שוק התעסוקה מתחזק ובנק ישראל יעלה שוב ריבית בישיבה הקרובה

| יניב בר, כלכלן באגף הכלכלה של לאומי |

| המדד המשולב לבחינת מצב המשק: האטה בקצב הצמיחה ברבעון הראשון של 2022

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מרץ בשיעור של כ-0.19% (לעומת החודש הקודם), כך על-פי נתוני בנק ישראל. מדובר בשיעור עלייה גבוה ביחס לממוצע בשלושת החודשים הקודמים (דצמבר 2021 – פברואר 2022), שהסתכם בכ-0.03%, נתון אשר מצביע על שיפור בפעילות הכלכלית. 

בהקשר זה, נציין כי בנק ישראל מתייחס בהודעתו לכך שהשיפור בנתוני המדד המשולב לחודש מרץ חל על רקע "סיום גל התחלואה החמישי (גל ה"אומיקרון"), וחזרת הפעילות הכלכלית ושוק העבודה למצבם האיתן ששרר טרם משבר הקורונה".

כמו כן, הוסיף כי "נראה, שעד כה, המלחמה באוקראינה, שהביאה לעלייה ניכרת במחירי הסחורות, לא גררה פגיעה משמעותית בפעילות הריאלית של ישראל".

עליית המדד המשולב בחודש מרץ חלה על רקע עליות ברכיבים הבאים: ייצור תעשייתי (פברואר), הפדיון בענפי השירותים (פברואר), יבוא התשומות לייצור ושיעור המשרות הפנויות במשק, אשר מצביע על ביקוש מוגבר לעובדים.

מנגד, קיזזו את עליית המדד המשולב, הירידות ברכיבים הבאים: יבוא מוצרי הצריכה ויצוא הסחורות.

בחינה של הנתונים הרבעוניים של המדד המשולב, מצביעה על עלייה של 1.1% ברביע הראשון של 2022 (במונחים שנתיים). מדובר בשיעור עלייה מתון ביחס לשיעור הגידול הרבעוני הממוצע במהלך 2021, שעמד על כ-3.2%, ונמוך אף יותר בהשוואה לרביע הרביעי של 2021.

לאור זאת, ולאור המתאם הגבוה יחסית (כ-75%) הקיים בין שיעור השינוי הרבעוני של המדד המשולב ושיעור השינוי הרבעוני של התוצר המקומי הגולמי  (נתונים מנוכי עונתיות, מתחילת 2010), נראה כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2022 (שעתידים להתפרסם במהלך החודש) צפויים להצביע על האטה מסוימת בקצב צמיחת התוצר, ביחס לרביע הרביעי אשתקד.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בכ-5.8% בסיכום שנת 2022. מדובר בתחזית דומה לזו של בנק ישראל (5.5%) וקרן המטבע הבינלאומית (5.0%), שעדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה שלה לישראל, חרף הפחתת התחזיות למרבית המדינות המפותחות.

| ירידה מתונה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש מרץ 

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי היקף הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי אנשים פרטיים (בבתי עסק מקומיים בלבד) ירד בחודש מרץ בשיעור מתון של כ-0.4% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים). אולם, היקף הרכישות היה גבוה בכ-6.0% בהשוואה למרץ 2021.

הירידה המתונה בחודש מרץ חלה בעיקר עקב ירידה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, ריהוט והלבשה והנעלה), זאת  לאחר שהגיעו להיקף שיא במהלך שנת 2021. ירידות מתונות יותר נרשמו בענפי המזון והמשקאות, וכן בענפי השירותים (בעיקר מכיוון שירותי ביטוח).

עם זאת, יש לציין שהיקף הרכישות בענפי השירותים שנפגעו משמעותית ממשבר הקורונה, והם: שירותי תיירות טיסות ואירוח ופנאי ובילוי, המשיך לצמוח, זאת בהמשך למגמת ההתאוששות מהשפעות המשבר.

כמו כן, נציין שגם בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים (מחשבים ותוכנה, דלק חשמל וגז, ציוד ושירותי תקשורת ועוד) היקף הרכישות המשיך להתרחב.

נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי מבנק ישראל (נתונים יומיים, שמתפרסמים בתדירות שבועית, והם במחירים שוטפים ומנוכים מהשפעות של עונתיות) מצביעים על גידול מהיר בחודש אפריל (1-25/4). ז

את, בעיקר על רקע התאוששות מהירה בהוצאה על מוצרי תעשייה ומזון (שירדו בחודש מרץ, כאמור), תוך המשך התאוששות של ענפי השירותים, ובראשם: תיירות וחינוך ופנאי.

על כן, אומדננו המבוסס על נתוני בנק ישראל, מצביע על עלייה גבוהה יחסית בקצב הרכישות במהלך חודש אפריל, עם תחילתו של הרביע השני של השנה.

במבט כולל, נראה כי היקף הרכישות בכרטיסי אשראי מצוי בסביבת תוואי המגמה הפוטנציאלי, ונראה שאף עלה מעבר לו בחודש אפריל. 

במבט קדימה, הצריכה הפרטית צפויה לצמוח, להערכתנו, בכ-7.8% בשנת 2022, זאת לפי התרחיש המרכזי.

| נמשך השיפור בנתוני התעסוקה, זאת בדגש על שיעור האבטלה בהגדרה הסטנדרטית

שיעור האבטלה בהגדרתו הסטנדרטית, שכוללת את היקף הבלתי מועסקים בלבד, שב לרדת בחודש מרץ, כך על-פי נתוני הלמ"ס. 

שיעור האבטלה בהגדרה הצרה ירד מרמה של 3.9% בחודשים ינואר-פברואר ל-3.8% בחודש מרץ. מדובר בשיעור האבטלה הנמוך ביותר מאז תחילת שנת 2020, ונמוך בכ-1.7 נקודות אחוז בהשוואה לרמת השיא של האבטלה (שנרשמה מאז פרוץ המשבר), אשר עמדה על 5.5% בחודש מרץ 2021.

עם זאת, יש לציין כי על אף הירידה המתמשכת באבטלה, שמצביעה על שיפור מרשים בשוק העבודה המקומי, האבטלה (בהגדרה הצרה) טרם שבה לרמתה ערב המשבר – 3.4% בפברואר 2020.

דהיינו, תהליך התאוששות שוק העבודה מהשלכותיו השליליות של משבר הקורונה, עודנו בעיצומו.

יש לציין כי הנתונים שהוצגו הינם נתונים חודשיים, המנוכים מהשפעות של עונתיות (בין היתר, מההשפעה של חופשות חג על נתוני התעסוקה).

זאת, בשונה מהנתונים השוטפים שמתפרסמים על-ידי הלמ"ס (בתדירות חודשית ודו-שבועית), אשר אינם מנוכי עונתיות, וכוללים גם את האבטלה בהגדרה הרחבה (כלומר בלתי מועסקים, מועסקים שנעדרו זמנית כל השבוע ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מחודש מרץ 2020, מרביתם, כפי הנראה, כתוצאה מהמשבר).

נדגיש כי נתוני האבטלה (הסטנדרטית) משני המקורות אינם זהים. בהקשר זה, נציין שהנתונים השוטפים העדכניים שפורסמו מצביעים על המשך ירידת האבטלה בהגדרה הצרה גם במחצית הראשונה של חודש אפריל.

עם זאת, מוקדם עדיין להסיק מנתונים חלקיים אלה לגבי חודש אפריל כולו בניכוי עונתיות, שכן במהלך המחצית השנייה של אפריל חלה חופשת חג הפסח, אשר עשויה להיות לה השפעה על הנתונים.

באשר לשיעור האבטלה בהגדרה הרחבה, נציין כי עמד על 4.4% במחצית הראשונה של אפריל – שהוא השיעור הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה – לעומת 5.3% במחצית השנייה של מרץ.

ירידה זו הינה תוצאה של ירידת שיעור האבטלה הסטנדרטי, כאשר היקף האבטלה העודפת שנוצרה עקב המשבר (ההפרש בין האבטלה בהגדרה הרחבה לעומת ההגדרה הצרה) נותר על 1.5%, שהם כ-65.9 אלף "מובטלי קורונה" – כ-13.5 אלף עובדים שנעדרו זמנית (בעיקר עובדים שהוצאו לחל"ת), זאת לעומת כמיליון עובדים בשיא המשבר וכחצי מיליון עוד בתחילת 2021, וכ-52.4 היקף העובדים שנפלטו מכוח העבודה מתחילת המשבר (לעומת כ-130 אלף בתחילת 2021).

לסיכום, נמשך השיפור בנתוני התעסוקה, אשר משקפים את חוסנו המתמשך של שוק העבודה הישראלי, זאת לצד היקף השיא של המשרות הפנויות במשק (כ-150 אלף בחודש מרץ).

מדובר בהתפתחות, אשר ככל שתמשך, עשויה לתמוך בהתגברות לחצים לעליית השכר במשק בחודשים הקרובים, ובהאצת האינפלציה. כמו כן, נציין כי נתונים אלה תומכים בהערכתנו להעלאת ריבית נוספת כבר בישיבה הקרובה (23.5) של הוועדה המוניטארית של בנק ישראל.

הכותב הוא כלכלן באגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.