| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות |
מדד המחירים לצרכן היה כמובן גבוה פי 2 מציפיות השוק ולכן על פניו צפויה תגובה די אגרסיבית של השוק, בדגש על שוק איגרות החוב (למעט אג"ח צמודות מדד קצרות).
מה ייקח השוק בחשבון?
המדד מדאיג, בין השאר, כי סעיף הדיור בו עולה מהר ובעקביות ואם לשפוט מעליית מחירי הדירות, עלייה מהירה זו עשויה להימשך, בחודשים הבאים.
עם זאת יש לזכור כי השנה גם היו מדדים שהפתיעו כלפי מטה וכמו כן עליית המדד אינה רוחבית וניתן לייחס מחצית ממנה למספר סעיפים בודדים שרשמו עלייה דו ספרתית.
השאלה המעניינת יותר היא איך יתייחס בנק ישראל לכך שהקצב השנתי של האינפלציה עלה כבר ל-3.6% ונמצא כבר 3 חודשים מעל הרף העליון של היעד. מדובר במגמה הפוכה למגמת ההתכנסות של רמות האינפלציה ליעדן במדינות מפותחות אחרות, מה שנותן לשוקי חו"ל מתחרים יתרון על השוק המקומי.
בנוסף, שוק איגרות החוב מתמודד גם עם ריבוי הנפקות ממשלתיות (18 מיליארד ₪ החודש לבדו) ולא בכדי ניתק הקשר בינו לבין שוק איגרות החוב של ארה"ב. יש כמעט פער של 1.2 אחוזים בין תשואת הפדיון ל-10 שנים לטובת ישראל, למרות שהריבית כאן נמוכה יותר מאשר בארה"ב.
נוסף על כך, בקרוב תבקר כאן משלחת Moody's והחשש שזו תוריד את דירוג החוב של ישראל פעם נוספת לא יוסיף לו בריאות. מדובר במתכון לשוק תנודתי – הנמצא בהמתנה דרוכה הן להודעת הריבית בארה"ב והן לדוח של Moody's.
כל זאת, תוך המשך התגובתיות החזקה לכל התפתחות בזירה הביטחונית והמדינית.
אחת השאלות המעניינות היא האם התחדשות העלייה באינפלציה תכרסם באיתנות המרשימה שמפגינות עד כה איגרות החוב הקונצרניות אל מול הירידות שרשמו האג"ח הממשלתיות.
אינדיקציה לתגובת השוק הסולידי ניתן יהיה למצוא בשוק המט"ח, שנוטה להגיב מהר וחזק יותר לנתונים מפתיעים כמו זה של אתמול.
מכל מקום, שילוב של הסלמה ביטחונית, חוסר בהירות פיסקלית, אינפלציה ששבה לעלות וחורגת מהיעד ושוק מט"ח תנודתי – לא יאפשר הורדת ריבית וככל שבנק ישראל התכוון לעשות זאת ברבע הראשון של 2025, המשימה כעת תהיה מורכבת יותר.
האם הריבית תעלה? קשה לדעת וכאן התלות בשאלה האם הטיפוס המחודש של האינפלציה יימשך – תהייה מכרעת. אני מאמין שבנק ישראל ימצא את הדרך לאותת בנושא עוד לפני הודעת הריבית הקרובה.