| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
בשבוע האחרון, שוקי המניות בארה"ב עלו מעט למרות הנתונים הכלכליים החלשים, כולל התמתנות בפעילות בענפי השירותים ועלייה חדה במספר דורשי העבודה.
התשואות הארוכות עלו מעט בהשפעת הציפייה לגידול חד בהנפקות לאחר העלאת תקרת החוב.
| ישראל: צפוי גירעון תקציבי קרוב ל-2% תוצר השנה
העודף התקציבי מתחילת השנה (עד מאי) הסתכם ב-13 מיליארד שקל והגירעון ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-0.6% תוצר מ-0.3% לפני חודש. ההוצאות הממשלתיות (ללא הוצאות בגין הקורונה) עלו ב-8.7% מתחילת השנה, אך זאת עקב תשלום שכר חד פעמי בסקטור הציבורי (של 6,000 שקל).
ההכנסות ממסים ירדו במאי בשיעור ריאלי של 9.6% וירדו ב-7.8% מתחילת השנה. ההכנסות ממסים על נדל"ן ירדו ב-39% מתחילת השנה. חשוב לזכור שמדובר בהשוואה מול ינואר-מאי 2022, תקופה בה ההכנסות ממסים היו גבוהות במיוחד.
בינואר-מאי סך ההכנסות ממסים הסתכמו ב-184.2 מיליארד שקל (ממוצע של 35 מיליארד לחודש ללא ינואר הגבוה באופן חריג), כ-43% מתחזית ההכנסות המעודכנת של האוצר ל-2023 כולה (432.2 מיליארד שקל). במילים אחרות, תחזית האוצר מניחה רמת הכנסות ממסים של 35.4 מיליארד שקל בממוצע בחודשים יוני-דצמבר.
ביוני-דצמבר 2022 רמת ההכנסות הגעו ל-34.6 מיליארד שקל בממוצע לחודש. באוצר טוענים שמדובר ברמה נמוכה יחסית (השפעת ההתמתנות שכבר החלה במחצית השנייה של 2022). לפי התחזית "הפסימית" שלנו, ביוני-דצמבר, ההכנסות ממסים ירדו לרמה ממוצעת של 32.9 מיליארד שקל, ירידה נומינלית של 5% אחוז לעומת התקופה המקבילה ב-2022, או ירידה ריאלית של יותר מ-10%. לפי תחזית זו, צפוי תת ביצוע בהכנסות של 17.5 מיליארד שקל או כ-0.9% תוצר.
ללא אירוע ביטחוני (או מגפה) צד ההוצאות לא צפוי לחרוג מהיעד (בלי להיכנס להרכב התקציב). פקידי האוצר מיומנים בעמידה במגבלת ההוצאה. הגרף הבא ממחיש זאת:
מסקנה: הגירעון התקציבי צפוי להיות "תחת שליטה" השנה, סביב 1.7%-2% תוצר, עם זאת הוא עלול לעלות בשנת 2024 במידה וההתמתנות בפעילות תימשך או תעמיק וההכנסות ממסים לא יתאוששו.
תחזית האוצר לשנת 2024 מניחה גידול של 4.6% בהכנסות ממסים ל-452.1 מיליארד שקל. קיפאון בהכנסות יביא את הגירעון ב-2024 ל-3.5%-4% תוצר (אם לא יבוצעו התאמות פיסקאליות), רמה אשר עלולה לסכן את האמינות הפיסקאלית.
| ההתרחבות בפעילות נמשכת
סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על צמיחה חיובית ויציבה. הרכיב השוטף אף עלה ביותר מ-2 נקודות במאי והציפיות לשינוי בפעילות בחודש הקרוב השתפרו.
לעומת זאת, הציפיות לשינוי בפעילות בשלושת החודשים הקרובים ירדו באופן חד (ראה גרף) ומשקפות התכווצות (7- נקודות במאזן נטו). עם זאת, הצפי לשינוי בתעסוקה השתפר וכן הצפי לשינוי ביצוא בענפי המידע והתקשורת עלה. ציפיות האינפלציה שנה קדימה עלו ל-3.41% מ-3.19% לפני חודש.
עבור בנק ישראל ההתרחבות בפעילות נמשכת (אשר כנראה תימשך גם בחודש הקרוב), אם כי קיימים עננים באופק (ציפיות להתכווצות בפעילות שלושה חודשים קדימה).
עדיין סקר מגמות חיובי עשוי לתמוך בהעלאת ריבית נוספת במידה ויתר הגורמים יתמכו בכך, בפרט אם השקל יחזור וייחלש ומדד מאי יהיה מעט גבוה מהציפיות.
לאחר הייסוף החד בשקל בשבוע האחרון, אנו נוטים לאי שינוי בריבית על 4.75% עד תחילת 2024, בה תחל מגמת ירידת ריבית הדרגתית.
| ארה"ב: התמתנות בפעילות בענפי השירותים
מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים נחשב אינדיקטור מרכזי בפעילות הכלכלית (גם אינדיקטור מוביל חשוב) בשל המשקל המשמעותי של ענפי השירותים בתוצר.
מדד ISM ירד בחודש מאי ל-50.3 נקודות מ-51.9 באפריל. רכיב ההזמנות החדשות ירד ב-3.2 נקודות ל- 52.9 , ורכיב הפעילות ירד ב-0.5 נק' ל-51.5 (אשר משקף התרחבות איטית) רכיב התעסוקה ירד ב-1.6 נק' ל-49.2 (התכווצות).
רכיב המחירים ירד ב-3.4 נק' ל-56.2, רמה אשר מצביעה על לחץ פוחת לעליית מחירים בענפי השירותים. רכיב זה נע קרוב ח- 60 נק' גם לפני הקורונה.
| שוק האג"ח: עדיפות לאפיקים השקליים
הייסוף בשקל תומך באפיקים השקליים. אנו ממשיכים לנתח את שוק האג"ח בראיה לטווח הארוך, זאת על ידי בנייה של עקום חזוי בעוד שנה תחת מספר הנחות:
האינפלציה שנה קדימה תגיע ל-2.7% (אפריל שנה קדימה). עדכנו את תחזית האינפלציה (מ-3.3%) בעקבות הייסוף החד בשקל (5% ייסוף בשבוע האחרון) וירידה מתונה במחירי הנפט בעולם (ברנט: 74.8 דולר, למרות כוונה לקיצוצי תפוקות על ידי OPEC: הציפייה להתמתנות בפעילות ולכן בביקוש לנפט משפיעים יותר).
ציפיות האינפלציה שנה קדימה צפויות לרדת (לכיוון 2.6% שנה קדימה), זאת על רקע התמתנות בפעילות, עלייה באבטלה, קיפאון במחירי הסחורות והתייצבות בשקל. צפויה גם התמתנות במחירי השכירות במדד.
ציפיות האינפלציה בטווחים הארוכים יירדו ל-2.4% מ-2.6% היום.
צפויה יציבות בריבית ב-2023 על 4.75%. הריבית תישאר ברמה זו עד רבעון א' 2024 בה תחל מגמת ירידה הדרגתית בריבית.
עד רבעון ב' 2024 המדיניות המוניטרית בעולם תעבור לכיוון הקלה בריסון המוניטרי. כלומר, גם הפד וגם בנק ישראל יתחילו להוריד את הריבית ברבעון א' 2024 כאשר צפויה הורדת ריבית הדרגתית בישראל ל-4.0% בסוף 2024 ו-3.5% בסוף 2025.
צפוי פער תשואות חיובי בין אג"ח ישראלי ל-10 שנים, לאג"ח ארה"ב סביב 0.1%, זאת על רקע דעיכה באיום על חקיקה משפטית חד צדדית. הסביבה הפיסקאלית "סבירה" עם גירעון סביב 2% תוצר השנה, וכנראה צפויות התאמות פיסקאליות ב-2024 כדי למנוע עלייה משמעותית בגירעון.
התשואה ל-10 שנים בארה"ב תעמוד על 3.5% (ואולי אף פחות) בעוד שנה כאשר הפד מתחיל להוריד את הריבית.
מסקנות: לפי ההנחות שפורטו, קיימת עדיפות עבור האפיקים השקליים בכול המח"מים, זאת בהנחה שלא תחודש מגמת הפיחות, צפויה התמתנות באינפלציה, ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, וירידה מתונה בתשואות הארוכות בארה"ב.
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.