מה משמעות ההחלטה האחרונה של הפד? תגובות השוק מעורבות

| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |

החלטת המדיניות אמש של הפד פורשה על ידי כלכלנים בצורה מעורבת וגם השוק מתקשה לתאר מה בדיוק קרה שם. התשואה לשנתיים נותרה יציבה יחסית, אבל הארוכות עלו. מצד שני גם ציפיות האינפלציה עלו, למרות שהנפט נחלש, וגם הדולר נחלש. ערבוביה.

הפד הכריז, כצפוי, על צמצום הרכישות בנובמבר ב-15 מיליארד דולר וגם על צמצום של 15 מיליארד נוספים בדצמבר, מה שהפתיע כי זה אומר שהוא בעצם לא הכריז על מתווה ארוך טווח של Tapering, אלא קיצוץ לפי הודעה. כלומר, לא ברור אם הקיצוץ של ינואר מובטח.

פאוול המשיך להתייחס לאינפלציה כזמנית, אך מצד שני גם העריך שהיא תימשך עמוק יותר אל 2022. כמו הנגיד ירון הוא מתקשה להעריך את רמת ההידוק של שוק העבודה לאור נתונים סותרים, בניהם למשל רמה גבוהה של משרות פנויות כשמנגד רמה גבוהה של בלתי מועסקים. מחר יפורסמו בארה"ב נתוני התעסוקה לחודש אוקטובר, אשר לפי אינדיקציות של ADP מאתמול יהיו חזקים.

| "הפד תמיד מגזים - ולכן סביר להניח שיגזים גם הפעם עם העלאות הריבית"

אמנם פאוול ממשיך לאותת שיהיה סבלני, אבל חברת הייעוץ הכלכלי Real Investment Advice מעריכה על בסיס הניסיון ההיסטורי שיש סיכוי גדול יותר שהריבית תעלה גבוה מהמגולם, מהסיבה שהפד נוטה להגזים. לטענתם, במחזור של הפחתת ריבית הוא נוטה להגזים כלפי מטה בממוצע של 100 נ"ב, ובהעלאות בממוצע של 35 נ"ב. הסטטיסטיקה שלהם שוכחת להזכיר את תקופות הביניים בין הסבבים הללו, שתמיד התבררה להיות ארוכה משמעותית ממה שהשוק ציפה.

ביציאה, למשל, ממשבר הסאב-פריים, השוק ציפה לחזרה להעלאות ריבית בטווח של חודשים ושאלה התארכו לבסוף לשבע שנים. הם התעלמו גם מהגובה האבסולוטי של העלאות, שתמיד הסתיים ברמה נמוכה מרמת הריבית טרום המשבר.

במקרה הנוכחי, השוק מגלם העלאה לרמה של כ-2.5%, בעוד טרום המשבר הרמה עמדה על 1.75%. מכשול נוסף כיום מהעלאות משמעותיות הוא הקפיצה ברמת החוב, שהופכת את העלאות למסוכנות יותר מבעבר.

גם אם הפד כן יעלה את הריבית בצורה מוגזמת, הניסיון ההיסטורי מלמד שזה אמנם יפגע במח"מ (משך חיים ממוצע) הארוך בטווח הקצר, אבל בטווח הבינוני זה אולי הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו, כשהוא הוביל להאטה ולהיפוך המדיניות. נקודה אחרונה היא שלהבדיל ממחזורי העלאת ריבית בעבר, כיום כלי הריבית נתפס פחות אפקטיבי בריסון האינפלציה, ולכן פחות מוצדק.

אם האינפלציה בישראל תעלה בשנה הבאה ל-3% ובנק ישראל יעלה את הריבית ל-1%, מה שיהיה לנו זה כנראה אינפלציה של 3% עם ריבית של 1% - האפקטיביות של העלאת ריבית כיום בקירור האינפלציה נחשבת לנמוכה היסטורית, כשהיא לא צפויה לפתור את הפקקים בנמלים, את המחסור בשבבים, את משבר האנרגיה וכדומה ועדיין נראה שיש בנקים מרכזיים שהטיעון הזה לא מונע מהם להעלות את הריבית בחדות.

הבנק המרכזי בפולין העלה אתמול את הריבית מ-0.5% ל-1.25%, מה שהפתיע מאד את השוק שציפה להעלאה צנועה ל-0.75%. על פניו לבנק לא היו חסרות סיבות להעלאה מהירה, האינפלציה הגיעה ל-6.8%, הזלוטי בהיחלשות חדה. אבל זה היה מפתיע בהתחשב בכך שכבר חודשים רבים היו"ר, גלפינסקי, מסביר שצריך להימנע מלחנוק את הכלכלה עם העלאות. אז מה קרה לו פתאום שהתהפך והפתיע ככה את כולם? בלומברג מציין שהופעל עליו לחץ פוליטי, אבל המעיט בעד כמה: האופוזיציה בפולין האשימה את הממשלה במינוי לא טוב של נגיד, גלפינסקי, ודרשה שלא לחדש את המינוי שלו באמצע 2022. דעת הקהל בפולין ומשרד האוצר יצאו כולם על גלפינסקי ונראה שגם הוא בן אדם. הוא נקט צעד של העלאות קיצוניות, כולל תחזית להעלאה סבירה נוספת בחודש הבא, ואמר ש"יעשה כל מה שיידרש" כדי לקרר אותה. זאת בזמן שכולם מבינים שהוא לא יצליח, אלא אם יכניס את פולין למיתון... ואולי זה בעצם מה שהוא רוצה כדי שירדו ממנו?

היום החלטת ריבית בבריטניה, עם סיכוי גבוה להעלאה. בגוש האירו היו"ר, לגארד, אמרה אתמול כי "מאד לא סביר" שתהיה בשנה הבאה העלאת ריבית. כשהשוק מתמחר שתיים של 10 נ"ב כ"א.

מחיר הנפט נפל אתמול מתחת ל-80 דולר לאחר נתונים של API על הצטברות מלאי גדולה מהתחזיות, כותרות על שיחות עם איראן, חשש מהעלאות ריבית מהירות יותר של הפד ולחץ מתמשך של הבית הלבן על קרטל אופ"ק+ להגביר את התפוקה של מאובנים מזהמים, רעילים והרסניים. כשזה מגיע לכיס גם הדמוקרטיים "הירוקים" הופכים לרפובליקנים מזהמים.