שוק העבודה מתאושש? האבטלה ברמה הנמוכה ביותר מתחילת הקורונה

| יניב בר, כלכלן באגף הכלכלה של לאומי |

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי שיעור האבטלה ה"רחב" המשיך לרדת בחודש נובמבר, לרמה של 6.5% לעומת 7.0% באוקטובר. מדובר בשיעור האבטלה ה"רחב" הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה, אשר נתמך בחזרתו של המשק לפעילות מלאה, בשילוב עם הפחתה משמעותית בתמיכות הממשלתיות למובטלי הקורונה. נזכיר כי האבטלה בהגדרה הרחבה, כוללת בעיקר את היקף הבלתי מועסקים, העובדים שהוצאו לחל"ת כתוצאה מהמשבר ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת המשבר (מרץ 2020).

כמו כן, נציין כי הנתונים המשמשים לניתוח המגמות בשוק העבודה אינם מנוכים מהשפעות של עונתיות, כך שייתכן שהן מושפעות במידה מסוימת מסיבות אלו. 

בתרשים המצורף מוצגת ההתפתחות של שיעור האבטלה בהגדרה הרחבה מאז פרוץ המשבר, תוך חלוקה לשני רכיבים: שיעור האבטלה ה"רגיל" – מספר הבלתי מועסקים; והתוספת לשיעור האבטלה ה"רחב", שנוצרה עקב המשבר – בעיקר עובדים שהוצאו לחל"ת (מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם) ועובדים שפוטרו ונפלטו מכוח העבודה עקב המשבר.

ניתן לראות בתרשים שהתוספת העודפת לאבטלה שנוצרה עקב המשבר מצויה במגמת ירידה מתמשכת מאז חודש פברואר 2021, עד לרמת שפל של כ-1.9% בנובמבר לעומת כ-13.6% בינואר, זאת לאחר תום הסגר השלישי המהודק ופתיחת המשק לפעילות במקביל להסרת מרבית הגבלות הקורונה. מגמה זו, צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, עד לשחיקתה של התוספת לקראת סוף השנה הבאה, כך אנו מעריכים בתרחיש מרכזי. עם זאת, שיעור האבטלה צפוי להישאר עדיין גבוה מרמתו ערב המשבר (3.8% ב-2019).

היקף האבטלה הנגזר משיעור אבטלה "רחב" של 6.5% בנובמבר, עומד על כ-282.6 אלף מובטלים, בפילוח הבא: כ-196.7 אלף בלתי מועסקים, שהם כ-4.6% מכוח העבודה (שהוא שיעור האבטלה ה"רגיל"); כ-21.4 אלף עובדים שנעדרו זמנית כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בקורונה (עובדים שהוצאו לחל"ת, בעיקר); וכ-64.5 אלף עובדים שהפסיקו לעבוד עקב המשבר (ואינם חלק מכוח העבודה). במקביל, מספר המועסקים (לא כולל נעדרים זמנית בגלל הקורונה) עלה אל מעבר ל-4 מיליון עובדים.

במבט קדימה, יש לציין כי במקרה שיתעורר הצורך בהחרפת ההגבלות על הפעילות, עקב התפרצות זן האומיקרון בישראל ובעולם, עלולה להיות לכך השפעה שלילית על קצב ההתאוששות של שוק העבודה מהשלכותיו השליליות של משבר הקורונה. אחרת, המגמות הנוכחיות צפויות להימשך גם בחודשים הקרובים.

| הפדיון בענפים: שירותי ניהול ותמיכה ושירותי אירוח ואוכל טרם שב לרמתו ערב פרוץ משבר הקורונה 

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש נובמבר בשיעור של כ-0.16% (לעומת החודש הקודם) לעומת החודש הקודם, כך עולה מנתוני בנק ישראל.

מדובר בשיעור עלייה מעט גבוה בהשוואה לזה של החודשים האחרונים, אך מתון משמעותית בהשוואה לקצבי הצמיחה החודשיים של המדד המשולב בחודשים פברואר-יוני 2021. התפתחות אשר מצביעה על המשך התרחבות הפעילות במשק תוך האטה בקצב. רכיבי המדד המשולב שתרמו לעלייתו בנובמבר, הם: הייצור התעשייתי (אוקטובר), מדד הפדיון בענפי השירותים (אוקטובר), יבוא מוצרי הצריכה והתשומות לייצור ויצוא השירותים (ספטמבר). מנגד, התחלות הבנייה (ספטמבר) ויצוא הסחורות, קיזזו את עליית המדד המשולב בנובמבר.

באשר לפעילות בפילוח ענפי, נציין כי בתרשים המצורף מוצג ניתוח של התפתחות הפדיון בענפי כלכלה נבחרים (בהתבסס על נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), מנתונים שפורסמו על-ידי הלמ"ס.

התרשים כולל שני חישובים:

1. שיעור השינוי של הרמה הנוכחית של הפדיון (ממוצע החודשים אוגוסט-אוקטובר 2021, בכדי למתן את התנודתיות הקיימת בנתונים החודשיים) בהשוואה לרמה ערב פרוץ המשבר (ממוצע החודשים דצמבר 2019 – פברואר 2020);

2. שיעור השינוי של רמת הפדיון התיאורטית שהייתה צפויה להתקבל (עבור החודשים אוגוסט-אוקטובר 2021, בממוצע) אילולא פרץ משבר הקורונה (בהתבסס על המגמה בכל ענף, שחושבה על-ידי קצב הצמיחה החודשי הממוצע במהלך השנים 2015-2019) בהשוואה לרמה ערב פרוץ המשבר (ממוצע החודשים דצמבר 2019 – פברואר 2020).

מהתרשים עולה כי רמתו הנוכחית של הפדיון בכלל ענפי הכלכלה (ללא יהלומים) הינה גבוהה בכ-14.9% מהרמה ערב המשבר. יש לציין שמדובר בשיעור צמיחה גבוה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח. מגמה זו, הייתה רוחבית במרבית ענפי המשק, אשר פעילותם צמחה בקצב מהיר יותר בהשוואה למגמה, ובראשם: פעילויות בנדל"ן, על רקע ההאצה בפעילות בשוק הדיור; שירותים מקצועיים ומידע ותקשורת, על רקע הצמיחה מהירה של תחום ההייטק; מסחר סיטוני ותעשייה, כרייה וחציבה (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה). 

מנגד, בענפים שירותי ניהול ותמיכה (שכולל גם פעילות של סוכנויות נסיעות וארגון טיולים, מה שכנראה השפיע לשלילה על פעילות הענף), שירותי אירוח ואוכל וחינוך, כלל לא נרשמה צמיחה בפדיון לעומת הרמה שלפני המשבר. כמו כן, הפדיון בענף אמנות, בידור ופנאי, צמח אמנם מאז פרוץ המשבר, אולם בשיעור נמוך מהמגמה ארוכת הטווח. המשותף לענפים אלה, הוא שהם מהווים את "ענפי הקרבה", אשר פעילותם נפגעה באופן משמעותי מהגבלות הקורונה, ובראשן: ריחוק חברתי והגבלת התקהלויות, וטרם התאוששה מהשלכותיו השליליות של המשבר.

במבט קדימה, ככל שהפעילות הכלכלית במשק תמשיך להתרחב, ובהנחה שלא תחול החרפה בהגבלות הקורונה, מדדי הפדיון צפויים להמשיך ולצמוח, לרבות הענפים שקצב התאוששותם היה איטי יחסית עד כה. במבט קדימה, שנת 2021 צפויה להסתכם, להערכתנו בתרחיש מרכזי, בצמיחה של כ-6.6% בתוצר המקומי, ושנת 2022 צפויה להסתכם בצמיחה של כ-4.6%.

| הייצור התעשייתי בענפים: כימיקלים, מחשבים ואלקטרוניקה ורהיטים, בלט לחיוב מאז פרוץ המשבר

הפדיון בסך ענפי התעשייה, כרייה וחציבה צמח מאז פרוץ המשבר בקצב מהיר מהמגמה ארוכת הטווח, כאמור. ואולם, נשאלת השאלה האם מגמה זו הייתה רוחבית בכל ענפי התעשייה?

בפסקה זו, מוצגת בחינה של התפתחות הייצור התעשייתי בפילוח ענפי, המהווה מדד לבחינת היקף הפעילות של ענפי התעשייה. התרשים המצורף כולל ניתוח של התפתחות הייצור התעשייתי בענפי תעשייה נבחרים (בהתבסס על נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), מנתונים שפורסמו על-ידי הלמ"ס. בדומה לפסקה הקודמת, גם בפסקה זו מוצגים בתרשים שני חישובים:

1. שיעור השינוי של הרמה הנוכחית של הייצור התעשייתי (ממוצע החודשים אוגוסט-אוקטובר 2021, בכדי למתן את התנודתיות הקיימת בנתונים החודשיים) בהשוואה לרמה ערב פרוץ המשבר (ממוצע החודשים דצמבר 2019 – פברואר 2020);

2. שיעור השינוי של הרמה התיאורטית של  הייצור התעשייתי, שהייתה צפויה להתקבל (עבור החודשים אוגוסט-אוקטובר 2021, בממוצע) אילולא פרץ משבר הקורונה (בהתבסס על המגמה בכל ענף, שחושבה על-ידי קצב הצמיחה החודשי הממוצע במהלך השנים 2015-2019) בהשוואה לרמה ערב פרוץ המשבר (ממוצע החודשים דצמבר 2019 – פברואר 2020).

מהתרשים עולה כי רמתו הנוכחית של הייצור התעשייתי בסך ענפי התעשייה, כרייה וחציבה, אמנם צמחה מאז פרוץ המשבר בקצב מהיר מהמגמה ארוכת הטווח, אבל סך פעילות ענפי התעשייה בלבד (ללא כרייה וחציבה) צמחה בקצב מעט איטי יותר מהמגמה. משמע, הצמיחה המואצת הגיעה בעיקר מענף הכרייה והחציבה, הכולל בעיקר פעילות של הפקה ועיבוד של פחם, נפט וגז טבעי, ואינה משקפת את כלל ענפי התעשייה.

בנוסף, מהתרשים עולה כי בין ענפי התעשייה שבלטו לחיוב מאז פרוץ המשבר, ניתן לציין את הענפים: כימיקלים, מחשבים ואלקטרוניקה, רהיטים, מזון והלבשה. הייצור בענפים אלה המשיך לצמוח ביתר שאת מאז פרוץ המשבר, בין היתר, כיוון שהביקוש למוצרים אלה לא נפגע עקב המשבר, אלא להיפך, בחלק ממוצרים אלה נוצר "ביקוש עודף" כפיצוי על חוסר היכולת לצרוך מוצרים (ובעיקר שירותים) אחרים עקב המשבר, כגון: טיסות, תיירות ואירוח, בידור ופנאי ועוד, באופן שתמך בהיקפי הייצור של מוצרים אלה.

מנגד, בולטים לשלילה ענפי הייצור: טקסטיל, כלי תחבורה והובלה ומתכות. נראה שהמגמות הנוכחיות צפויות להימשך גם בחודשים הבאים, זאת בהיעדר עלייה של ממש בהיקפי התחלואה, באופן שיצריך הידוק של ההגבלות.

הכותב הוא כלכלן באגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.