אחרי ההפתעה בירידת מדד נובמבר: בנק ישראל יימנע מהעלאות ריבית?

|דר' גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי | דודי רזניק, אסטרטג ריביות|

|עיקרי הדברים: מקרו

• מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר הפתיע בירידה של 0.1%. סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה במידה משמעותית ביחס לעולם. סביבה זו צפויה לאפשר דרגות חופש רבות לבנק ישראל בניהול המדיניות המוניטרית במהלך שנת 2022.
• על אף שהתמתן מעט ברביע השלישי של 2021, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים נותר ברמה גבוהה מאוד, אשר ממשיכה לתמוך בעוצמתו של השקל.
• נמשך השיפור בגירעון הממשלתי; הגירעון התקציבי בשנת 2021 צפוי להסתכם בכ-5.0% תוצר, או אף פחות מכך, וזה טוב בהרבה מהתחזיות בראשית השנה.
• יותר ויותר בנקים מרכזיים מאמצים קוים ניציים, זאת כפי שעלה השבוע מהודעת הפד ומהעלאת הריבית המפתיעה בבריטניה. שוקי האג"ח הממשלתיים, לפי שעה, די מתעלמים מהנימה הניצית, זאת על רקע המשך התפשטות זן האומיקרון.
• העלייה החדה בסביבת האינפלציה בארה"ב באה לידי ביטוי גם במדד המחירים ליצרן שטיפס לשיא של מספר עשורים.
• הודעת הריבית של ה- ECB מלמדת על הליכה לכיוון הניצי, אם כי בצורה מתונה במידה משמעותית ביחס לפד ולבנק המרכזי בבריטניה.
• גוש האירו מסיים את הרביע הרביעי של 2021 בנימה חלשה, זאת כפי שבא לידי ביטוי בירידה המחודשת במדד ה-PMI.
• העלייה בסביבת האינפלציה גברה על החשש מהאטה בבריטניה והביאה את הבנק המרכזי להעלאת ריבית מפתיעה.

|אג"ח ממשלתי

• סביבת האינפלציה צפויה להתחיל לרדת במתינות ונותנת עדיפות להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד.
• אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני.
• מומלצת אחזקה סינתטית בשקלים הלא צמודים על רקע ירידת התשואות החדה יחסית לאחרונה בחלק הבינוני של העקום. תלילות העקום בטווח 5 – 10 גבוהה יחסית.
• צמודי המדד מומלצים להשקעה בטווח הבינוני של העקום.
• מומלצת אחזקת אג"ח בריבית משתנה חלף אחזקת מק"מ ואג"ח ממשלתי קצר.

|אג"ח קונצרני

• רמת המרווחים רשמה ירידה קלה השבוע.
• אנו ממליצים על אחזקת האפיק בדרוג קבוצת A ומעלה.
• מומלצת הגדלת החשיפה לפיקדונות בנקאיים לאור העלייה במרווחים לאחרונה.

| אג"ח ממשלתי ומקרו: מבט שבועי

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה שלילית תוך ירידות שערים ועליית תשואות לאורך העקומים. בצמודי המדד בלטו בירידות שערים איגרות החוב לטווח הקצר – בינוני בירידות שערים של כ – 0.40% בממוצע על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר שהפתיע בירידה של 0.40%. המדד השלילי המשיך להבליט את העובדה שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה במידה משמעותית ביחס לאינפלציה במדינות המפותחות ובעיקר ביחס לארה"ב, בריטניה וגוש האירו. מדובר בנתון הצפוי להעניק דרגות חופש רבות לבנק ישראל בניהול המדיניות המוניטרית שלו לאורך שנת 2022.

יציבות נרשמה בשקלים הלא צמודים הקצרים לאור הערכה כי בנק ישראל לא צפוי לשנות את הריבית בתקופה הקרובה.

בלטו לשלילה, בשקלים הלא צמודים, איגרות החוב לטווח הבינוני - ארוך ובעיקר איגרות החוב לטווח של 7 שנים ומעלה. עליית התשואות בשקלים הלא צמודים נרשמה דווקא על רקע יציבות ואף ירידת תשואות בעקום התשואות הדולרי דבר שהביא לצמצום פער התשואה השלילי בין הריביות השקליות לריביות הדולריות המקבילות עד לטווח של 10 שנים.

במידה והאינפלציה תמשיך ותרד בישראל במהלך השנה הקרובה, במידה מודגשת מאשר בארה"ב, והריבית בארה"ב ובישראל יתפתחו בתוואים שונים, זאת כפי שהיה בשנים 2017-2019, הדבר עשוי לאפשר פתיחת פער תשואות שלילי נוסף ביחס לארה"ב במהלך השנה הקרובה, תוך אפשרות להסתמנות של תוואים מנוגדים גם בשיפועי העקומים ישראל (עליית תלילות) מול ארה"ב (השתטחות).

| סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה במידה משמעותית ביחס לעולם.

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בחודש נובמבר 2021, זאת בהשוואה לציפיות לאי-שינוי המדד והערכת לאומי לעלייה בשיעור של 0.1%. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2021 לעומת נובמבר 2020) מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.4%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-2.6%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-2.3% ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-2.0%.

שיעור העלייה השנתי של המדד צפוי להסתכם בשנת 2021 ב-2.4-2.6%, בתוך יעד יציבות המחירים. מדד חודש דצמבר 2021 צפוי לנוע בטווח של מינוס 0.1% עד פלוס 0.1%. המדד צפוי לעלות בכ-1.3-1.8% במהלך 12 החודשים הקרובים.

מדד המחירים לצרכן שקף ירידות מחירים בסעיף המזון ובסעיף הפירות והירקות, ההלבשה וההנעלה ובסעיף חינוך תרבות ובידור. מדד הדיור דווקא הפתיע בעלייה. קצב עליית מחירי שכר הדיר עלה לרמה של 2.9% בחישוב שנתי כאשר מחירי הדיור שאינם נכללים במדד עלו בקצב שנתי של יותר מ 10%, הקצב הגבוה זה עשור.

סביבת האינפלציה בישראל מצויה בשיא של השנים האחרונות כאשר הערכתנו הינה לירידה מתונה במהלך החודשים האחרונים תוך חזרה אל מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים. סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה במידה משמעותית ביחס לעולם וכן ציפיות האינפלציה בכל הטווחים מצויות בתוך יעד יציבות המחירים כך שלבנק ישראל דרגות חופש רבות בניהול המדיניות המוניטארית ובעיקר בשימוש בכלי הריבית. לפיכך נראה כי העלאות ריבית בישראל אינן על הפרק כרגע וככל הנראה לא לפני השליש האחרון של שנת 2022 לכל המוקדם.

על אף שהתמתן מעט ברביע השלישי של 2021, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים נותר ברמה גבוהה מאוד, אשר ממשיכה לתמוך בעוצמתו של השקל.

העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברביע השלישי של 2021 הסתכם בכ-4.9 מיליארד דולר (נתון לא מנוכה עונתיות במחירים שוטפים). מדובר בנתון מעט נמוך יותר בהשוואה לשני הרביעים הראשונים של השנה, בהם נרשם עודף של כ-5.4 מיליארד דולר וכ-5.5 מיליארד דולר, בהתאמה.

בכדי לבחון את המגמה של החשבון השוטף בעת האחרונה, נסתכל על ההתפתחות של החשבון השוטף בחישוב שנתי (ממוצע נע של ארבעה רביעים), במונחים של אחוזי תוצר. הרמה השנתית הנוכחית של העודף בחשבון השוטף עומדת על כ-4.9% תוצר (שהם כ-22.4 מיליארד דולר). רמה זו מעט נמוכה יותר מרמת השיא שנרשמה ברביע הראשון של 2021 – 5.6% תוצר, שהם כ-23.4 מיליארד דולר – אולם גבוהה באופן משמעותי מהרמה שהייתה ערב פרוץ משבר הקורונה (Q4/2019) – 3.6% תוצר, שהם כ-14.3 מיליארד דולר.

מגמת העלייה בעודף בחשבון השוטף מאז פרוץ משבר הקורונה, הינה בעיקר תוצאה של גידול משמעותי בעודף בחשבון השירותים, אשר נתמך בהתרחבות מהירה של יצוא השירותים, בדגש על רכיבי פעילות מתחום ההיי-טק והטכנולוגיה, אשר פעילותם נמשכה גם בזמן המשבר, ועל אף ירידות ביצוא של שירותי תיירות ותחבורה, שהושפעו לרעה מהגבלות משבר הקורונה, בדגש על השמיים הסגורים. מנגד, העמקת הגירעון בחשבון הסחורות ברביעים האחרונים, שחלה על רקע גידול מואץ ביבוא הסחורות של המשק, במקביל להסרת הגבלות הקורונה וחזרתו של המשק לפעילות כמעט מלאה, קיזזה מעט את העודף בחשבון השוטף.

אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, העודף בחשבון השוטף צפוי להמשיך להתמתן בהדרגה ברביעים הקרובים, על רקע המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק, תוך עלייה ביבוא, וחזרתם לפעילות של ענפים שטרם התאוששו מהמשבר, בדגש על ענף התעופה. בהקשר זה, נציין כי על רקע המשך ההתפשטות של וריאנט האומיקרון ברחבי העולם, הורחבה רשימת המדינות שמוגדרות "אדומות", מה שעלול לעכב את תהליך ההתאוששות של יבוא ויצוא שירותי התיירות של המשק. להערכתנו, העודף בחשבון השוטף צפוי להסתכם בכ-4.5%-5.0% תוצר בשנים 2021-2022, זאת לאחר ששנת 2020 הסתכמה בעודף משמעותי יותר של כ-5.5% תוצר בחשבון השוטף. דהיינו, מדובר במצב אשר צפוי להמשיך ולתמוך בעוצמתו של השקל.

| נמשך השיפור בגירעון הממשלתי: הגירעון התקציבי בשנת 2021 צפוי להסתכם בכ-5.0% תוצר.

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש נובמבר בגירעון של כ-0.6 מיליארד ₪ לעומת גירעון גדול יותר של כ-13.6 מיליארד ₪ בנובמבר 2020. הגירעון המצטבר (ללא מתן אשראי נטו) מתחילת השנה (ינואר-נובמבר) עמד על כ-47.7 מיליארד ₪, שהם כ-35% בלבד מהיקף הגירעון בתקופה המקבילה אשתקד, שעמד על כ-137.5 מיליארד ₪. נתונים אלה משקפים את השיפור במצב התקציבי של ישראל בהשוואה לשנת 2020, שהייתה חריגה עקב השפעות משבר הקורונה. כמו כן, ניתן לראות שהתפתחות הגירעון בשנת 2021, אינה שונה באופן מהותי מהתפתחות הגירעון בשנים 2017-2019, שהתאפיינו במהלך עסקים תקין.

בחודש נובמבר, הגירעון התקציבי בחישוב שנתי המשיך לרדת, זאת בהמשך למגמה מתחילת שנת 2021. ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2020-נובמבר 2021) עמד הגירעון על 4.6% תוצר (שהם כ-70.3 מיליארד ₪) לעומת 5.5% תוצר (כ-83.3 מיליארד ₪) בחודש אוקטובר. ירידת הגירעון הינה תוצאה של גידול בהכנסות המדינה במקביל לירידת ההוצאות.

אנו מעריכים כי שנת 2021 צפויה להסתכם בגירעון תקציבי של עד כ-5% תוצר, וייתכן שאף פחות מכך. זאת, במידה שמסגרות ההוצאה לא ינוצלו במלואן והיקף ההכנסות יהיה בהתאם לתחזית הגבייה העדכנית של משרד האוצר. במבט כולל, נתוני התקציב ממשיכים להצביע על שיפור משמעותי בפרופיל הפיסקאלי של המשק, בהשוואה להערכות מראשית השנה.

| מקרו עולמי: כצפוי הודעת הריבית של הפד הייתה ניצית יחסית אם כי התשואות הממשלתיות נותרו כמעט ללא שינוי לאחר ההודעה.

בהודעת המדיניות המוניטרית, הפד הדגיש שהינו מחויב להשתמש במגוון הכלים שלו בכדי לתמוך בכלכלת ארה"ב, תוך כדי שאיפה לתעסוקה מקסימלית ויציבות מחירים. הפד מעריך שההתקדמות בחיסונים והתמיכה החזקה מצד המדיניות הכלכלית תרמו להתחזקות הכלכלה. המגזרים שנפגעו מהמגפה השתפרו בחודשים האחרונים. עם זאת, חוסר האיזון שבין היצע לבין ביקוש, הקשור למגיפה ולפתיחה מחדש של הכלכלה, המשיכו לתרום לעלייה של האינפלציה. התנאים הפיננסיים נותרו נוחים ומשקפים את צעדי המדיניות שנועדו לתמוך בכלכלה ובאשראי בארה"ב.

הפד מעריך שמסלול הצמיחה ממשיך להיות תלוי בתחלואה, אך התקדמות בתחום החיסונים ושחרור של צווארי הבקבוק בתחום מגבלות האספקה צפויים לתמוך בהמשך העלייה בפעילות הכלכלית, בתעסוקה ובעתיד גם בהפחתה של האינפלציה. הפד שואף לתעסוקה מקסימלית ואינפלציה בשיעור ממוצע של 2% בטווח הארוך יותר ולכן הותיר את הריבית ללא שינוי, זאת תוך כדי דגש שהאינפלציה, שחרגה מן היעד, תשוב בעתיד ליעד.

נראה שהפד נותן משקל גדול יחסית להשגת תעסוקה מרבית ולכן לא מיהר עדיין להעלאת ריבית. עם זאת, הפד החליט, כצפוי, להפחית בקצב כפול את רכישות הנכסים נטו ב-20 מיליארד דולר לחודש באג"ח ממשלת ארה"ב ו-10 מיליארד דולר לחודש ב-MBS. בהתאם לכך, החל מינואר הפד ירכוש אג"ח ממשלתי ב-40 מיליארד דולר לחודש ו-MBS בהיקף של 20 מיליארד דולר לחודש. הפד הדגיש את האפשרות של התאמות נוספות בקצב הרכישות, זאת כתלות בתחזית הכלכלית.

השינויים המשמעותיים בתחזית חברי ה-FOMC היו בתחומים הבאים (במונחי חציון התחזיות): הפחתה של שיעור האבטלה בשנים 2021-2022; העלאה של תחזית האינפלציה לשנים 2021-2023; העלאת תוואי הריבית לשנים 2022-2024; הגעת הריבית לכ-0.9% במהלך 2022, כלומר כ-3 העלאות ריבית במהלך השנה הבאה, כאשר הריבית בטווח הארוך צפויה להגיע לכ-2.5%.

| העלייה החדה בסביבת האינפלציה בארה"ב באה לידי ביטוי גם במדד המחירים ליצרן.

מדד מחירי היצרנים לביקוש סופי עלה ב-0.8% בנובמבר. המדד עלה ב-9.6% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. בנובמבר, עלה רכיב השירותים של הביקוש הסופי ב-0.7% והסחורות עלו ב-1.2%. המדד לביקוש סופי בניכוי מזון, אנרגיה ושירותי מסחר עלה ב-0.7% ובמשך 12 החודשים שהסתיימו בנובמבר, המחירים עלו ב-6.9%. מדובר בעליות מחירים גבוהות במידה ניכרת מאשר ציפיות השוק ומאשר מה שנרשם בתחום זה מזה שנים רבות. אין ספק שמדובר במידע חשוב נוסף שיצטרף למערך האינדיקטור המצביעים על עלייה של ממש באינפלציה בפועל, אינדיקטורים שקבלו משקל של ממש בהודעת המדיניות של הפד.

כאמור, רכיב השירותים עלה ב-0.7% בנובמבר, העלייה האחת עשרה ברציפות. ניתן לייחס יותר ממחצית מהעלייה הרחבה בנובמבר לרכיב שירותי הליבה (בניכוי מסחר, תחבורה ומחסנים) שעלה ב-0.6%. המדדים לשירותי מסחר, הובלה ואחסנה עלו בחדות יחסית, בשיעורים של כ-0.6% ו-1.9%, בהתאמה. עליית רכיב הסחורות ב-1.2% בנובמבר, לאחר עלייה של 1.3% באוקטובר, הייתה רחבה; מעבר לעליית רכיב האנרגיה ב-2.6%, רכיב הליבה (סחורות פחות מזון ואנרגיה) עלה ב-0.8%, והמחיר של סעיף המזון לביקוש סופי עלה ב-1.2%.

| הודעת הריבית של ה ECB מלמדת על הליכה לכיוון הניצי אם כי בצורה מתונה משמעותית ביחס לפד.

על פי הודעת ה-ECB, רכישות הנכסים נטו במסגרת ה- PEPP (תכנית רכישות אג"ח לנוכח מצב החירום של המגפה) יסתיימו במרץ בשנה הבאה, וצפוי שעד אז ינוצלו כ- 1,750 מיליארד אירו מתוך המסגרת של 1,850 מיליארד אירו. במקביל, ה-ECB יגביר את הרכישות שבמסגרת ה-APP (תכנית הרכישות "הרגילה) ל-40 מיליארד אירו לחודש ברביע השני של השנה הבאה, לעומת 20 מיליארד אירו לחודש כיום. מעבר לכך, הבנק מתכנן להקטין את הרכישות החודשיות ל-30 מיליארד אירו ברביע השלישי של 2022 ול-20 מיליארד אירו ברביע האחרון של 2022 ולהמשיך בקצב הזה כל זמן שנדרש בכדי לחזק את ההשפעה החיובית של המדיניות על הכלכלה.

המשמעות היא שה-ECB יקטין את סך הרכישות נטו שלו מממוצע של 92 מיליארד אירו לחודש בין ספטמבר לנובמבר 2021 לפחות ממחצית הקצב הזה עד אפריל 2022. זה פחות דרמטי מן המהלך של ה- TAPERING המלא של הפד, אך עדיין מדובר בהפחתה גדולה. ההתחייבות לצמצם את ה-APP (תכנית הרכישות "הרגילה") לקראת סוף 2022 ל-20 מיליארד אירו לחודש היא יותר ניצית מאשר השווקים ציפו. עם זאת, ההצהרה של ה –ECB מותירה את הדלת פתוחה לכך שמסגרת פעילות ה-PEPP תחודש במידת הצורך לנוכח עליית התחלואה. הבנק הותיר את צפי הריבית שלו ללא שינוי עד שיראה את האינפלציה מגיעה ל-2% לאורך כל אופק התחזית שלו, שנמשך כעת עד 2024.

ה-ECB הדגיש את הגמישות שהוא שומר לעצמו בעניין "גלגול" השקעה (השקעה חוזרת) של אחזקות האג"ח שלו שנרכשו במסגרת ה-PEPP. נראה שדגש זה ניתן תוך כדי הכוונה ספציפית לאיגרות החוב הממשלתיות של יוון (GSB), הכלולות ב-PEPP, אבל לא כלולות במסגרת ה-APP, משום שהינן מתחת לדירוג השקעה. ה-ECB הבהיר את הנכונות להגביר את הרכישות של איגרות החוב של יוון כחלק מההשקעות החוזרות של אחזקות ה- PEPP מעבר לכמות המגיעה לפדיון, זאת כאמצעי תמיכה באיגרות אלו.

| גוש האירו מסיים את הרביע הרביעי של 2021 בנימה חלשה

גוש האירו מסיים את הרביע הרביעי של 2021 בנימה חלשה, זאת כפי שבא לידי ביטוי בירידה המחודשת במדד ה-PMI. נראה שהצמיחה הואטה לכדי זחילה, זאת על רקע ההחמרה בהגבלות והזהירות הגוברת של הצרכנים שגובים מחיר מהפעילות הכלכלית, כאשר מגזר השירותים נושא ברוב הנטל.

הירידה במדד ה-PMI הכולל מ-55.4 בנובמבר ל-53.4 בדצמבר הותירה אותו בשפל של 9 חודשים. גם רכיב הייצור וגם רכיב השירותים ירדו, כאשר מדד פעילות השירותים ירד ירידה משמעותית המשקפת את העלייה החדה במקרי התחלואה, הגבלות ממשלתיות חדשות, וזהירות צרכנים. הסקרים מצביעים על כך שהמחסור באספקה נחלש מעט. בעוד שזמני האספקה התארכו שוב, ההתארכות הייתה מתונה יחסית, ומדד המלאים עלה לשיא.

ברמה הלאומית, מדד ה-PMI ירד באופן חד במיוחד בגרמניה, ל-50.0, עקב ירידה במדד השירותים אל מתחת ל-50 לראשונה מאז אפריל. ה-PMI הכולל של צרפת ירד רק ל-55.6, מה שמשקף את ההגבלות המחמירות פחות שהטילה ממשלתה. מדדי ה-PMI של דצמבר עולים בקנה אחד עם האטה ניכרת בצמיחה ברביע הרביעי ל-0.2% בלבד.

| העלייה בסביבת האינפלציה גברה על החשש מהאטה בבריטניה והביאה את הבנק המרכזי להעלאת ריבית מפתיעה.

הוועדה המוניטרית של ה-BOE הפתיעה את השווקים והעלתה הריבית מ-0.10% ל-0.25%. המהלך הזה הגיע למרות ההחרפה במצב התחלואה וזה פותח את הדרך לעוד עליות בריבית, אולי אף לרמה של 1.00% המתומחרת בשווקים לסוף השנה הבאה.

ההודעה של הבנק מציינת שיש צורך בהידוק של המדיניות המוניטרית, כך שזה לא נראה כמו מקרה של העלאה אחת ולאחר מכן עצירה, אלא כתחילתו של תהליך. לא היו אזכורים לכך שהאינפלציה צפויה להיות מתחת ליעד בעוד שנתיים, וגם לא הייתה אמירה שהשווקים הלכו רחוק מדי בצפי שהריבית תעלה ל-1.00% עד לסוף השנה. בכך, ה-BOE הקדים את הפד עם מהלך ראשון של העלאת הריבית. צמיחה כלכלית חלשה יותר וירידה מהירה יותר באינפלציה במהלך 2022 עשויה לגרום לכך שהריבית לא תעלה כל הדרך עד ל-1.00% עד לסוף השנה הבאה כפי שהשוק מתמחר.

| גם בבריטניה נרשמה האצה באינפלציה.

מדד המחירים לצרכן בבריטניה הפתיע מאוד בחודש נובמבר ועלה ב-0.7%, זאת לעומת תחזית הקונצנזוס לעלייה של כ-0.4% בלבד. שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן בבריטניה עלה מ-4.2% באוקטובר ל-5.1% בנובמבר -- הרבה מעל לתחזיות לעלייה בשיעור של 4.8%. זהו השיעור הגבוה ביותר מאז מרץ 1992. אינפלציית הליבה (שנתי) עלתה מ-3.4% ל-4.0% בנובמבר והיא הגבוהה ביותר מאז יולי 1992. חלק מהעלייה באינפלציה נבעה מגורמים נקודתיים כמו אנרגיה, מחירי טבק וביגוד. אינפלציית דמי השכירות הואצה גם כן, מ-1.8% ל-1.9% (שנתי).

יתרה מכך, נרשמה האצה נוספת באינפלציית מחירי תפוקת היצרנים, מ-7.1% ל-7.9% במונחי ליבה, מה שמצביע על כך שהעלויות הגלובליות וההשפעה של המחסור במוצרים עדיין מגבירות את לחצי המחירים. הבנק המרכזי של אנגליה, כאמור, לא התעלם מהאינפלציה והעלה את הריבית ככתוב לעיל.

מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.