| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |
ב-28 באוגוסט עמד כזכור יו"ר הפד, ג'רום פאוול, על במת ג'קסון הול הווירטואלית, הקטין את חשיבות האינפלציה הרותחת והעביר את רוב שיקולי המדיניות לנתוני שוק התעסוקה האמריקאי. לכן, אפשר היה לצפות שלאחר פרסום נתון המשרות החדשות בארה"ב ביום שישי, שהתרסק מ-1.05 מיליון ל-235 אלף לעומת צפי ל-733 אלף משרות חדשות, נראה קריסה בתשואות - אך זאת לא הגיעה.
התשואות אפילו לא ירדו בשבוע שעבר, כשסקר הצרכנים של הקונפרנס בורד רשם נפילה ל-113.8 נקודות - שפל של חצי שנה; או כשהמכון הבינלאומי למימון (IIF) הפחית את תחזית הצמיחה בארה"ב השנה מ-6.2% ל-5.7%; ולא כשכלכלני בלומברג הפחיתו את תחזית הצמיחה של סין מ-9.1% ל-8.9%.
האם איגרות החוב מגלמות שלא משנה מה יקרה, הפד בכל מקרה בדרך להכריז החודש באופן רשמי על התקפלות?
העלייה בתשואות בשבוע החולף לא היתה לגמרי מנותקת, גם לה יש הסברים. אחד מהם הוא נתונים חזקים שהתקבלו מהעסקים - למשל, בסקרי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים (ISM) ומהייצור התעשייתי. נוסף על כך, השיבושים שהשתקפו בשוק העבודה האמריקאי עשויים להשתקף בהמשך גם באינפלציה, ולהקשות על הבנקים להמשיך לטעון לאינפלציה זמנית. גם נתוני המשרות החלשים עצמם זוכים כיום לפרשנות סלחנית.
כאמור, מספר המשרות החדשות בארה"ב איכזב כשנפל ל-235 אלף, אך ניתוח שוק העבודה כולו מתאר שמדובר בחולשה זמנית: השוק האמריקאי מוצף במשרות פנויות, השכר עולה בכל הענפים ורוב החולשה בגיוס עובדים התרכזה ב"ענפי נפגעי הקורונה", כשבראשם הפנאי, התיירות והטיסות. נראה כי אפילו המובטלים עצמם לא ממש מודאגים, כשרבים מהם אפילו לא מחפשים עבודה (שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר נמוך מאוד, 61.7%) ומספר שיא של עובדים מתפטרים מיוזמתם.
המצב הזה אפשר לשיעור האבטלה בארה"ב להמשיך לרדת מ-5.4% ל-5.2%, מה שמתאר המשך התהדקות. גם סקר הצרכנים מהשבוע האחרון, אף שתיאר כאמור היחלשות, עדיין כשנשאלו על מצב העבודה, הצרכנים האמריקאים המשיכו לתאר אותו כיציב מאוד. נוסף על כך, צריך להביא בחשבון שנתוני שוק העבודה מעוותים בחלקם על ידי תוכניות סיוע שעליהן מסתמכים עדיין יותר מ-9 מיליון אמריקאים (כולל הארכת תקופת דמי האבטלה), ואגב יסתיימו מחר (ב-6 בספטמבר), כך שההתייחסות אליהם כיום יותר סקפטית.
בישראל, עברו ביום חמישי תקציב המדינה וחוק ההסדרים - בשניהם נמצאים שורה של שינויים בעלי פוטנציאל להשפעות על סביבת המחירים והפעילות הכלכלית בישראל, אבל רפורמות רבות נשארו בינתיים בחוץ. ניתוח לרפורמות החשובות נפרסם בהמשך.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם.