| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
| התמתנות קלה בצריכה הפרטית
ברבעון ב׳ הרכישות בכרטיסי אשראי בשוק המקומי עלו ב 3.2% במונחים שנתיים לאחר גידול של 4.7% ברבעון א׳ (נתוני מגמה, במונחים ריאליים). הצריכה המקומית ממשיכה להתרחב למרות הזינוק במספר הישראלים היוצאים לחו״ל, זאת עקב הגידול המהיר במספר המועסקים ועליית השכר.
אומנם הרכישות ירדו ב-0.9% ביוני (בניכוי עונתיות) לאחר גידול של 1.5% במאי, אך הנתונים החודשיים מעט בעייתיים. ברבעון ב' צריכת המזון עלתה ב-6.9% וצריכת שירותים ב-3.3%.
התרחבות בצריכה תתמוך בצמיחה ברבעון ב׳ (נתון אשר יתפרסם ב 16.8), וכמובן תתמוך גם בהעלאת ריבית ב-0.5% בהחלטת הריבית הקרובה.
| ייצוא שירותי היי טק התייצב על רמה גבוהה
יצוא שירותי היי טק (כל שירותי המחשוב, תוכנה, סייבר, IT וכו', אשר מהווה יותר מ-10% מסך התוצר) התייצב בינואר-מאי על רמה גבוהה של 9% מעל רמת השיא של 2021. הנתון של מאי היה גבוה מממוצע ינואר-אפריל ב-0.3% והיצוא במרץ-מאי עלה ב-1.5% לעומת שלושת החודשים שקדמו.
עד כה, נדמה שקטר חשוב זה לא ניזוק משמעותית מהנפילה בנאסד"ק. מגמה חיובית זו תומכת בשקל חזק ובצמיחה ברבעון ב' (בנוסף לגידול בצריכה הפרטית).
בנוסף, בדיונים המוניטריים של בנק ישראל מדובר במגמה חיובית אשר מאפשרת המשך ריסון מוניטרי.
| עולם: ארה"ב: לא באמת מיתון
רבים נצמדים להגדרה היבשה ששני רבעונים רצופים עם צמיחה שלילית שווה למיתון, אך זו הגדרה פשטנית מדי. חייבים להתחשב במכלול של נתונים, בפרט בנתוני שוק העבודה (בתעסוקה מלאה) וגם בהרכב הצמיחה. מה קרה לפעילות הכלכלית ברבעון ב'?
הצמיחה הייתה שלילית: 0.9% בחישוב שנתי (ריאלית). התוצר הנומינלי עלה ב-7.8%.
הצריכה הפרטית (הריאלית) עלתה ב-1.0%, זאת על אף האינפלציה הגבוהה. צריכת מוצרים ירדה ב-4.4% אך צריכת שירותים עלתה ב-4%.
הצריכה הציבורית ירדה ב-1.9%.
חשבון הסחר (יצוא פחות יבוא) תרם 1.4% לצמיחה, זאת לאחר ירידה של 3.2% ברבעון א'.
ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב-14% על רקע השפעת העלייה החדה בריביות. עדיין היקף ההשקעות בבנייה גבוה יחסית ל-2019.
ההשקעות בנכסים קבועים (השקעות אחרות) ירדו ב-0.1%.
לאחר שני רבעונים של גידול מהיר במלאי, הגידול במלאי התמתן ברבעון ב' וגרע 2% מהצמיחה. יתכן שהתמתנות זו נובעת גם מזהירות של הסקטור העסקי. אך בדרך כלל, התמתנות בגידול במלאי ברבעון מסוים תומכת בגידול מהיר יותר ברבעונים הבאים.
המשמעות: המשק האמריקאי בהחלט מתמתן, בפרט על רקע ירידה בפעילות בענף הנדל"ן. הגידול בצריכת שירותים פיצה על הירידה בצריכת מוצרים. במבט קדימה: התמתנות באינפלציה עקב ירידה חדה במחירי האנרגיה תביא לעלייה ריאלית מתונה בכוח הקנייה של משקי הבית , מה שיתמוך בצריכה הפרטית ברבעון ג'.
עבור הפד, הצמיחה השלילית ברבעון ב' לא מהווה סיבה לעצור את ההידוק המוניטארי, כול עוד שהאינפלציה כה רחוקה מ-2%.
| דברי פאוול
הקשבתי בקשב רב לדברי פאוול ויצאתי עם תחושה של נימה יחסית ניצית. שוק המניות אהב את האמירות שקיימים סימני התמתנות בפעילות, חולשה בצריכה הפרטית ושהריבית הגיעה לריבית נייטרלית ארוכת טווח.
קצב העלאות הריבית יהיה תלוי בנתונים הכלכליים (נתוני אינפלציה בעיקר, אך גם נתוני שוק העבודה). אני שמעתי יותר את הדגש על המשך חתירה ליעד האינפלציה של 2% ואת העובדה ששוק העבודה עדיין מאד חזק.
לפי דעתנו, סביבת האינפלציה, גם אם היא תרד מעט בגלל הירידה במחירי הסחורות ומעט חולשה בביקושים, עדיין היא צפויה להישאר גבוהה יחסית (סביב 4% באינפלציית הליבה בסוף השנה) ולכן ריבית הפד צפויה להגיע ל-4% + ברבעון א׳ של 2023.
צמיחה שלילית ברבעון א' + ב' לא משנה הערכה זו. סיום מחזור ההידוק המוניטארי עוד רחוק, עם כל המשמעות על השווקים.
| זום אין: האוצר ממשיך לצמצם את ההנפקות
על רקע נתוני תקציב חיוביים מתחילת השנה, האוצר ממשיך לצמצם את היקף ההנפקות מתחילת השנה ל-1.7 מיליארד שקל באוגוסט (חודש קצר בשל חופשת הקיץ והעדר ביקוש של הזרים במחצית השנייה של החודש), מ-3.0 מיליארד שקל ביולי, ו- 4.5 מיליארד שקל בתחילת השנה.
מתחילת השנה (נתונים עד חודש יוני) החשבון הפיסקאלי (למימון) הסתכם בעודף של 32.3 מיליארד שקל. בהנחה שתוואי הגירעון ביולי-דצמבר יהיה דומה לזה של 2019 (ערב הקורונה) : כלומר גירעון של 31 מיליארד שקל, צפוי איזון תקציבי השנה.
בהנחה שחולשה בשווקים ובנדל"ן תמתן את ההכנסות ממסים במחצית השנייה של השנה, הגירעון השנה יגיע אולי עד 0.5% תוצר או כ-8 מיליארד שקל. הנחנו גירעון למימון של 5 מיליארד שקל בניתוח שלנו.
האוצר צפוי לממן את הגירעון על ידי 18 מיליארד שקל ממכירת קרקעות ("הפרטה"). בשנת 2021 היו הכנסות של 13.6 מיליארד שקל והשנה היקף מכירת קרקעות צפוי להיות גבוה יותר. כידוע, הכנסות ממכירת קרקעות נרשמת בתור מימון הגירעון ולא כהכנסה רגילה.
עוד כ-2 מיליארד שקל ימומנו מגיוס בחו"ל נטו (הגיוס בחו"ל מעל פדיון הקרן בחו"ל). האוצר כבר הנפיק 1.5 מיליארד יורו השנה + 2.0 מיליארד דולר שיתקבלו מגיוסי הבונדס.
עוד כ-18 מיליארד שקל ימומנו על ידי "שימוש בפיקדון" או עודפי גיוס משנים קודמות (מעבר לצורכי המימון). בשנת 2020 הפיקדון גדל ב-22.3 מיליארד שקל וב-2021 חל גידול נוסף של 5.7 מיליארד שקל, סך הכול גידול של 28 מיליארד שקל אשר מהווה מקור מימוני לשנים הבאות.
משמעות הדבר: לפי ההנחות הנ"ל, צפוי מימון מקומי נטו שלילי של כ-33 מיליארד שקל (סך המימון המקומי פחות פדיון הקרן של 90 מיליארד שקל), או גיוס ברוטו של כ-57 מיליארד שקל.
דחיית ביטול המיועדות לאוקטובר צפויה להגדיל את הגיוס הלא סחיר לכיוון 15 מיליארד שקל השנה (נמוך יחסית השנה בשל הירידות בשווקים). בחודשים ינואר-יולי הגיוס הלא סחיר הסתכם ב-7.1 מיליארד שקל, היקף נמוך יחסית בשל החולשה בשווקים. כזכור, בשנת 2021 היה גיוס לא סחיר של 37 מיליארד שקל. סביר להניח שבחודשים הקרובים הגיוס הלא סחיר יעלה על רקע עליות בשווקים והרצון לנצל אפיק השקעה זה לפני ביטולו.
משמעות הדבר, מתוך גיוס סחיר ברוטו של 42 מיליארד שקל בכול שנת 2022, 32 מיליארד שקל (בערך) יונפקו עד סוף אוגוסט. כלומר, היתרה לגיוס אג"ח סחירות תעמוד על 10 מיליארד שקל בחודשים ספטמבר-דצמבר.
משמעות הדבר: בספטמבר-דצמבר צפוי גיוס סחיר ממוצע של כ-2.5 מיליארד שקל לחודש. כידוע, בחודש החגים (אוקטובר השנה) צפוי גיוס נמוך יותר. כמו כן, במחצית השנייה של חודש דצמבר לא צפויות הנפקות (עקב העדר ביקוש על ידי זרים).
במבט כללי, הגיוס של כ-10 מיליארד שקל בשליש האחרון של השנה יהיה נמוך בהרבה יחסית לפדיון הסחיר של כ-33 מיליארד שקל (פדיונות ענק בספטמבר ונובמבר). עודף פדיון משמעותי צפוי לתמוך בשוק האג"ח. בנוסף, החל מחודש אוקטובר קרנות הפנסיה צפויות להצטרף בתור שחקן חדש מצד הביקוש.
לסיכום: מצב פיסקאלי חיובי, היקף הנפקות נמוך, וסביבת אינפלציה נמוכה יחסית תומכים בהרחבת הפער השלילי בתשואות הארוכות מול ארה"ב. הפער השלילי צפוי להתרחב מ-20 נקודות בסיס כיום ל-50-60 נ.ב.
מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.