתנו את ההשפעה על המחירים. להערכתנו, הבנק המרכזי לא יידרש להעלות את הריבית כתוצאה מכך, שכן מדובר בעליית מחירים חד-פעמית, והירידה בביקושים תקזז חלק מהעלייה במחירים. בנוסף, יש לזכור שארה"ב היא כלכלת שירותים, והמחירים מתואמים יותר עם קצב עליית השכר, כאשר המוצרים מהווים פחות משליש ממדד המחירים לצרכן. יחד עם זאת, ברור גם שהתקווה להפחתת ריבית בקרוב מתרחקת.

בשאר העולם, ההשפעה על המחירים מעורבת; חלק מהיצרנים יצטרכו להפחית את המחירים כדי להמשיך למכור בארה"ב ולהסיט סחורה לשאר העולם דבר שיביא לירידת מחירים מחוץ לארה"ב ולפגיעה במרווחים של החברות.

מאז בחירתו טראמפ משתמש במכסים ככלי להשגת מטרותיו במדיניות החוץ, כאשר בינתיים ההצלחה הייתה מעורבת. האיום במכסים הוביל את מקסיקו להגדיל באופן משמעותי את השיטור בגבול, מדינות אירופה הצהירו שהם יגדילו את ההוצאה על ביטחון (במיוחד גרמניה), ואוקראינה הסכימה להפסקת אש לא אידילית מבחינתה עם רוסיה. מנגד, נראה שההשפעה של המכסים על מדינות כמו רוסיה, ונצואלה ואף איראן יהיו מוגבלות יותר.

עוד בארה"ב, מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית היה גבוה מהצפי. נתוני שוק העבודה יהיו בפוקוס השבוע

לפני כשבועיים, מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש פברואר הפתיע ועלה פחות מהציפיות. לעומת זאת, בשישי האחרון מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית הציג תמונה הפוכה. במהלך 12 החודשים האחרונים, המדד עלה ב-2.5%, ומדד הליבה האיץ ל-2.8%. למרות תגובת השווקים, אנו סבורים שאין להתייחס לנתון בודד שמושפע מגורמים חד-פעמיים כגון מחירי הטיסות, החורף והביצים, אלא על המגמה הכללית. אם בוחנים זאת, ניתן לראות למשל שלאחר הירידה המהירה ב-2023, אינפלציית הליבה נותרה יציבה בחודשים האחרונים מעל ליעד הבנק המרכזי, וזה היווה גורם משמעותי בהחלטת הבנק לעצור את הורדת הריבית. אנו סבורים כי לאור ההיחלשות בצריכה הפרטית ואי-הוודאות כתוצאה מהמכסים, נראה את אינפלציית הליבה דועכת בחודשים הבאים, אך הקצב יהיה איטי ולא יאפשר לבנק המרכזי להפחית את הריבית בחודשים הקרובים.

מלבד המכסים, הפוקוס השבוע יהיה גם על נתוני התעסוקה, עם סקר המשרות הפנויות שיפורסם היום (שלישי) ודוח התעסוקה ביום שישי. אנו צופים המשך גידול מתון במספר המשרות החדשות ויציבות בשיעור האבטלה. שיעור האבטלה הנמוך וקצב עליית השכר המהיר מהווים תשובה לחששות לגבי חוזקו של הצרכן האמריקאי.

ובעולם.

בבריטניה האינפלציה בפברואר הייתה נמוכה מהצפי כאשר ירדה ל-2.8% ואינפלציית הליבה ירדה ל-3.5%. להערכתנו הירידה לא הייתה מספיק משמעותית כדי להצדיק הפחתת ריבית במאי, זאת במיוחד כשנתוני השכר ממשיכים להיות גבוהים ועדיין עולים בקצב של כמעט 6%.

הריבית באוסטרליה עומדת על 4.35% כבר כמעט שנה וחצי, וכך היא נשארה גם הבוקר בהחלטת הריבית האחרונה. בהודעה לעיתונות הודגשה ההתמתנות באינפלציה, אך הבנק מעדיף לנקוט בגישה זהירה ולכן בחר להשאיר את הריבית ללא שינוי. גם באוסטרליה לא מתעלמים מהעלייה בסיכונים הגלובליים כתוצאה מהמכסים של טראמפ והדגישו שיהיו מוכנים להגיב להתפתחויות. לערכתנו, לאור זאת, גברו מאוד הסיכויים שנראה את הריבית יורדת בהחלטה הבאה במאי.

בארץ מחכים לנגיד. ביום שני הקרוב תתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל ועדכון התחזיות.

הנתונים הכלכליים האחרונים בישראל היו חלשים והצביעו על האטה בצמיחה ברבעון הראשון, כך המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל רשם עלייה מזערית בינואר ובפברואר. יש לציין שחלק מההאטה (לא כולה) היא כתוצאה של ירידה בפעילות לאחר עליית המע"מ, שגררה עלייה חדה בפעילות בדצמבר. הנתונים הראשוניים במרץ מצביעים דווקא על שיפור עם עלייה בסך ההוצאה הנומינלית בכרטיסי אשראי (לפני חג הפסח וסיום הרמדאן).

בשני הקרוב בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי על 4.5%. הפוקוס בהחלטה יהיה על נאום הנגיד והתחזיות המעודכנות כאשר אנו צופים שתחזית האינפלציה תעודכן קלות כלפי מעלה לאור הפיחות בשקל, ושתחזית הצמיחה ל-2025 תישאר יחסית ללא שינוי על כ‑4%. לגבי הריבית אנו סבורים שהתחזיות המעודכנות יצביעו על צפי לפחות להפחתת ריבית אחת עוד השנה לאור הציפיות להמשך ירידה באינפלציה, אך סביר שהנגיד ידגיש שזה לא יתממש בהחלטות הקרובות.