האינפלציה בישראל חורגת מהיעד? בנק ישראל לא יקדים את העלאות הריבית

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ויניב בר, כלכלן באגף הכלכלה |

| בחודש ינואר נמשכה הירידה בהיקף האבטלה במשק

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי בחודש ינואר 2022, שיעור האבטלה ה"רחב" המשיך לרדת, ועמד על 5.6% לעומת 6.0% בדצמבר 2021. זאת, על אף העלייה החדה בהיקפי התחלואה בקורונה, עקב התפשטות זן ה"אומיקרון". 

הירידה בשיעור האבטלה בהגדרתו הרחבה חלה על רקע המשך הצמצום בהיקף האבטלה בהגדרה הסטנדרטית. שיעור האבטלה ה"רגיל" ירד בחודש ינואר לרמה של 3.7%, שהם כ-157.2 אלף בלתי מועסקים, ובכך התקרב לרמתו ערב המשבר. 

מנגד, האבטלה העודפת שנוצרה עקב המשבר נותרה ברמה של כ-2% (שהם כ-87 אלף "מובטלי קורונה"), בדומה לרמתה מאז חודש אוקטובר 2021. כאשר, היקף המועסקים שנעדרו זמנית עלה לכ-31 אלף עובדים, בעוד שהיקף העובדים שנפלטו מכוח העבודה מתחילת המשבר המשיך לרדת במתינות לרמה של כ-56 אלף מובטלים.

לסיכום, ההשפעה של גל התחלואה הנוכחי על שוק העבודה, באה לידי ביטוי בעלייה מתונה בלבד בהיקף המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם (בשל המשבר), בעוד שמגמת הירידה ביתר רכיבי האבטלה, נמשכה גם בחודש ינואר. 

במקביל, מספר המועסקים המשיך לגדול, על רקע המשך התרחבות הפעילות במשק והגידול בביקוש לעובדים.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, מגמת השיפור בנתוני התעסוקה צפויה להימשך. להערכתנו, שנת 2022 צפויה להסתכם בשיעור אבטלה "רחב" של כ-5% (בממוצע שנתי), כאשר תוספת "אבטלת הקורונה" צפויה להתכווץ לאורך השנה, אך לא להימחק לחלוטין.

| קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן עלה בינואר לרמה של 3.1% 

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש ינואר 2022, כך על-פי נתוני הלמ"ס. זאת, לעומת הערכות מוקדמות לשינוי של 0.0-0.1%. 

עליית המדד בחודש ינואר חלה, בין היתר, על רקע עליית סעיף המזון, בין היתר, עקב התייקרות במחירי הארוחות מחוץ לבית; ירידה מתונה יחסית לעונתיות המאפיינת את חודשי ינואר בסעיף הלבשה והנעלה; עלייה בסעיף ריהוט וציוד לבית; ועליית סעיף הדיור. 

תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שמשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים) ירד בשיעור מתון יותר מהעונתיות שאפיינה את תת-סעיף זה בחודשי ינואר בשנים שלפני משבר הקורונה. 

קצב העלייה השנתי של תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות אמנם התמתן מעט בחודש ינואר ל-2.8% לעומת 3.3% בדצמבר 2021, אולם הוא צפוי לעלות לסביבה של כ-4% בחודשים הקרובים ולתרום כ-0.7 נקודות אחוז לעליית האינפלציה השנתית. זאת, בין היתר, עקב השפעה בפיגור של העלייה המתמשכת במחירי הדיור. 

בהקשר זה, נציין כי קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) המשיך לעלות בחדות ועמד על כ-11.3%, שהוא קצב העלייה השנתי הגבוה ביותר מאז אמצע שנת 2011. 

במבט קדימה לחודשים הקרובים, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות צפוי להישאר בסביבה הנוכחית, בין היתר, מסיבות של אפקט קצה, אולם בהמשך השנה קצב עליית מחירי הדירות צפוי לרדת מרמות השיא, במקביל להתמתנות הצפויה בביקושים לדיור מרמת השיא הנוכחית בה הם מצויים.

לסיכום, שיעור עליית מדד המחירים ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בינואר, המשיך ועלה ל-3.1%, השיעור הגבוה ביותר מאז אמצע שנת 2011. מדובר בהתייקרות רוחבית שבמסגרתה כמחצית מסעיפי המדד התייקרו בקצב שנתי העולה על 3%. 

במבט קדימה, נציין כי אף שהאינפלציה השנתית הנוכחית משקפת חריגה מן הגבול העליון של יעד יציבות המחירים (3%), זוהי חריגה קטנה יחסית, בוודאי בהשוואה להיקפי החריגה הנרשמים במדינות אחרות בעולם.

ההגעה לקצב העולה על 3% במהלך הרביע הראשון של 2022 הייתה צפויה, אם כי מדובר בעיתוי מוקדם במעט מאשר היה צפוי קודם לכן. 

בחודשים הקרובים צפויה עלייה נוספת של הקצב השנתי, אולם עדיין לא נראה שמדובר בחריגה שתביא את בנק ישראל למהלך כה מוקדם של העלאות ריבית.

על רקע  זה, ועל בסיס המידע הקיים כיום, תוואי העלאת הריבית על ידי בנק ישראל צפוי לצאת לדרך באמצע 2022 ולהיות בהשהיה יחסית לתוואי הצפוי בארה"ב וגם בקצב מתון יותר מאשר בארה"ב.

אנו מעריכים כי במהלך שנת 2022 האינפלציה צפויה להיות בטווח של בין 2.3%-2.8%. 

| התמ"ג של ישראל צמח ב-2021 בקצב שיא של כ-8.1%, והפתיע לטובה ביחס להערכות המוקדמות

התוצר המקומי הגולמי של ישראל צמח בשיעור חד של 8.1% (ריאלי) בסיכום שנת 2021, זאת לאחר התכווצות של 2.2% בשנת 2020, עקב השלכותיו השליליות של משבר הקורונה.

מדובר בשיעור גידול מהיר ביחס להערכות המוקדמות, ובקצב הצמיחה המהיר ביותר מאז שנת 2000. כמו כן, מדובר בקצב צמיחה אשר בלט לחיוב ביחס למרבית מדינות ה-OECD.

ההאצה בקצב הצמיחה בשנת 2021, חלה על רקע ההסרה של מרבית הגבלות הקורונה ופתיחת המשק חזרה לפעילות כמעט מלאה, לאחר הצמצום המשמעותי בפעילות ב-2020. האצת הצמיחה הייתה רוחבית בכל רכיבי הצמיחה. בלטו במיוחד הצריכה הפרטית וייצוא הסחורות והשירותים, שתרומתם לצמיחה ב-2021 הייתה המשמעותית ביותר. 

הצריכה הפרטית, שמהווה כ-51% מהתוצר, צמחה אשתקד בכ-11.7% (ריאלי), נתון אשר בלט לחיוב ביחס למדינות ה-OECD,  זאת לאחר שהתכווצה בחדות בשנת 2020. 

ייצוא הסחורות והשירותים צמח בקצב מהיר, הודות לעלייה חדה בייצוא השירותים האחרים (בעיקר בתחום ההייטק), כאשר ייצוא הסחורות צמח בקצב נאה אך מתון יותר.

יש לציין כי בשנת 2021, משקל ייצוא השירותים בתוצר (כ-52%) עבר לראשונה את המשקל של ייצוא הסחורות (כ-48%), מגמה אשר צפויה להימשך גם בשנים הבאות. 

במקביל, נרשם גידול חד ביבוא הסחורות והשירותים, שנתמך בהאצת הפעילות הכלכלית במשק ועליית הביקושים מצד משקי הבית והסקטור העסקי. במקביל, ההשקעה בנכסים קבועים צמחה גם כן בקצב מהיר, בהובלת בנייה למגורים, כלי תחבורה ומכונות וציוד, נתון אשר תומך בהתרחבות מהירה של הפעילות הכלכלית בחודשים הבאים.

לסיכום, האומדן השנתי של הלמ"ס באשר לנתוני החשבונאות הלאומית בשנת 2021 מצביע על התרחבות מהירה בפעילות הכלכלית בשנת 2021, שהיוותה את שנת ה"ריבאונד" לאחר ההתכווצות בתוצר ב-2020.

מדובר בנתון אשר תומך בהעלאת ריבית בנק ישראל באמצע השנה, זאת בתלות של משתנים נוספים כמו התפתחות הפעילות הכלכלית בחודשים הראשונים של 2022 ושינויים באינפלציה. במבט קדימה, הפעילות הכלכלית במשק המקומי צפויה להמשיך להתרחב גם בשנת 2022, אם כי, בקצב מתון יותר. 

הכותבים הם כלכלנים באגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.