| לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, IBI בית השקעות |
דוחות הרבעון השני של הבנקים לשנת 2023 היו חזקים בהמשך לרבעון הראשון של השנה. התשואה להון הענפית (מנוטרלת חד"פ) הסתכמה בשיעור של 18.6%, לעומת 18.7% ברבעון הקודם ו-14.3% ברבעון המקביל.
נתונים אלה ממחישים את החוזקה של הבנקים אך עם זאת ההשפעות החיוביות של עליית הריבית והאינפלציה מתמתנות, ובנקודת הזמן הנוכחית אנו סבורים כי השיא מאחורינו.
כאמור, הרבעון השני היה מצוין כשהבנק הבינלאומי (TASE:FIBI) ובנק מזרחי טפחות (TASE:MZTF) הציגו את התשואה להון הגבוהה ביותר – 21.3% ו 22.1% בהתאמה.
אך ההפתעה החיובית היתה דווקא בתוצאות של בנק לאומי (TASE:LUMI) שהציג תשואה להון של 19.3% שהיתה גבוהה משמעותית מהצפי המוקדם.
בנק דיסקונט (TASE:DSCT) ובנק הפועלים (TASE:POLI) הציגו גם כן תוצאות מרשימות עם תשואה להון שהסתכמה ל- 17.9% ו-15.8% בהתאמה.
נכון להבוקר, מכפיל ההון של הבנקים נסחר סביב X1, לעומת X1.2 בסוף הרבעון השני בשנה שעברה, ירידה של 20 נקודות מכפיל וזאת על אף השיפור שנרשם בתשואה להון המייצגת של הבנקים בסביבת ריבית ואינפלציה גבוהות יותר.
להערכתנו הפער בתמחור טמון בפרמיית הסיכון של השוק המקומי נוכח השפעות פוליטיות וסיכונים בדמות הורדת הדירוג של מדינת ישראל, האטה בכלכלה ורגולציה שתפגע ברווחים העודפים הבנקים ייצרו בשנה האחרונה.
אנו סבורים שבטווח הקצר הענף יציג תשואה מתונה יותר (אך עדיין גבוהה בראייה היסטורית) על רקע ההערכה שהשפעתם החיובית של גורמי המאקרו (ריבית ואינפלציה) תתמתן, הגדלת ההוצאות להפסדי אשראי וריסון הצמיחה האגרסיבית בתיקי האשראי.
חשוב לומר שגם בתרחיש של ירידה בריבית, צמצום מרווחים וגידול בהוצאות להפסדי אשראי הבנקים צפויים לייצר תשואה דו ספרתית מרשימה (15%-12%) והסיבה העיקרית לכך היא יחסי היעילות המרשימים אותם מציגה המערכת.
| הנקודות העיקריות מהדוחות:
תיק האשראי של הבנקים צמח בשיעור של 1.4% ביחס לרבעון קודם, וזאת לאחר צמיחה מואצת בשנתיים האחרונות. עיקר הצמיחה הגיעה מהמגזר העסקי (בעיקר מעולמות הנדל"ן) כשבמגזר המשכנתאות מגמת הבלימה נמשכה גם ברבעון השני.
אנו סבורים כי בראיה קדימה הצמיחה של הרבעון השני מייצגת הרבה יותר את קצבי הצמיחה הנורמטיביים של תיק האשראי לטווח הבינוני כלומר סדר גודל של 5%-6% בשנה.
הכנסות הריבית נטו צמחו ב-37% ביחס לרבעון המקביל כאשר הפערים בין הרבעונים נובעים בעיקר מפערי המדד, השפעות ריבית ובעיקר מצמיחת התיק בין הרבעונים. בנטרול תרומת המדד נרשמה צמיחה של כ-48.7% ביחס לרבעון המקביל.
המרווח הפיננסי עלה ב-15 נ"ב מרמה של 2.84% ל-2.99% ביחס לרבעון הקודם, עלייה שמיוחסת בעיקרה להעלאת הריבית. בהקשר זה נציין שבנטרול מדד לאומי ודיסקונט הציגו את פתיחת המרווח הגבוהה ביותר בין רבעוני ההשוואה, בעוד בנק מזרחי הציג ירידה במרווח.
אנו מצפים להמשך ירידה בקצב פתיחת המרווח בחודשים הקרובים וככל שמגמת המעבר מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית תמשך תרשם ירידה במרווחים לקראת סוף השנה. בהקשר זה נציין שהפקדונות שאינם נושאים ריבית ירדו רק ב-4.4% מתחילת השנה.
ההוצאות להפסדי אשראי הסתכמו ב-0.41%, השיעור הגבוה מאז הרבעון השלישי של 2020. ההוצאות להפסדי כללו מרכיב מהותי של ההפרשות קולקטיביות אך לראשונה נרשמו בחלק מהבנקים הוצאות פרטניות (בעיקר בפועלים, מזרחי ודיסקונט).
אנו סבורים כי עיקר ההפרשה הפרטנית מתרכזת בעולמות הנדל"ן וספציפית במימון קרקעות. אגב, מעניין לראות כי במרבית הבנקים יחס ה-NPL מתוך האשראי לציבור לא עלה באופן דרמטי (למעט בדיסקונט) עובדה המעידה על חוסן תיק האשראי בנקודת המזמן הנוכחית.
הכנסות המימון שאינן מריבית עלו בכ-85% ביחס לרבעון המקביל (בו נרשמה בבנק לאומי הכנסה ממכירת BULSA). מרבית הבנקים רשמו רווחים משמעותיים בעיקר מפעילות בנגזרים.
ההכנסות מעמלות צמחו ב-2.5% ביחס לרבעון המקביל וירדו מעט ביחס לרבעון הקודם. העלייה ברבעון הנוכחי ביחס למקביל נבע בעיקר מעמלות דמי ניהול חשבון, כרטיסי אשראי, עסקי מימון והפרשי המרה.
ההוצאות התפעוליות עלו ב-8% ביחס לרבעון המקביל כשעיקר הסיבה לכך היא בסעיף הוצאות השכר שצמח נוכח הסכמי השכר והתוצאות החיוביות של הבנקים שהביא להפרשה גבוהה יותר לבונוסים.
ההכנסות ללא חומ"ס צמחו ב-32.1% ותרמו לפתיחת הפער בין צמיחת ההכנסות לגידול הוצאות. עובדה זו הביאה להמשך שיפור ביחס היעילות שהסתכם ב-38% לעומת %39 ברבעון הקודם וב-46.4% ברבעון המקביל, וזאת ברבעון ללא רווחים חד פעמיים.
תרומת המדד והעלאת הריבית לצד ההתייעלות שהבנקים ביצעו בשנים האחרונות, באים לידי ביטוי באופן בולט בתוצאות האחרונות.
הרווח הנקי של הבנקים צמח בכ- 20% מהרבעון הקודם (4% בנטרול השפעת ירידת הערך בואלי בנק), והציג צמיחה של 40% ביחס לרבעון המקביל.
היקף הדיבידנדים עלה ברבעון לאחר שמזרחי העלה את שיעור החלוקה ל 35% והבינלאומי העלה ל-37.5%. אנו מעריכים ששיעור החלוקה ישמר ברמה הנוכחית (יתכן ותרשם עליה בבינלאומי) וזאת נוכח חוסר הוודאות בסביבת המאקרו, משנה זהירות שחלק מהבנקים נוקטים בו ולצורך מענה לביקושים עתידיים לצד שמירה על יחס הלימות הון מספקת.
יחס הלימות ההון של הבנקים עלה מעט ביחס לרבעון הקודם לרמה של 10.94%, יחס שמאפשר המשך פעילות וחלוקת דיבידנדים. הבנקים ככל הנראה ישמרו על רמה זו (ואולי אף יגדילו אותה) על מנת להבטיח מרווח ביטחון מספק מפני סיכונים עתידיים ויכולת לצמוח בתיק האשראי בשיעור מתון יותר.
| בשורה התחתונה
הרבעון השני המחיש כי הבנקים ממשיכים להנות מסביבה עסקית תומכת לצד העלייה באינפלציה והריבית, כאשר אנו סבורים שבדוחות הרבעון השלישי צמיחת האשראי תתמתן במקביל לצמצום המרווח הפיננסי והגדלת ההוצאות הפרטניות להפסדי אשראי.
נציין שתרומת העלאת הריבית ברבעון השני הייתה משמעותית ותרד ברבעון השלישי של השנה. הריבית הממוצעת ברבעון השני עמדה על 4.59%, בעוד שנכון להיום הריבית הממוצעת ברבעון השלישי תעלה ל-4.75%.
בנוסף מגמת המעבר מהעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית תמשך ותצמצם את המרווח הפיננסי. לפי נתונים אלו אנו סבורים כי הכנסות הריבית נטו יתכווצו מעט ברמה הענפית ומרבית הבנקים יציגו ירידה של כ-1%-2% במונחי תשואה להון בדוחות הרבעון השלישי.
בנוסף, האינפלציה ברבעון השלישי צפויה להסתכם בשיעור של 0.7%-0.6% (לפי הערכות הקונצנזוס) לעומת 1.4% ברבעון השני, כלומר תרומה של כ-0.6 מיליארד שקל (סביב 0.4%-0.3% תוספת לתשואה להון).
סה"כ ברבעון השלישי צפויה להירשם ירידה של כ-2%-1% לתשואה להון אל מול רבעון קודם. ועדיין מדובר בתשואה מאוד גבוהה על ההון לרבעון הבא.
הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.