בנק ישראל יפרסם את יתרות המט"ח שלו: האם יילך בעקבות הפדרל ריזרב?

| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |

השווקים אהבו את רכישות האג"ח של הפדרל ריזרב, אבל מסתבר שהם אוהבים יותר את הצמצום שלהן.

הפד הכריז בשבוע שעבר על תכנית צמצום רכישות האג"ח וזה היה השבוע הטוב ביותר לאג"ח ולמניות מזה שישה חודשים. את העליות העצימה תופעת ה"שורט סקוויז" החדה ביותר מאז ינואר (מכור בחדשות?). 

ברמה הכלכלית, רבים פירשו את ההכרזה של הפד כשמרנית, כפי שפרטנו בשבוע שעבר, זאת לאור העדר מחויבות שלו לקצב הצמצום. הערכה היא שחוסר התחייבות עשוי להוביל בהמשך למתווה מתון יותר וכתוצאה מכך גם לדחות את העיתוי לתחילת העלאות הריבית (התשואה לשנתיים הגיבה בירידה) וגם ללמד על מתווה העלאות שמרן יותר בהמשך (התשואה ל-30 שנה בארה"ב ירדה לשפל של שישה שבועות). יש גם מי שמזהיר שחוסר ההתחייבות של הפד יכול להתפתח לכיוון של האצה בצמצום, למשל במקרה של הידוק מהיר יותר בשוק העבודה. אך נראה שהפרשנות המורכבת של הפד לשוק העבודה החזק תאפשר לו להמשיך לבחור להסתכל דווקא על חצי הכוס הריקה.

מספר המשרות החדשות בסקטור הפרטי בארה"ב זינק באוק' ב-604 אלף, מעל לצפי ל-420 אלף, אך מצד שני עוד אנשים עזבו את כח העבודה ומספר המועסקים עדיין רחוק מאד מרמתו טרום המשבר. השילוב איפשר לשיעור האבטלה לרדת ל-4.6%, נמוך מהציפיות ל-4.7%, אך כאמור, הפד יוכל להמשיך לטעון שהוא מחכה עם הידוק לנוטשים.

| חשבתם שנעלה ריבית? סורי 

אחרי שהפד הפתיע בשבוע עם חוסר התחייבות לקצב צמצום רכישות האג"ח והשוק דחף את הצפי להעלאת ריבית בארה"ב מאמצע 2022 לסופה, הגיע גם הבנק המרכזי בבריטניה והפתיע יותר ממנו כשנמנע כליל מהעלאת ריבית שהוא עצמו רמז עליה ולמרות שזאת תומחרה במלואה בשוק. 

התשואה בבריטניה לשנתיים התרסקה בשבוע שעבר מ-0.75 ל-0.41%. אך גם מדינות שכבר העלו ריבית מראות פתאום סימני חרטה: נגיד הבנק המרכזי בפולין, גפלינסקי, שהפתיע כזכור בשבוע שעבר עם העלאת ריבית חדה של 75 נ"ב ומעל לציפיות, אמר אתמול שהוא לא רואה צורך בהעלאות נוספות בשנת 2022, זאת אחרי שהשוק כבר רץ ותמחר כאלה באגרסיביות. לטענת גפלינסקי אלה לא יידרשו בשל התמתנות צפויה בקצב עליית האינפלציה.

שינוי הכיוון מדגים איך גם בשבוע שבו הכל נראה מתאים להידוק, עם דו"ח תעסוקה חזק, הצלחה של תרופה לקורונה והעברת תכנית תשתיות של 1.2 טריליון דולר בבית הנבחרים, עדיין הבנקים המרכזיים ממשיכים להיות ברובם "יוניים". קשה שלא לחשוב לאור המדיניות הזאת איך השוק בכלל מוכן לתמחר העלאות ריבית בישראל, בה התנאים המקומיים רחוקים שנות דור מהם, בין היתר לאור השקל המתחזק ללא הכרה. 

בהקשר הזה, היום יפרסם בנק ישראל את יתרות המט"ח שברשותו בדולרים, כשבמונחים שקליים הוא בהפסד עמוק שהיה ללא ספק אפקטיבי הרבה יותר אילו היה מופנה לסיוע ישיר ליצואנים, למשל לצרכי התייעלות, להקלות מיסים או לשיפור התשתיות.

העמדות ה"יוניות" של הבנקים המרכזיים ו"שרפת" השורטיסטים על האג"ח הממשלתיות הובילה לירידה בסטיות התקן באופציות על שוק האג"ח, כשמדד ICE BofAML MOVE ירד בשבוע שעבר, לאחר חודשיים של עליות. ירידת התנודתיות בשוק האג"ח עשויה להסיר מצידה סיכון גם לשוק המניות ולאפשר לו לעלות עוד. תמיכה לעליות מספקים ברקע גם דיווח של פייזר (NYSE:PFE) על הצלחה בניסויים בתרופה לקורונה ונתוני מאקרו חזקים, בניהם כאמור אלה משוק העבודה והבוקר גם מהיצוא של סין.

היצוא מסין התפוצץ למעלה באוקטובר בשינוי שנתי דולרי של 27.1%, מה שמלמד על "פייט" שנותן צד ההיצע ללחצי הביקוש העולמיים - להערכת כלכלני בלומברג הנתונים מלמדים גם על התאוששות שרשרת האספקה. להערכת המודלים של בלומברג היצוא מסין יישאר חזק גם בחודשים הקרובים לפני שיתחיל להאט במהלך השנה הבאה, בשל התאוששות מוקדי יצור אחרים באסיה ובשל חזרה של צרכנים במערב לצריכת שירותים ע"ח מוצרים פיזיים. מי שעשוי להאיץ את החזרה לצריכת שירותים הוא הדיווח של חברת פייזר על הצלחה בניסויים לתרופה לקורונה, אם זאת אכן תוביל להפחתה במגבלות בעולם על תנועה והתקהלות.

הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם