| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
האינפלציה אינה חזות הכל, אבל בימים טרופים אלה לא נותר מקום לפריטים רבים נוספים "על המדף". מדד המחירים לצרכן בישראל עלה 3.5% ב-12 החודשים האחרונים, ולפי הערכות, לאחר שיפורסם מדד מרץ (ביום שישי הקרוב), יעלה הקצב לכ-3.7%, תוך התרחקות נוספת מהרף העליון של יעד האינפלציה, 3%.
אמנם שיעור זה נמוך בהרבה מהאינפלציה בארה"ב ובגוש האירו (7.9% ו-7.5% ב-12 החודשים האחרונים, בהתאמה), אבל הוא עולה בהתמדה בשנתיים האחרונות בכלל, ובחודשים האחרונים בפרט.
תיסוף השקל כבר לא משמש בלם לעליית האינפלציה כבעבר, ומדד מחירי היצרן (ללא דלקים), שעלה 8.7% ב-12 החודשים האחרונים, מאותת על המשך לחצי מחירים מצד ההיצע.
גם מחירי הדירות, שעלו 13% ב-12 החודשים האחרונים, יובאו בחשבון על ידי נגיד בנק ישראל אמיר ירון ואנשיו. לבסוף, שיעור הבלתי מועסקים ירד ל-3.2% מכוח העבודה במחצית הראשונה של חודש מרץ, והמשק שב, על פניו, לתעסוקה מלאה (אם כי הנתונים הדו-שבועיים האחרונים תנודתיים, יחסית).
לנוכח כל הגורמים האלה, יכול בנק ישראל להשיק סבב העלאות ריבית מנקודת פתיחה נוחה, שתאפשר מסלול חלק, יחסית, ללא הפרעות של ממש לפעילות שוקי ההון והאשראי.
נראה כי בנק ישראל יכשיר את הקרקע להכרזה על העלאת ריבית היום אחר הצהריים, באמצעות תחזית כלכלית חדשה שתפרסם מחלקת המחקר ותכלול העלאה של ממש בתחזית האינפלציה בהשוואה לתחזית מתחילת השנה (1.6% ב-2022 ו-2.0% ב-2023).
אשר לגובה הריבית, הדעות חלוקות בין רבע אחוז לחצי אחוז, כשלאפשרות הראשונה סבירות מעט גבוהה יותר.
בשיקוליו, יתייחס בנק ישראל גם לגורמים האחרים, שנמצאים בכל זאת "על המדף" ומצריכים זהירות:
-
סביר להניח כי התחזית הכלכלית החדשה תכלול גם הפחתה של תחזית צמיחת התמ"ג (5.5% השנה ו-5.0% בשנה הבאה, לפי התחזית הקודמת).
-
לפי מדד אמון הצרכנים, הסעיף המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי בישראל בשנה הקרובה נחלש מאוד בחודשים האחרונים, ורמתו בחודש מרץ, מינוס 36%, מדאיגה למדי.
-
עדיין לא ניתן לומר כי השלכותיה הכלכליות של הקורונה התפוגגו לחלוטין, ובכמה מקומות בעולם זו שבה והרימה ראש.
-
כך גם לגבי ההשפעה המסיגה של המלחמה באוקראינה והעיצומים שהוטלו על רוסיה על הפעילות הכלכלית.
נוסף על כך, הגירעון התקציבי הנמוך יוצא הדופן בתקציב המדינה, 1.4% בלבד מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, יכול לאפשר תוואי העלאות ריבית מדוד יותר מאשר לו היה הגירעון גבוה יותר.
בשורה התחתונה, דריכות רבה לקראת העלאת הריבית הראשונה זה 4 שנים, אבל תשומת הלב תינתן לגבי התחזית הכלכלית המעודכנת והמסרים שיעביר הנגיד ירון לגבי קצב ועוצמת העלאות הריבית הבאות.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.