השקל התחזק בשבוע החולף, בנק ישראל יעלה השבוע שוב ריבית

| יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

בשבוע האחרון השקל התחזק ב-0.5% מול סל המטבעות ופוחת ב-4% במצטבר מתחילת השנה. בחודש מרץ, זרים הקטינו את החזקותיהם באג"ח ממשלתי של ישראל ל-9.5% (מסך מצבת האג"ח) מ-9.6% בפברואר ו-10.7% בסוף 2021. שיעור ההחזקות במק"מ ירד ל-44.6% במרץ מ-45.6% בפברואר.

בתחילת השבוע מחירי הנפט בעולם עלו, אבל בימים האחרונים חזרו כמעט לרמה של לפני שבוע. לפי המחיר ושערי חוץ הנוכחיים, אזי בתחילת יוני צפויה התייקרות של כ-4% במחירי הדלקים (שתתרום כפרומיל למדד). בחודש מאי מדדנו התייקרות של כ-1% במחירי המזון (לפי המחירים באינטרנט).

בשבוע האחרון הודו אסרה על יצוא חיטה על רקע ירידה ביבול עקב גל חום קיצוני. כעת, 26 מדינות הטילו מגבלות חריפות על יצוא סחורות חקלאיות. ברקע, מחירי הדשנים עלו בצורה חדה, וגם בארה"ב מסתמנת בצורת באזורים נרחבים.

כותרת ה"אקונומיסט" השבוע: The coming food catastrophe, ("אסון המזון המתקרב"), בפרט בקרב מדינות מתפתחות. אנו בלידר שוקי הון העלינו את צפי עליית סעיף המזון במדד ל-7.1% שנה קדימה (מ-6.4%).

בשל הייסוף בשקל במחצית השנייה של מאי, תחזית מדד מאי ירדה ל-0.7% (מ-0.8%) ותחזית מדד יוני ירדה ל-0.2% (מ-0.3%). במבט קדימה, אנו מניחים יציבות או פיחות מתון בשער חוץ של השקל מול סל המטבעות, על רקע המשך חולשה בשווקים, עם התחזקות של הדולר בעולם (פיחות בשקל מול הדולר, ייסוף מול האירו).

| נתוני הצמיחה לא רעים כל כך

ברבעון הראשון של 2022 התוצר בישראל ירד ב-1.6% בחישוב שנתי, לאחר גידול של 15.6% ברבעון הרביעי של 2021. הנתון הבא משקף יותר את מצב המשק: התוצר עלה ב 9% מרבעון א' 21 ועד רבעון א' 22, קצב מהיר יחסית למרבית המדינות בעולם.

נתוני צמיחה רבעוניים נוטים להיות תנודתיים, בפרט על רקע גלי הקורונה השונים. לצורך המחשה: הצריכה הפרטית ירדה ב 0.7% ברבעון א' לאחר עלייה של 18.3% ברבעון ד'. זינוק בצריכה לאחר גל קורונה בהכרח תומך בהתמתנות או ירידה קלה ברבעון העוקב. מה עוד רואים בנתוני התוצר?

• היצוא התעשייתי עלה ב-8.8% לאחר גידול של 21.4% ברבעון ד' 21.

• יצוא שירותי היי טק ירד ב-17.7% ברבעון א', זאת לאחר גידול של 35.7% ברבעון ד'. מדובר בסקטור תנודתי: מוקדם להבחין בהשפעת הירידה החדה בנאסד"ק (למרות שצפויה התמתנות או ירידה בפעילות בסקטור זה במחצית השנייה של השנה).

• ההשקעות לבנייה למגורים עלו ב-13.1% לאחר גידול של 22.2% ברבעון הקודם. עלייה חדה בהשקעות בבנייה צפויה להביא לגידול בהיצע של דירות בהמשך השנה ולכן גם צפויה לתרום להתמתנות במחירי הדיור.

• ההשקעות בתשתיות ירדו ב-5.4% לאחר גידול של 21.4%. מסתמנת ירידה גם בהשקעות במכונות וציוד (9.7%-).

• הצריכה הציבורית ירדה ב-7% ברבעון א', זאת לאחר גידול של 12.9%. למרות הניכוי בעונתיות, ההוצאות הממשלתיות היו גבוהות מאד בסוף 2021 עקב תת ביצוע בגירעון ואישור תקציבי בנובמבר 21.

• השימושים המקומיים (צריכה פרטית, צריכה ציבורית והשקעות) עלה ב-8.5% ברבעון א' לאחר גידול של 15.8% ברבעון ד' 21.

התמונה הכללית של המשק משקפת התרחבות, כפי שמשתקפת בסקר חברות של הלמ"ס וירידה נוספת באבטלה באפריל ל-3.1% מ-3.4% במרץ. אנו צופים העלאת ריבית של 0.25% מחר (יום שני).

מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע בישראל:

יום שני: מספר המשרות הפנויות (אפריל), אינדיקטור חשוב לגבי מידת "הידוק" שוק העבודה. בנוסף, החלטת ריבית בנק ישראל. אנו צופים העלאה של 0.25% (בהסתברות של 60%). בנק ישראל הקרין בעבר את ההדרגתיות של תהליך הריסון המוניטרי. בנוסף, לאור הייסוף החד בשקל בשבוע האחרון, בנק ישראל ישאף לא להחריף מגמה זו על ידי העלאת ריבית חדה יותר.

יום חמישי: רכישות בכרטיסי אשראי (אפריל). כאמור, אינדיקטור לרכישות יומיות מצביע על גידול של 7% בחודש זה (בניכוי עונתיות).

| ארה"ב: אל תספידו את הצרכן

רבים צופים התמתנות חדה בצמיחה בארה"ב על רקע ציפייה שכוח הקנייה של הצרכן האמריקאי נשחק על ידי האינפלציה ומדדי האמון הצרכניים מצביעים על פסימיות צרכנית. בפועל, זה מספר חודשים שהצריכה הפרטית מפגינה עוצמה מפתיעה.

לאחר גידול של 1.1% בצריכה הפרטית בחודש מרץ (מעל הציפיות), באפריל המסחר הקמעונאי עלה ב-0.9%, מעט מעל הציפיות של 0.8%. מדובר בגידול ריאלי של 0.6%. הצריכה באפריל התפרסה על מרבית הענפים, וגם עלתה ברכישות המקוונות (2.1%+) וגם ברשתות השיווק (1.1%). בהנחה סבירה שצריכת שירותים באפריל הייתה גם חזקה יחסית (ביציאה מהקורונה), אזי ניתן לצפות גידול נאה בצריכה הפרטית באפריל וכנראה ברבעון ב' כולו.

ההערכות הן שברבעון ב' הצריכה הפרטית הריאלית עלתה ב-4.6% (בחישוב שנתי). משמעות הדבר: הביקוש המקומי ממשיך להפגין עוצמה על רקע עליות שכר וחסכונות מתקופת הקורונה. בסביבה שהיחס בין מספר המשרות הפנויות לבין מספר המובטלים עומד על 2 (שיא מאז מדידת המשרות הפנויות), הלחץ לעליות שכר צפוי להימשך, כאשר עד כה השכר עלה בפרט בענפים בעלי שכר נמוך (אירוח ופנאי, תחבורה ומסחר), עם נטייה שולית לצרוך גבוהה.

ככל שהאינפלציה תתמתן לכיוון 4%-4.5% עד לסוף השנה (לפי ההנחות של מרבית בתי ההשקעות) ו-3.5%-4% בעוד שנה, מדובר בעליית שכר ריאלי שתתמוך בהמשך הצריכה הפרטית. מבחינת הפד: מדובר באור ירוק להמשיך לרסן את המדיניות המוניטארית, במטרה להחזיר את האינפלציה לקרבת היעד של 2%.

נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו בעולם השבוע:

יום שלישי: מדדי מנהלי הרכש במספר מדינות/אזורים חשובים, כולל ארה"ב, אירופה, יפן ובריטניה; ארה"ב: המכירות של בתים חדשים (אפריל)

יום רביעי: הזמנות של מוצרי בני קיימא + פרוטוקול של הדיון המוניטרי האחרון.

יום שישי: ההכנסה הפנויה, הצריכה הפרטית ואינפלציית PCE (אפריל), מדד האמון הצרכני (מאי).

| זום-אין: חולשה באמון הצרכני לא מעידה על חולשה בצריכה

השווקים חוששים (ובצדק) מכניסה לסטגפלציה כבר השנה, בפרט בארה"ב. בשבוע האחרון, עקום התשואות חזר והתהפך בארה"ב. יו"ר הפד ג'רום פאוול מפגין נחישות במלחמה באינפלציה, "even if it meant some pain was involved", גם אם זה כרוך "בסבל" מסוים.

ההערכה לגבי כניסה למיתון בארה"ב מבוססת בעיקר על הציפייה לירידה ריאלית בצריכה הפרטית. כידוע, הצריכה הפרטית מהווה את הקטר המשמעותי ביותר בפעילות הכלכלית ומהווה כ-63% מסך התוצר בארה"ב. כאמור, הסתכלות על נתוני מסחר קמעונאי לא תומכת (בינתיים) בהערכה זו.

בכל זאת, מסתמנת ירידה חדה במדד האמון הצרכני של מישיגן בארה"ב וקיימת ציפייה שפסימיות זו תביא לירידה בצריכה הפרטית. משקי הבית בהחלט חוששים מאינפלציה גבוהה וכנראה גם מהשפעת שחיקת הנכסים הפיננסיים.

חשוב להדגיש שמשקי הבית נהנים כעת מסביבה של תעסוקה מלאה מלווה בעלייה מהירה בשכר, בפרט בקרב השכבות החלשות בעלות הנטייה השולית הגבוהה לצרוך. כאשר היחס של מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים עלה לשיא, קשה לצפות לשינוי מהיר מסביבה זו של משק בתעסוקה מלאה, גם בהתחשב בירידות בשווקים והתמתנות בשוק הנדל"ן.

משמעות הדבר: כל עוד המשק האמריקאי ממשיך לצמוח (גם אם בקצב מתון יחסית) אין סיבה עבור הפד להסס לגבי המשך העלאת ריבית, לפחות לא בשנה הקרובה ואולי לא לפני 2024.

בהנחה שסביבת האינפלציה בכול זאת תתמתן לסביבות 3.5%-4% שנה מהיום (עדיין קצב גבוה מדי עבור הפד), הפד צפוי להמשיך להעלות את הריבית לפחות לרמת ריבית ריאלית חיובית נמוכה: סביב 4% עד סוף 2023.

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.