| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי של מזרחי טפחות |
בהתאם לרוב הערכות השוק, הריבית בארצות הברית תעלה ב-25 נ"ב ותעמוד על ¾4 עד 5 אחוזים.
קריאת דברי ההסבר, במידת מה עיון בתחזית החדשה ובעיקר דברי הנגיד פאוול במסיבת העיתונאים מצביעים איתות של הפד כי העלאת הריבית עומדת להתמתן ואפשר כי תסתיים בקרוב.
אולם, זאת, בכפוף להשגת תחזית די שאפתנית של הפחתת האינפלציה מ-6% כיום ל-3.3% השנה.
מן הסתם המשבר במערכת הבנקאות בארה"ב היווה את אחד הגורמים לריכוך הטון. עם זאת, נראה כי הפד ישאף שהריבית תוסיף לעלות, ככל שקצב האינפלציה יצריך זאת, ולטפל במשבר בצורה פרטנית ונפרדת.
זו הייתה העלאה תשיעית במספר לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. לאפקט המצטבר שלה יש התייחסות בדברי ההסבר.
הודעת הריבית חזרה על כך ששוק העבודה נותר חזק (ואף רשם תפנית כלפי מעלה), האינפלציה גבוהה וההוצאות והייצור צומחים בקצב מדוד.
השינוי הבולט – את מקומה של רוסיה תופסת הפעם מערכת הבנקאות של ארה"ב.
בהודעה נאמר כי המערכת חזקה ועמידה. זה מסר חשוב לשוק. נכתב כי ההתפתחויות האחרונות סביר כי יקשיחו את סביבת המימון למשקי בית וחברות ויכבידו על הפעילות הכלכלית, שכירת עובדים וכן על קצב האינפלציה. עם זאת, לא ברורה מידת ההשפעה שתהייה לכך.
למעשה, מקומה של רוסיה נפקד מההודעה.
חשוב לציין כי הפד יהיה קשוב מאוד, לשון ההודעה, לסיכוני האינפלציה הנובעים מכך.
משפט נוסף שלא הופיע בהודעה הקודמת: הפד ישגיח מקרוב אחר המידע המתקבל ויבחן את השלכותיו על המדיניות המוניטרית.
הוספת הפסקה על המשבר במערכת הבנקאות והבחינה מקרוב של המידע שיתקבל מאותתים על כך שהפד עשוי לייחס לנושא משקל בהחלטות הריבית הבאות שלו.
לדעתי, אם המשבר לא היה פורץ, הייתה הריבית עשויה לעלות ב-50 נ"ב. יחד עם זאת, זה לא חדש שהפד מנהל מדיניות תלוית נתונים.
עוד רמז לכך שהפד מתכנן למתן את העלאות הריבית נמצא במשפט הבא, בשונה מההודעות הקודמות, שעסקו בכך שתהיינה ככלל העלאות מתמשכות, הפעם הניסוח כי יהיה צורך בהידוק "מסוים".
כבפעם הקודמת, ההחלטה התקבלה פה אחד. אם מסתמן ריכוך במדיניות, לקבלתו פה אחד חשיבות רבה.
כאמור, גם התחזית הכלכלית החדשה מאותתת במידת מה על מיתון הריסון. כך, על אף העלאת הריבית הערב, אין שינוי בתחזית לריבית השנה (5.1 אחוזים קרי, עוד העלאה אחת לפנינו) ולגבי השנתיים הבאות (ירידה ל-4.3% ו-3.1%).
כמו כן, התוואי היורד של האינפלציה (ל-2.5% בשנה הבאה ו-2.1% ב-2025) נותר כמו בתחזית הקודמת.
המסר: הגעה לרמת היעד לא תתרחש לפני 2025 וכמו כן הפד לא מתרגש מהירידה העקבית באינפלציה שהחלה באמצע השנה שעברה וממתין עדיין לירידת המדרגה המיוחלת.
אחת הסיבות לכך היא דביקותה של האינפלציה הליבתית (ללא מזון ואנרגיה) שרק בשנה הבאה תרד ל-2.6% (עשירית אחת יותר מהתחזית של דצמבר) ועד אז תוסיף לשקף ביקושים חזקים, יחסית, בתוך המשק האמריקאי.
אשר לתוואי הריבית, המבט ל-2023 לא השתנה ורוב התצפיות של חברי ה-Fed נמצאות בין 5% ל-¼5 אחוזים. כאמור, בהינתן שהריבית עלתה פעמיים מאז התחזית של דצמבר, היעדר שינוי בתצפיות ל-2023 מעיד על התקרבות של תהליך העלאת הריבית לסיומו עוד השנה.
התצפיות ל-2024 ירדו מדרגה מאז התחזית של דצמבר ורובן נעות כעת בין 4 ל-½אחוזים. כלומר, שנת 2024 תעמוד בסימן ירידת הריבית, אך היא לא תחל כבר בקרוב. לאחר שהריבית תעלה פעם נוספת, היא תישאר על כנה למשך מספר חודשים עד שהפד ישתכנע שהאינפלציה אכן יורדת לפי התחזית הדי שאפתנית שלו.
צריך לזכור כי ב-12 החודשים האחרונים עמדה האינפלציה בארה"ב על 6% והמשימה לעמוד בתחזית של 3.3% השנה (או 3.6% בניכוי מזון ואנרגיה) אינה פשוטה. לא קל להפחית בחצי קצב אינפלציה.
לבסוף, התייחסות לדברי פאוול.
פאוול אמר כי הורדת ריבית עוד השנה עדיין לא מהווה תרחיש בסיס עבורו אך גם כאן ראוי לשים לב כי לא הביע שלילה מוחלטת לרעיון. בהתחשב בטון הניצי הרבה יותר שקדם לתקופת ההדממה טרם פרסום הריבית יש לכך חשיבות רבה.
למעשה, פאוול אף הודה כי הפד שקל לערוך הפוגה, אם כי הייתה תמיכה רחבה להמשך העלאת הריבית.
עצם האזכור של הפוגה לאחר 9 העלאות רצופות עשוי לרגש את השוק אך ייתכן כי מדובר במס שפתיים (השוק ביקש לראות התייחסות של הפד לנושא הבוער) ומכל מקום אין בכך כדי למנוע העלאות ריבית נוספות אם נושא המשבר בבנקאי יידחק מסדר היום והאינפלציה תישאר גבוהה. לכן, דווקא אמירה זו פחות מרגשת אותנו.
פאוול טרח להגדיש כי הרבה תלוי בכך שהאינפלציה אכן תרד ושב והדגיש את מחויבותו להגעה למת היעד. זו חזרה די שכרתית, אך בנסיבות הנוכחיות יש לה משמעת רבה יותר והיא מקזזת את האמירה על שקילת הפוגה כאמור.
תגובת השוק הינה פתרון בית ספר.
תשואות הפדיון על ה-treasuries ירדו לכל אורך העקום בין 15.5 נב ל-10 שנים עד 21.7 נ"ב לשנתיים, תוך התיישרות קלה של העקום – איתות לכך שהריבית תהיה נמוכה יותר גם בטווח הבינוני-ארוך וגם בטווח הקצר.
בתוך כך פוחת הדולר מ-1.07 ל-1.086 כנגד האירו. יש לציין כי לפני מספר ימים הריבית באירופה עלתה בשיעור כפול של 50 נ"ב ולכן השטר הירוק הפך פחות אטרקטיבי בהשוואה לאירו.
גם השקל תוסף כנגד הדולר ב-7 עשיריות ל-3.6262 והדבר מהווה משקל נגד מסוים להשלכות המחלוקת המשפטית על פיחות השקל עד כה.
האג"ח הממשלתיות המקומיות עשויות לצאת נשכרות מהעליות החדות של ה-treasuries אם כי הזיקה בין השתיים פחתה מעט לאחרונה.
הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.