| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |
בהמשך השבוע סבב ריביות מסביב לעולם - זה שעולה, זה שיורד, וזה שמחכה לטראמפ
להערכתנו הריבית בארה"ב תישאר מחר (רביעי) ללא שינוי על 4.25%-4.50%, לאור חוזקו של שוק העבודה, אי-הוודאות לגבי מדיניות המכסים של טראמפ והעובדה שהאינפלציה עדיין מעל ליעדה (למרות שהנתון האחרון היה נמוך מהצפי). אבל הפוקוס איננו על הריבית בפועל אלא על התחזיות המעודכנות כאשר אנו מצפים שתחזית הצמיחה תעודכן כלפי מטה (מ-2.1% שלדעתנו הייתה אופטימית מידי מלכתחילה). לגבי הריבית אנו סבורים שהבנק יראה שהוא מצפה ל-2 הפחתות ריבית השנה.
החלטת הריבית בארה"ב תתפוס את הפוקוס בשבוע הקרוב, אך יש לזכור שבמקביל בנקים מרכזיים נוספים נפגשים השבוע;
עוד מחר (רביעי) אנו צופים שהבנק המרכזי ביפן ישאיר את הריבית ללא שינוי על 0.5%, כשהמהלך הבא יהיה כלפי מעלה. האינפלציה הגבוהה והעלייה בשכר תוביל את הבנק להעלות שוב את הריבית, אם כי לא בתקופה הקרובה. בשישי הזה האינפלציה צפויה לסגת מרמתה הגבוהה (4% בינואר) דבר שיקנה לבנק עוד זמן לפני העלאת הריבית הבאה.
בנוסף, נראה את הבנק המרכזי בברזיל מעלה את הריבית בעוד כ-1% מעל ל-14% לאור העלייה המחודשת באינפלציה שכבר מעל ל-5% לצד הגירעון הממשלתי הגבוה. הפיחות המהיר בריאל הברזילאי בשנה שעברה תרם לעליית הריבית החדה בחודשים האחרונים. אך הפיחות נעצר ואף נסוג מתחילת השנה, דבר מקטין את הסיכוי להמשך העלאות ריבית.
בחמישי הבנק המרכזי בשוויץ יתכנס להחלטה הרבעונית שלו (כן, בשוויץ מתקבלת החלטת ריבית רק פעם ברבעון) ואנו צופים שהריבית תרד ברבע נקודת אחוז ל-0.25%, זאת לאור המשך הירידה המהירה באינפלציה שירדה בפברואר, כתוצאה מחוזקו של המטבע המקומי ל-0.3%. מאז החלטת הריבית הקודמת הייסוף המהיר של הפרנק השוויצרי נעצר אך אין סימנים של היפוך מגמה, דבר שממשיך לתרום לירידה באינפלציה המיובאת. במידה ולא נראה שינוי יגדלו הסיכויים שהריבית בשוויץ תחזור ל-אפס בהחלטה הבאה.
עוד בחמישי הבנק המרכזי בבריטניה צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי על 4.5%, לאחר שהפחית אותה בהחלטה הקודמת. העלייה המחודשת באינפלציה לצד קצב עליית השכר הגבוהה תומכים בכך. יחד עם זאת, החולשה בצמיחה והייסוף האחרון בפאונד (מול סל המטבעות) תוביל להתמתנות האינפלציה במחצית השנייה של השנה, ולכך אנו סבורים שגם תהליך הפחתת הריבית יתחדש.
גם בסין אמורה להתפרסם החלטת ריבית בימים הקרובים, המועד לא סופי. להערכתנו יש סיכוי סביר שנראה הפחתה בריבית בהחלטה הזו או בהחלטה הבאה, לאור המשך סימני החולשה בכלכלה הירידה המחודשת במחירי הבתים והצמיחה האיטית של הצריכה הפרטית.
בארץ
מדד המחירים לפברואר היה נמוך מהצפי והאינפלציה ירדה, אך זה לא מספיק כדי שבנק ישראל יפחית את הריבית בקרוב.
מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר נותר ללא שינוי, נמוך מהתחזיות המוקדמות שעמדו על 0.2%-0.3%. נרשמו עליות במחירי הדלק והתקשורת, מול ירידה במחירי ההלבשה והירקות. עיקר ההפתעה כלפי מטה בתחזית נובעת מירידה קלה במדד הדיור ומירידה חדה מהצפי במחירי הטיסות והירקות הטריים, בדגש על עגבניות שהשלימו ירידה של כ-50% במדדים האחרונים לאחר העלייה בקיץ אשתקד. במבט קדימה, צופים עלייה של כ-0.3% במדד מרץ ועלייה כמעט כפולה מכך במדד אפריל (פסח ומחירי התחבורה הציבורית). ל-12 החודשים הבאים התחזית נשארת על 2.4%.
למרות המדד הנמוך מהצפי, ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי בהחלטה הקרובה בתחילת אפריל לאור העובדה שהאינפלציה עדיין גבוהה מהיעד (על 3.4%), שיעור האטבלה נמוך, אי-הוודאות בעולם סביב מדיניות המכסים של טראמפ והפיחות בשקל בשבועיים האחרונים. הפרסום לא משנה את הציפיות שלנו שנראה את בנק ישראל מפחית את הריבית סביב אמצע השנה.
הריצה לרכוש דירה לפני עליית המע"מ תרמה לעלייה במחירי הדירות בסוף 2024. הירידה הצפוייה בסך העסקאות תבוא לידי ביטוי במחירים בחודשים הקרובים.
מדד מחירי הדירות בבעלות רשם עלייה גבוהה של 1.2% (בין אמצע דצמבר לאמצע ינואר), העלייה החודשית החדה ביותר מאז 2022. חלק מכך הוא כתוצאה של הזינוק ברכישות דירות בסוף 2024 לפני עליית המע"מ, לכן מדד מחירי הדירות החדשות רשם עלייה גבוהה יותר של 1.7%. אין ספק שחלק מהרכישות בסוף 2024 מגיעות על חשבון החודשים הראשונים של 2025, וראינו ירידה של כ-40% בסך מכירות הדירות בינואר והנתונים הראשוניים לפברואר מצביעים על המשך האטה. לאור זאת אנו צופים התמתנות בקצב עליית המחירים כאשר בנוסף גם סך הדירות החדשות שנותרו למכירה המשיך לעלות וחצה את רף ה-75 אלף.
בחמישי יתפרסמו נתוני התחלות וגמר הבנייה לרבעון האחרון של 2024 ומעניין לראות האם התמתנות המלחמה לצד ההקלה במחסור בעובדים באה לידי ביטוי בנתונים.
בשבועות הקרובים נבחן עד כמה החזרה ללחימה בדרום תשפיע על הסנטימנט והצריכה בהמשך אך לדעתנו ברור שלא מדובר במשהו שדומה למהלכים שראינו בשנת 2024.
במקביל לשיפור בסנטימנט החברות בחודשיים האחרונים, גם מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס המשיך לעלות וחזר קרוב לרמה שנרשמה לפני המלחמה, בעיקר בשל שיפור בצפי של משקי הבית למצבם הכלכלי בשנה שהקרובה. השיפור בסנטימנט לא מתיישב אם הנתונים הראשוניים שמצביעים על האטה בצריכה הפרטית ברבעון הנוכחי, ומחזקים את הערכה שהירידה בצריכה היא כתוצאה של הקדמת רכישות על רקע עליית המע"מ שנעשה ברבעון הקודם על חשבון הרבעון הנוכחי. בצל התחדשות הלחימה בדרום, בשבועות הקרובים נבחן עד כמה החזרה ללחימה תשפיע על הסנטימנט והצריכה בהמשך אך לדעתנו ברור שלא מדובר במשהו שדומה למהלכים שראינו בשנת 2024.
סקר המשרות הפנויות לפברואר הצביע על יציבות בביקוש לעובדים בחודשים האחרונים, כולל בתחום הבנייה. מגמה זו ממשיכה לתרום לעלייה בשכר הממוצע בסקטור הפרטי. בנוסף, הסקר מציין כי הביקוש לעובדים בענף שירותי ההיי-טק גדל מאז אוקטובר, במיוחד בתחום התכנות, לאחר תקופת קיפאון במספר המועסקים בענף בשלוש השנים האחרונות (לאחר העלייה בשנת 2020/2021).
גידול מהיר ביבוא בסוף 2024 לפני עליית המע"מ הגדיל את גירעון הסחר וצמצם את העודף במאזן התשלומים, להערכתנו ברבעון הנוכחי נראה את התמונה ההפוכה. בסיכום 2024 סך ההשקעות הזרות בישראל נותרו גבוהות.
אמנם אנחנו קרובים לסוף הרבעון הראשון של 2025, אך נתוני מאזן התשלומים ל-2024 התפרסמו כעת והם מצביעים על עלייה ביבוא הסחורות ברבעון האחרון של 2024, ככל הנראה בשל הקדמת יבוא לפני עליית המע"מ. כתוצאה מכך, גירעון הסחורות (מצב שבו ישראל מייבאת יותר סחורות מאשר היא מייצאת) התרחב ברבעון האחרון של 2024 והעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בישראל הצטמצם ל-3 מיליארד דולר (על פי נתונים מנוכי עונתיות), הרמה הרבעונית הנמוכה מאז 2021. במבט על הרבעון הנוכחי ניתן לצפות שהמגמה תהיה הפוכה, עם צמצום בגירעון הסחורות ועלייה מחודשת בעודף במאזן התשלומים. כמו כן, מהפרסום עולה שסך ההשקעות הישירות בישראל עמדו על כ-3.5 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, והביאו את הסכום השנתי ל-17 מיליארד דולר, בדומה לרמה שנרשמה ב-2024.