| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
התשואות בארה"ב עלו בחדות לקראת סוף השבוע שעבר, גם על רקע שיפור באמון הצרכני ועלייה בציפיות האינפלציה וגם כתוצאה מהתבטאויות ניציות ממספר חברי הפד. בישראל, הפיחות בשקל נמשך על רקע חוסר וודאות פוליטית וחשש ליציאת הון. מגמה זאת, אם היא תימשך בשבוע הקרוב, עלולה לתמוך בהעלאת ריבית של 0.5% ב-20.2, תלוי במדד ינואר כמובן.
| צמיחה יציבה אך עם צפי להתמתנות
בחודש ינואר, סקר המגמות בסקטור העסקי מצביע על המשך התרחבות בפעילות אך פסימיות גוברת לגבי השינוי בפעילות הצפויה בשלושת החודשים הקרובים. רכיב המצב השוטף גבוה יחסית (25.5 נקודות, במאזן נטו), אך ניכרת התמתנות לגבי הציפיות בשינוי בפעילות לשלושת החודשים הקרובים (מאזן נטו של 2.77 בלבד):
יחד עם זאת, חל שיפור ברכיב הצפי לשינוי בתעסוקה ל-5.77 נ' בינואר מ-3.95 בדצמבר. גם בהיי טק שירותים (מידע ותקשורת) חל שיפור בצפי לשינוי בתעסוקה, לאחר ירידה חדה בדצמבר:
ענף מידע ותקשורת (היי טק שירותים) פסימי יותר לגבי התפתחות היצוא. עדיין צפויה התרחבות אך בקצב מאד מתון. המשמעות של חולשה בייצוא: ירידה בעודף בחשבון השוטף והיחלשות בכוחות לייסוף בשקל.
ציפיות האינפלציה בקרב הסקטור העסקי עלו מעט ל-2.92% (שנה קדימה) מ- 2.87% לפני חודש. מעניין לראות שציפיות האינפלציה בקרב הסקטור העסקי התייצבו על רמה גבוהה יחסית לציפיות בשוק ההון:
עוצמת מגבלת המחסור בעובדים בהתרחבות בפעילות ירדה, בפרט בענף המסחר. משמעות הדבר, פחות לחצי שכר בענף זה:
משמעויות: מדובר באינדיקטור עדכני (חודש ינואר) ומקור חשוב לגבי מצב הסקטור העסקי והציפיות קדימה. רכיב המצב השוטף עדיין גבוה יחסית ולמרות ההתמתנות בציפיות קדימה (לא ירידה אלא התמתנות), הסביבה העסקית הישראלית מספיק איתנה לתמוך בהעלאת ריבית.
העצבנות בשווקים ועלייה באי הוודאות לגבי מדיניות הממשלה (והסיכוי להשפעה על תנועות ההון), אם יימשכו, מהווה גורם עקיף אשר יתמוך בהעלאת ריבית מעבר לרמה של 4%.
| ארה"ב: התשואות ירדו והביקוש לדיור חוזר
הבקשות ללקיחת משכנתאות עלו ב-7.4% בשבוע האחרון עד ה- 3 בפברואר. בחודש האחרון מסתמנת התאוששות בביקוש לדיור:
ירידת התשואות תרמה להתאוששות בביקוש לדיור. מדובר בהקלה בתנאים הפיננסיים בפועל וכנראה לא מה שפאוול רוצה לראות. מבחינת הפד מדובר בסיבה נוספת להמשיך להעלות את הריבית (בעוד שתי העלאות ריבית של 0.25%) בפרט על רקע אינדיקטורים חיוביים לגבי המשק האמריקאי (שוק עבודה חזק, עלייה באמון הצרכני, והתרחבות בענפי השירותים).
| זום אין: צפוי גירעון תקציבי של 3.7% תוצר השנה
שנת 2022 הייתה שנה מאד מבורכת, עם שילוב של גידול מהיר בהכנסות וגידול מתון יחסית בהוצאות הממשלה. שילוב זה הביא לעודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל או 0.6% תוצר.
בחודש ינואר חלה ירידה חדה בהכנסות ממסים בשיעור ריאלי של 12% לעומת ינואר אשתקד, בפרט בהכנסות ממס הכנסה (בשל עדכון מדרגות המס), מס חברות ומיסי נדל״ן. בסך הכול, מיסים ישירים ירדו ב-16.8% ומיסי צריכה ירדו ב-3.9% (שינוי ריאלי בשיעורי המס האחידים). כמובן שמדובר בהשוואה לינואר 2022 אשר אופיין על ידי רמת הכנסה גבוהה במיוחד. מאמצע שנת 2022 הסתמן שינוי במגמה לכיוון התכווצות בהכנסות:
ההוצאות של משרדי הממשלה עלו ב-6.8% לעומת ינואר אשתקד, שיעור גבוה יחסית. בתקציב המשכי השנה, אין באמת מגבלה אפקטיבית של 1/12 מתקציב 2022 (אשר כולל גם פדיון אג"ח). מגבלה זו מאפשרת הוצאה של 38.4 מיליארד שקל לחודש עבור המשרדים, בפועל בינואר ההוצאה של המשרדים הייתה 30.1 מיליארד בלבד. פשוט בהעדר תוכניות עבודה של המשרדים (עדיין) ההוצאה מטיבה נוטה להיות ממותנת. כפי שציינו, השנה ההוצאות עלו בצורה חדה, בפרט במשרדים החברתיים עם גידול של 11% בהוצאה.
העודף התקציבי ב-12 בחודשים האחרונים התמתן ל-0.3% תוצר מ- 0.6% לפני חודש.
שנת 2023 צפויה להיות בעייתית בשני התחומים: גם האצה בהוצאות וגם ירידה נומינלית בהכנסות.
בין השנים 2015-2019 ההכנסות ממסים עלו נומינלית בקצב של כ-5% לשנה בממוצע. ב-2021 ההכנסות זינקו ב-24% וב-2022 ב-14% נוספים. מדובר בהשפעת סקטור ההיי טק והבום בנדל"ן. להניח ירידה נומינלית בהכנסות ממסים ב-2023 בהחלט נראה סביר בהתחשב בירידה בפעילות של חברות ההיי טק, ירידה בגיוסי הון מחו"ל, וירידה חדה בפעילות בענף הנדל"ן. בחודש ינואר ההכנסות ירדו ריאלית ב-12% לעומת ינואר 2022. הנחנו ירידה של 9% (נומינלית) בשנת 2023 ל-395 מיליארד שקל. עדיין מדובר ברמת גבייה גבוהה ב-23% מעל הגבייה ב-2019 (ערב הקורונה).
פתחנו את השנה עם גידול מהיר יחסית של כ-7% בהוצאות הממשלה כאשר במשרדים החברתיים היה גידול של 11%, ובמשרד הביטחון כ-2%. בניתוח שלנו הנחנו גידול נומינלי של 9% בהוצאה של המשרדים השנה. חוק מגבלת ההוצאה הממשלתית מתיר שיעור גידול נמוך יותר, אך סביר להניח שלאור הדרישות התקציביות יעשו התאמות בנוסח החוק. חשוב להתחשב בהסכמי השכר (סביר להניח תשלום חד פעמי משמעותי בנוסף לתוספת בבסיס), רצון להילחם ביוקר המחייה (הורדת הבלו והמס על המשקאות הקלים וכלים חד פעמיים, וגם בעלייה באינפלציה הממוצעת של כ-4% במעבר מ- 2022 ל-2023 (ממוצע שנה לעומת ממוצע שנה) אשר תשפיע על מקדמי התקציב.
הגירעון התקציבי צפוי להגיע ל-3.7% תוצר השנה, מה שיכתיב עלייה בגיוס הממשלתי. הרעה בסביבה הפיסקאלית צפויה לתמוך בצמצום בפער התשואות מול ארה"ב.
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.