| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי |
| מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה כצפוי 0.50%, סביבת האינפלציה ממשיכה לרדת במתינות
בהתאם לתחזית בשוק, מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר 2023 ב-0.5%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה אף הוא ב-0.5% ומדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב- 0.7%.
מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.4%. עליות מחירים בולטות נרשמו בהלבשה והנעלה, ירקות ופירות, תחבורה ומזון. כנגד, ירידות מחירים בולטות נרשמו בתרבות ובידור ודיור.
מתחילת השנה מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.4%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו ב-3.3%, כל אחד ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב- 3.1%.
בשנים עשר החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.7%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-3.6%, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-3.5% ומדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-3.4%. מדובר בהמשך התמתנות הדרגתית באינפלציה.
כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל" נוצרו קשיים במדידת מחירים והיקפי הפעילות בענפים שונים ובאזורים שונים שובשו במידה ניכרת. בכדי להשלים את הנתונים החסרים נקטה הלמ"ס בגישות שונות של איסוף הנתונים ובכלל זה איסוף באתרי האינטרנט.
פעולות אלו, הביאו לשיעורי מדידה בפועל כ-73% ממרכיבי המדד בחודש אוקטובר 2023. במחירי המוצרים והשירותים שהיו חסרים גם לאחר האיסוף הישיר או המקוון נעשו פעולות שונות לשם אומדן של המידע החסר.
פערים משמעותיים נרשמו בסעיפים שונים כמו: "הצגות, קונצרטים, מופעי ספורט, קולנוע וכדומה", "הארחה, נופש וטיולים", "טיסות לחו"ל", "עריכת מסיבות ואירועים" ועוד.
כאשר המחירים "האמיתיים" יתקבלו בעתיד מחירים אלה ימדדו מול המחיר האמיתי האחרון שנצפה לגבי כל מוצר ושירות וכתוצאה תחול השפעה על מדדי החודשים הבאים.
שיעור עליית המחירים בשנת 2023 צפוי להסתכם בכ-3.6-3.9% ובשנים-עשר החודשים הקרובים עליית המחירים צפויה להסתכם ב כ- 2.8-3.3%.
בנק ישראל איננו צפוי לשנות את הריבית בהחלטה של 27/11/2023, אך אם השקל ימשיך להתחזק ופרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הפיננסיים תרד במידה משמעותית, תתכן הפחתה ראשונה של הריבית במהלך החודשים הראשונים של 2024.
באשר למחירי הדירות, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט 2023 – ספטמבר 2023, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי 2023 – אוגוסט 2023, נמצא כי מחירי הדירות נותרו ללא שינוי ובשנה החולפת מחירי הדירות ירדו ב-0.2%. במחירי הדירות החדשות נרשמה ירידה בשיעור של כ-3.9% בשנה החולפת.
| סקר הערכת מגמות בעסקים ומדד אמון הצרכנים נפגעו קשות מאז פרוץ הקרבות
נתוני הלמ"ס מלמדים כי הלך הרוח בקרב החברות בסקטור העסקי נחלש משמעותית בחודש אוקטובר 2023, לנוכח מלחמת "חרבות ברזל", כך עולה מסקר הערכת המגמות בעסקים.
מאזן הנטו של התגובות (כלומר, שיעור החברות המצביעות על שיפור פחות שיעור החברות המצביעות על הרעה) בשלוש השאלות המרכזיות של הסקר: המצב הכלכלי הנוכחי, הצפי לפעילות בחודש הבא והצפי לשינוי בתעסוקה, ירד בתלילות, לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שנת 2020 (מגפת הקורונה), ולערך שלילי, דהיינו, הצביע על הרעה בהשוואה לחודש הקודם בכל אחת מן השאלות.
יצוין כי הרמות של מדדי הציפיות לשינוי בפעילות ולשינוי בתעסוקה הינן גבוהות יותר מאלו שנרשמו בחודש מרץ 2020, בו הושתו לראשונה המגבלות על הפעילות הכלכלית בישראל בצל מגפת הקורונה.
בחינה של הערכת המצב הכלכלי הנוכחי לפי ענפים מעלה כי מאזני הנטו בכל הענפים המרכזיים ירדו בחדות בחודש אוקטובר, ובכל הענפים הפך המאזן נטו לשלילי, להוציא ענף התעשייה.
מעניין לציין כי בענפים: מסחר קמעונאי, מלונאות ובינוי, הממצאים בנוגע למצב הכלכלי הנוכחי מצביעים על חולשה משמעותית יותר מזו שהייתה במרץ 2020, אך אין זה המצב בענפי השירותים והתעשייה.
מהשוואה שערכה הלמ"ס לעימותים צבאיים קודמים ("צוק איתן" ו"שומר החומות"), נמצא כי במלחמת חרבות ברזל אחוז גבוה יותר של מנהלים בענפי התעשייה, המסחר והבינוי הצביעו על מגבלה חמורה על הפעילות הנובעת מהמצב הביטחוני.
מסקנה זהה התקבלה בנוגע למגבלת המחסור בעובדים בענפי התעשייה והבינוי.
עוד עולה מן הסקר כי הציפיות בקרב החברות בענפים המרכזיים באשר לשינוי במחירי המוצרים או השירותים הנמכרים על ידן ירדו גם כן בחדות, ומצביעים על צפי לירידה מסוימת בתעריפי המכירה בחודש נובמבר בהשוואה לחודש אוקטובר, וזאת לאחר שמראשית שנת 2023 הצביעו החברות בענפים אלו על כוונה להעלות מחירים, מדי חודש, בעוצמות שונות.
לסיכום, סקר הערכת המגמות בעסקים מצביע על הרעה משמעותית באמון העסקים, ובציפיותיהם במבט קדימה. כמו כן, הסקר מאותת על ירידה ניכרת בפעילות לנוכח המצב הביטחוני, על מגבלת עובדים חמורה, ועל נכונות להוזיל את מחירי המכירה ברקע הדברים.
מדד אמון הצרכנים בחודש אוקטובר 2023 ירד בחדות יחסית בהשוואה לחודש הקודם, על רקע השלכות מלחמת "חרבות ברזל", לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז אוקטובר 2020, כך על פי נתוני הלמ"ס. ירידת המדד הייתה נמוכה יחסית לירידה שנרשמה במרץ 2020, עת הושתו לראשונה מגבלות על הפעילות הכלכלית בישראל בצל מגפת הקורונה, אולם אפשר שההסבר לכך טמון ברמה הנמוכה גם כך שאפיינה את אמון הצרכנים בעת האחרונה.
ירידת המדד בחודש אוקטובר נבעה בעיקר מהחמרה בצפי לשינוי במצב הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה, ובכוונה לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה. הירידה באמון הצרכנים חלה במקביל לעלייה באי הודאות ולהתפתחויות שליליות בשוק העבודה (שטרם באו לידי ביטוי בנתונים המבוססים על סקרי כוח האדם), ומצביעה על ירידה בביקוש לצריכה בקרב משקי הבית בתקופה הקרובה, כפי שמעידים נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי בשבועות האחרונים.
בהקשר זה, נציין כי לפי ניתוח שערך בנק ישראל לנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי (מנוכי עונתיות, במחירים שוטפים), בשבוע השלישי למלחמת "חרבות ברזל" הגיע סך הרכישות בכרטיסי אשראי לשפל של כ-20% מתחת לרמה החזויה (כלומר, הרמה שהייתה צפויה להירשם בזמן שגרה). אולם, בשבוע-שבועיים האחרונים חלה התאוששות מסוימת במרבית קטגוריות הצריכה, כך שהפער בין סך הרכישות בהשוואה לזמני שגרה הצטמצם לכ-9%.
בנוסף, לפי ממצאי בנק ישראל, הפגיעה היחסית ברמת ההוצאה בכרטיסי אשראי, בתום חודש ללחימה, דומה לפגיעה שנרשמה במהלך סגר הקורונה השני (חגי תשרי בשנת 2020), ונמוכה משמעותית מזו שנרשמה בסגר הקורונה הראשון, עובדה העשויה ללמד על היקף הפגיעה הצפוי בצריכה הפרטית.
| ההאטה במשק בחודש אוקטובר באה לידי ביטוי בהיחלשות הייבוא והייצוא
נתוני הלמ"ס מלמדים כי יצוא הסחורות (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) הסתכם בכ-4.6 מיליארד דולר בחודש אוקטובר 2023. היקף זה משקף ירידה בשיעור של כ-6.0% (במונחים דולריים נומינליים) בהשוואה לחודש הקודם. יבוא הסחורות (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) עמד על כ-5.9 מיליארד דולר בחודש אוקטובר 2023. היקף זה משקף ירידה בשיעור של כ-3.7% (במונחים דולריים נומינליים) בהשוואה לחודש הקודם.
על רקע זה, עלה הגירעון המסחרי (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) בכ-5% לעומת החודש הקודם, והסתכם בכ-1.4 מיליארד דולר. יחד עם זאת, הגירעון המסחרי בחודש אוקטובר נמוך מאוד בהשוואה לגירעונות החודשיים שנרשמו בשנים האחרונות.
מוקדם לקבוע האם הירידות המוזכרות מעלה מיוחסות להשפעות השליליות של מלחמת "חרבות ברזל". זאת, מפני שנתוני סחר החוץ לחודש אוקטובר לא הצביעו על שיעורי שינוי חריגים, וכן לא נראה כי באחד מזרמי הסחר חל שינוי של ממש במגמה, בניגוד לאינדיקטורים אחרים.
כך לדוגמה, יבוא הסחורות מצוי בירידה הדרגתית כבר למעלה משנה.
כמו כן, בהתייחס ליבוא, סביר להניח כי השפעות המלחמה יחולו בפיגור מסוים, זאת מאחר ובין ההזמנות של מוצרים/תשומות מחו"ל ועד הגעתם לישראל נדרש שילוח שעשוי להימשך מספר שבועות, זאת כתלות במדינת המקור, סוג המשלוח וגורמים נוספים, ופריקה בנמל, כך שנתוני היבוא באוקטובר מייצגים, כפי הנראה, הזמנות מתקופת טרום המלחמה.
במבט קדימה, על-פי אינדיקציות מסקר הערכת המגמות בעסקים כפי שהובא לעיל, נראה כי בחודש הבא, הן יצוא הסחורות והן יבוא הסחורות, צפויים להתכווץ.
הערכה זו, מתבססת על הצפי בענף התעשייה לירידה בהיקף ההזמנות ליצוא, ועל הצפי לירידה בייצור הכולל, הצפויה להעיב על היבוא של תשומות לייצור, כמו גם, על הצפי בענף המסחר לירידה בהזמנות מספקים, המצביעה על ירידה ביבוא של מוצרי צריכה.
| עולמי: סביבת האינפלציה בארה"ב האטה יותר מהצפוי. נראה שהעלאות ריבית ירדו מהפרק
העלייה הנמוכה מהצפוי של 0.2% במונחים חודשיים במחירי הליבה במדד המחירים לצרכן באוקטובר מפחיתה עוד יותר את הסיכוי שהפד יעלה את הריבית עוד, וצפויה המשך ירידה באינפלציה במהלך החודשים הקרובים, מה שיוריד מסדר היום את האפשרות להעלאת ריבית.
הירידה של 5.0% בחודש אוקטובר במחירי הבנזין סייעה להביא לכך שהמדד הכולל הפתיע כלפי מטה ונותר ללא שינוי, כאשר הקצב השנתי ירד מ-3.7% ל-3.2%. בהתבסס על ההתמתנות המתמשכת במחירי הבנזין הסיטונאיים בשבועות האחרונים, האינפלציה צפויה לרדת עוד בנובמבר.
החדשות היותר גדולות היו העלייה המתונה מהצפוי של 0.2% בחודש אוקטובר במחירי הליבה, שלמרות שאינפלציית הליבה השנתית ירדה רק ל-4.0% מ-4.1%, הדבר מצביע על כך שהלחצים האינפלציוניים הבסיסיים נמוגים.
למרות החשש שמחירי ביטוחי הבריאות יביאו להתחזקות מחודשת בעליות המחירים החודשיות, כאשר ה-BLS שילב את נתוני 2022 על רווחי חברות הביטוח, רכיבי סעיף הבריאות בחודש אוקטובר היו מתונים. השפעה ממתנת חשובה הגיעה מסעיף הדיור, כאשר שכר הדירה עלה ב-0.4% בלבד, בהשוואה לעלייה הגדולה יותר של 0.6% בספטמבר. ההאטה המתמשכת באינפלציית שכר הדירה צפויה להימשך.
היו גם עדויות להאטת האינפלציה ברכיבי שירותים ללא דיור, כאשר במחירי שירותי החינוך והתקשורת והבידור נרשמו עליות מתונות. הירידה במחירי האנרגיה מרמזת שתעריפי חברות התעופה, שירדו ב-0.9% באוקטובר, ירדו עוד יותר. גם מחירי הרכב המשומש ירדו בשיעור של 0.8% בחודש שעבר. הסקרים של זמני אספקת ספקי ייצור מצביעים על כך שהאינפלציה של מוצרי הליבה תרד מתחת לאפס בקרוב.
בסך הכול, ישנן עדויות להפחתת האינפלציה במגזרי הסחורות והשירותים כאחד והאינפלציה חוזרת בהדרגה אל היעד של הפד. ניסיון העבר מצביע על השפעה קצרת טווח של פרסומי אינפלציה מפתיעים כלפי מטה, שהפחיתו לעתים קרובות את התשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב -אך זאת כתופעה קצרת טווח בלבד.
הסימנים לירידה באינפלציה היו משמעותיים בנתוני מחירי היצרן שהתפרסמו לחודש אוקטובר בארה"ב, כאשר מחירי הביקוש הסופיים ירדו ב-0.5% ושיעור האינפלציה השנתית של ה- PPI ירד ל-1.3%, מ-2.2%. זה עקבי עם מצב שאינפלציית מדד המחירים לצרכן תמשיך לרדת, יתכן ומהר ממה שהשוק צופה.
| המכירות הקמעונאיות בארה"ב – למרות הירידה הצריכה הפרטית ממשיכה להפגין עוצמה
המכירות הקמעונאיות ירדו בארה"ב ב-0.1% באוקטובר, אך חשוב לציין שהירידה נבעה בעיקר מירידה במכירות בתחנות הדלק, ירידות הקשורות לירידת מחירים וגם מירידה מתונה יחסית של 1.0% במכירות כלי רכב.
המכירות הקמעונאיות של "קבוצת הבקרה הבסיסית" (ההגדרה הרלוונטית לחשבונאות הלאומית) גדלו ב-0.2% באוקטובר, אשר באה בעקבות עלייה מתוקנת כלפי מעלה ל- 0.7% בספטמבר, וזוהי עדיין תוצאה מרשימה.
אין עדות לכך שצרכנים נחלשו ברביע הרביעי. צפוי שהצמיחה של הצריכה תהיה 2.3% במונחים ריאליים שנתיים ברביע הנוכחי וזהו קצב נאה.
| מודיס הורידה את תחזית הדרוג של ארה"ב. הלחץ על האג"ח הארוכות יימשך על רקע צרכי המימון הגבוהים של הממשל
החלטת מודי'ס לשנות לאחרונה את התחזית לדירוג האשראי של ארה"ב עשויה להוסיף לתחושה ההולכת וגוברת בשוק שיש מקום לדאגה בנושא הצפי הפיסקלי בארה"ב.
הידיעה, שפורסמה ביום שישי לאחר סגירת השוק, כללה הודעה של סוכנות דירוג האשראי מודי'ס שהעבירה את תחזית האשראי של ממשלת ארה"ב מ"יציבה" ל"שלילית". עד כה הייתה להודעה זו השפעה מועטה על ביצועי שוק איגרות החוב הממשלתי בארה"ב.
הסבר לכך יכול להיות על רקע העובדה ששתי סוכנויות הדירוג העיקריות האחרות, S&P ו-Fitch, כבר הורידו את דירוג האשראי של ממשלת ארה"ב מרף ה-AAA העליון, ב-2011 ובאוגוסט השנה, בהתאמה.
מכיוון שכל שלוש הסוכנויות משתמשות במסגרות ניתוח דומות, החלטת מודיס' איננה הפתעה גדולה. ובכל מקרה, הרעיון שארה"ב מצויה בסיכון לחדלות פירעון, כאשר החוב הריבוני שלה נקוב כולו במטבע משלה, תמיד היה רעיון קיצוני ולא סביר.
עם זאת, מאז הורדת הדירוג של פיץ' בתחילת אוגוסט, התשואות לפדיון של אג”ח ממשלת ארה”ב עלו, במידה ניכרת, גם אם הן ירדו מעט בשבועות האחרונים. ניתן לייחס לפחות חלק מן העלייה הזו לעלייה בסיכונים סביב ההערכות הפיסקלית בארה"ב. נראה שמרכיב "פרמיית הזמן" של תשואות ממשלת ארה"ב עלו במידה ניכרת מאז אוגוסט.
זה שונה מאוד מאשר מה שהתרחש בעליית התשואות ארוכות הטווח בשלוש השנים האחרונות, זאת משום שהעלייה לאחרונה בתשואות לא משקפת במידה משמעותית את הציפיות להידוק נוסף של הפד, אלא מבטאת חששות מהשפעות של צרכי מימון תקציבי גדולים על התשואות, עליית משקל הוצאות המימון של ממשלת ארה"ב במידה ניכרת, הרכב "בעייתי" של צמיחה במשק האמריקאי – ובפרט מחסור בחיסכון מצרפי בכדי לממן את ההשקעה הריאלית המצרפית -- ובעיות נוספות – מקומיות וגלובליות.
בהמשך לאמור לעיל, שתי הכרזות נוספות שחפפו בערך להחלטתו של פיץ', מספקות הסבר לעלייה בפרמיית הזמן בשוק האג"ח של ארה"ב.
ראשית ה-BoJ שיחרר את התקרה על תשואות האג"ח הממשלתיות היפניות ה- JGB ל-10 שנים נ-0.5% ל-1.0% בסוף יולי, מה "שהרים עוגן" מרכזי לתשואות האג"ח העולמיות. לאחרונה, עוגן זה שוחרר עוד. לצד זאת יש את ממשלת סין אשר מוכרת כל העת היקפים גדולים של אג"ח ממשלת ארה"ב מתוך יתרותיה.
בערך באותו זמן, משרד האוצר האמריקאי הודיע על תוכניות להגדיל את הנפקת החוב לטווח ארוך ברביעים הקרובים גם בכדי לממן גירעון גדול וגם בכדי למלא מחדש את פקדון הממשל בבנק הפדרלי.
אלו שינויים משמעותיים במידת האיזון של הביקוש-היצע בשוקי אג"ח ממשלת ארה"ב. מאז, משרד האוצר האמריקאי ניסה לבצע "בקרת נזקים" וחתר לאחור, בין השאר, בהודעתו בחודש יולי על ידי הגדלת חלקו היחסי של הנפקת החוב לטווח וזאת לשם הקטנת משקל ההנפקה לטווח הארוך והפחתת הלחץ על חלק זה של העקום.
כל זאת מתרחש כאשר הפד עדיין מפעיל תכנית QT ומשחרר ממאזנו קרוב ל-100 מיליארד דולר לחודש של אג"חים.
באשר עלייה בפרמיית הה-CDS של ארה"ב, אשר משקפת את הפרמיה על מנת לבטח בפני מצב של אי-פירעון חוב, פרמיה זו עלתה שוב במהלך החודשים האחרונים.
בחלקה, העלייה בפרמיה זו לאחרונה עשויה לשקף רמת אי הודאות הגבוהה ומתמשכת סביב קשיי המשא ומתן על אישור התקציב הפיסקלי הנוכחי שלאחרונה הסתיים ממש "בדקה ה-90", זאת על אף שלא נראה שזהו אירוע העלול להוביל ל- DEFAULT טכני של החוב.
נראה שהשוק השופע מן המבוי הסתום, שאינו מבשר טובות, לגבי הסיכויים ארוכי הטווח של תיקון הבעיות הפיסקאליות של ארה"ב.
| הייצור התעשייתי בארה"ב נחלש אך ענף ההי טק דווקא מפגין עוצמה
הירידה של 0.7% בייצור באוקטובר נבעה לחלוטין משביתת איגוד עובדי תעשיית כלי הרכב, ה-UAW, שנפתרה כבר. זה בא לידי ביטוי בירידה זמנית של 10.0% בתפוקת כלי הרכב.
ההסכם עם ה-UAW כולל הסכמי עבודה חדשים והעלאות שכר לחברי האיגוד, המועסקים בכל אחת משלושת יצרניות הרכב הגדולות, ולכן לאחר החזרה לעבודה מלאה הירידה בפעילות תקוזז בנובמבר. עם זאת, גם ללא ייצור כלי רכב, הייצור עלה רק ב-0.1%.
המידע העולה מסקר מנהלי הרכש, מדד ה-ISM, מצביע על חולשה בחודש באוקטובר. בהתחשב ברקע הגלובלי המתמשך החלש, צפוי שהייצור התעשייתי בארה"ב יישאר חלש יחסית.
נקודת האור הינה תעשיית ההיי-טק בארה"ב. בעוד שהתפוקה שאיננה היי-טק ירדה ב-2.2% בשנה החולפת, תפוקת ההיי-טק עלתה ב-14.4%, מה שמצביע על כך שחלק מהעלייה בהשקעות במפעלי ייצור חדשים בתחום זה בתקופות קודמות מתחיל להגיע גם לתפוקה.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.