| אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות |
חברת הדירוג S&P הותירה את הדירוג ואופק הדירוג של ישראל ללא שינוי. ההחלטה של S&P לא באמת צריכה להפתיע אף אחד שכן לחברה היו שלוש סיבות שכל אחת בפני עצמה אמורה להוביל לאותה המסקנה.
ראשית, מבחינת S&P השיחות בין הקואליציה לאופוזיציה מתקדמות באופן שלמעשה מקפיא את הרפורמה. הודעת החברה מציינת בבירור שלאור ההצהרות האחרונות של חברי הקואליציה התרחיש שבבסיס הדירוג מניח הסכמה רחבה בכנסת על נוסח הרפורמה.
נכון, אפשר לומר שבישראל גם הקבוע הוא רק זמני אבל S&P חייבת להניח איזושהי הנחה וזו כרגע ההנחה הכי סבירה.
שנית, בניגוד למודי'ס, הדירוג של ישראל ב-S&P אמנם גבוה יותר אבל אופק הדירוג היה מלכתחילה יציב. לכן, הורדה של אופק הדירוג לרמת "שלילי" הייתה מהווה איתות לכך שהדירוג של ישראל אמור, אלא אם יהיה שינוי חיובי משמעותי, לרדת במהלך השנה הקרובה.
רפורמה משפטית שעדיין רק כתובה על הנייר אינה מספיקה כדי לבצע צד כזה, בטח כשמתקיימים דיונים שוטפים על ניסוח הרפורמה מחדש כך שתהיה מקובלת על רוב משמעותי בכנסת.
שלישית, גם בהיבט של הקרדבליות של S&P כחברת דירוג לא היה היגיון של ממש בהורדת אופק הדירוג.
חברות הדירוג גאות בסטטיסטיקה שמראה שאם הן מורידות את אופק הדירוג ל"שלילי", הסיכוי שרמת הדירוג תתעדכן כלפי מטה בשנה העוקבת הוא גבוה.
אם הסטטיסטיקה היתה מראה אחרת הרי שלאופק הדירוג לא היתה כל משמעות. לכן, כל עוד S&P לא בטוחים אם הרפורמה בכלל תעבור ובאיזה נוסח, סביר להניח שהם לא ירצו לפגוע לעצמם בקרדביליות ולהוריד את אופק הדירוג רק כדי להעלות אותו בחזרה תוך כמה חודשים.
בשורה התחתונה, ההחלטה של S&P לגבי הדירוג לא צריכה להפתיע והדירוג של ישראל ממשיך להיות תלוי בשיחות בין הצדדים בבית הנשיא.
אם אכן יושג מתווה שמקובל על רוב הצדדים, החשש מהרפורמה יהיה מאחורינו וההשפעות של החודשים האחרונים יהיו יחסית מתונות. כמובן, אם השיחות יתפוצצו אז רמת אי הוודאות תעלה מדרגה נוספת וחברות הדירוג יגיבו באופן אד-הוק להתפתחויות.
| הפד מקבל חיזוק
נתוני האינפלציה בארה"ב העניקו לפד חיזוק משמעותי להחלטה שלו לעצור את העלאות הריבית. אינפלציית הליבה ללא דיור, המדד המועדף על הפד, ירדה מ-5.8% ל-5.1% ואותתה שהכיוון של האינפלציה בארה"ב הוא נכון.
יותר מכך, הנתונים השוטפים בשוק העבודה מלמדים שזה עניין של כמה חודשים עד שנראה את שיעור האבטלה מתחיל לעלות, מה שיביא לירידה בלחצי השכר ומכאן- לירידה נוספת באינפלציה.
בניגוד לפד, לבנק ישראל אין את הפריווילגיה להודיע באופן ברור שהוא עוצר את העלאות הריבית. נכון, לפי ההערכות שלנו מדד אפריל צפוי לעלות ב-0.4%, מה שיוריד אמנם את האינפלציה השנתית ל-4.6%.
עם זאת, מגמת ירידת האינפלציה בישראל היא עדיין טרייה יחסית וקשה להוציא לפועל שינוי מהותי כל כך על סמך תהליך שנמשך רק שלושה חודשים.
יתרה מכך, לאור גל ההתייקרויות בחודש מאי, בנק ישראל יעדיף כנראה לחכות ולראות אם הגל הזה נשבר יחסית מהר או שהוא הופך לצונאמי שידחוף את האינפלציה חזרה כלפי מעלה.
לכן אנו מעריכים שבבנק ישראל יעדיפו להעלות את הריבית ברבע אחוז נוספים וחשוב מכך, לשמור על עמימות בנוגע להמשך הדרך על מנת שלא לייצר ציפיות חזקות מדי לעצירת התהליך.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.