| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות |
יצוין כי צעד זה ננקט לאחר שבגוש האירו ירדה הריבית ב-1/4 אחוז לאחרונה ואילו הבנק הפדראלי של ארצות הברית צפוי להותיר את הריבית על כנה הערב.
יפן מתחבטת לגבי המשך המדיניות המוניטארית:
מצד אחד האינפלציה במדינה זינקה כמעט פי 2 מ-2.3% ל-4% בתוך ארבעה חודשים בלבד והגיעה לטריטוריות מאוד לא מוכרות ומטרידת מבחינת הבנק, שחותר ליעד של 2%. גם ציפיות האינפלציה במדינה בקו עלייה, בין השאר על רקע עליות שכר ניכרות.
ליבת האינפלציה ביפן גבוהה ועומדת על 3.2%. כמו כן, בדומה לכלכלות מפותחות אחרות, מחירי השירותים ביפן עולים מהר, יחסית, מה שמצביע, אמנם, על איתנות הצריכה הפרטית, אך גורם לדביקות של האינפלציה ומקשה על הורדתה.
מצד שני התוצר היפני, שהיא הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, עלה רק 0.1% אשתקד . בהקשר זה חוששת מאוד יפן מהשלכות מלחמת הסחר המתפתחת בעולם, שכן היא כלכלה מוטית ייצוא והייצוא שלה מדשדש זה זמן. מדדי מנהלי הרכש של המדינה מאותתים על דשדוש עד נסיגה קלה במבט לתקופה הקרובה.
ככל שהריבית תעלה, על מנת להתמודד עם האינפלציה הגבוהה, עשוי היין להתחזק (עד כה השנה כבר רשם ייסוף של 5.1% כנגד הדולר של ארה"ב) ויקשה על הייצוא המקומי.
עצם העלאת הריבית מכאן ואילך אינו טריוויאלי מבחינת יפן. צריך לזכור כי גם אם היא נראית נמוכה, למעשה זו רמתה הגבוהה ביותר של הריבית מאז המשבר הפיננסי של 2008 ושנים ארוכות היא הייתה בכלל שלילית.
ל כן הבנק פועל בתנאים של אי וודאות סביב הסביבה הכלכלית – הפנימית והחיצונית – ולחצי המחירים הניכרים .
חשוב לציין כי הריבית ביפן נמוכה משמעותית מהריביות בעולם ולכן כל החלטה של הבנק המרכזי להעלות אותה עלולה לטלטל את השווקים, שכן המשמעות שלה תהייה כי פעילות הקראי טרייד (ניצול פערי הריביות תוך נטילת אשראי ביין והשקעתו במטבעות אחרים) תהפוך להיות פחות אטרקטיבית. דוגמא טובה לטלטלה כזו ראינו בקיץ שעבר, כשהריבית החלה לעלות.