כלכלני לאומי: הענפים שנפגעו משמעותית מהקורונה טרם סגרו פערים | סקירה שבועית

| מבט שבועי: מגמה חיובית נרשמה השבוע בשוק האג"ח הממשלתי תוך ירידת תשואות קלה לאורך העקומים

צמודי המדד בלטו בביצועים עודפים השבוע בעיקר בחלק הבינוני של העקום בטווח 5 – 10 שנים. ציפיות האינפלציה עלו מעט ועומדות ברמה של 1.85-1.90% בממוצע לשנה לאורך כל העקום.

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה חיובית בהובלת עליות שערים בצמודי המדד לטווח של 5 שנים ומעלה שרשמו בסיכום שבועי עלייה ממוצעת של כ - 0.50%. ככלל היה זה שבוע חיובי באפיק הממשלתי כאשר עליות שערים נרשמו בכל האפיקים. באפיק השקלי הלא צמוד בלטו בעיקר איגרות החוב הארוכות לטווח של 10 שנים ומעלה בעלייה שבועית ממוצעת של כ – 0.60%. בסיכום שבועי רשמו השקלים הלא צמודים ירידת תשואות של עד 5 נ"ב לעומת ירידת תשואות של 5 – 10 נ"ב בצמודי המדד.

המגמה החיובית בשוק האג"ח הממשלתי המשיכה לקבל רוח גבית מהמשך זחילת התשואות הארוכות כלפי מטה בארה"ב. נכון ליום ו' בבוקר נסחרה התשואה ל 10 שנים ברמה של 1.46%, ואילו התשואות הארוכות ל 20 ו 30 שנה בארה"ב שבו ונסחרו סביב רמה של 2%. ביום רביעי פרסם האוצר כי כמות ההנפקות ממשיכה לרדת ותעמוד בחודש יולי על 7 מיליארד ₪ בלבד.

על רקע מגמת הביצועים העודפים של צמודי המדד נרשמה השבוע עלייה מחודשת בציפיות האינפלציה הנגזרות לרמה של 1.85-1.90% בממוצע לשנה לאורך כל העקום. האינפלציה הצפויה על פי שוק ההון ל-12 החודשים הקרובים צפויה לעלות עוד בתקופה הקרובה מעבר לרמה הנוכחית ולהתחיל לרדת לקראת סוף השנה.

בנק ישראל צפוי לפרסם ביום שני את החלטת הריבית יחד עם הערכות מקרו מעודכנות של חטיבת המחקר. צפוי שבנק ישראל ימשיך את ההתחייבות להרחבה מוניטארית, ללא שינוי בריבית בנק ישראל, זאת למרות העלייה בסביבת האינפלציה הממשיכה, ככל הנראה, להיתפס כזמנית. ייתכן ובנק ישראל ייתן הבהרות לגבי סיום תכנית רכישות האג"ח הממשלתי, תכנית הצפויה להסתיים לקראת סוף השנה.

גרף 1: שינוי שבועי בתשואת אג"ח שקלי

גרף 2: שינוי שבועי בתשואת אג"ח צמוד מדד

המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל והיקף הרכישות בכרטיסי אשראי מלמדים על התייצבות הפעילות הכלכלית בישראל לאחר הפעילות החזקה בחודשי היציאה מהסגרים.

נתוני בנק ישראל מלמדים כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מאי ב-0.24% (לעומת החודש הקודם) לאחר עליות חדות יותר של 0.45% ו-0.34% בחודשים אפריל ומרץ, בהתאמה. נתוני החודשים הללו עודכנו מעט כלפי מעלה עקב עדכון נתונים של רכיבי המדד, אך נתוני החודשים ינואר-פברואר עודכנו כלפי מטה באופן חד יותר, כך שקצב הצמיחה המצטבר של המדד המשולב מתחילת השנה ירד בכ-0.2% בעקבות העדכון.

נתוני המדד המשולב לחודש מאי מצביעים על המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית לאחר ההסרה של מרבית הגבלות הקורונה, אך זאת תוך האטה מסוימת בקצב. רכיבי המדד שבלטו לחיוב, הם: יבוא מוצרי צריכה, יבוא תשומות לייצור ומדדי הפדיון בענפי המסחר והשירותים (אפריל), כאשר מנגד, יצוא הסחורות, הייצור התעשייתי והתחלות הבנייה, קיזזו את קצב עליית המדד המשולב. ההתאוששות הכלכלית ניכרת במרבית ענפי הפעילות, אם כי, הענפים שנפגעו מהמשבר באופן המשמעותי ביותר, עדיין לא סגרו את הפערים הגדולים שנפתחו.

נתוני המדד המשולב מצביעים על המשך ההתאוששות של הפעילות הכלכלית במשק, כאשר רמת המדד בחודש מאי הייתה גבוהה בכ-0.3% מהרמה ערב המשבר (פברואר 2020), כך על-פי גרף 3 המצורף. יחד עם זאת, הנזק למשק עדיין משמעותי, כאשר בוחנים את רמת הפעילות כיום לזו שהייתה צפויה אלמלא פרץ המשבר, ונראה כי הוא מסתכם בהפסד תוצר של כ-3.5%-4.0%. במבט קדימה, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, הגידול בפעילות צפוי להימשך גם בחודשים הבאים, אם כי, העלייה בתחלואה בימים האחרונים עלולה, אם תמשיך להתפשט, להוביל להחזרה של לפחות חלק מהגבלות הקורונה, מה שצפוי לעכב את תהליך היציאה של המשק מהמשבר. להערכתנו, צפויה צמיחה של כ-5% לשנה בממוצע בתוצר המקומי במהלך השנים 2021-2022 (בתרחיש מרכזי).

גרף 3: המדד המשולב לבחינת מצב המשק

מקור: אגף כלכלה בנק לאומי.

בגרף 4 מוצגת בחינה של נתוני הפדיון בענפי המשק השונים (נתונים חודשיים, מנוכי עונתיות) בחודש אפריל 2021 לעומת פברואר 2020 (לפני פרוץ המשבר). ניתן לראות שפעילות הענפים: שירותי אירוח ואוכל, אמנות בידור ופנאי, חינוך, שירותי ניהול ותמיכה ושירותי תחבורה ואחסנה, עדיין נמוכה מהרמה לפני פרוץ המשבר. מנגד, ניתן לציין לחיוב את הענפים: פעילויות בנדל"ן (שירותי תיווך, השכרת מבנים ועוד), על רקע העלייה במכירות של דירות בחודשים האחרונים, בינוי, מסחר ומידע ותקשורת (היי-טק).

גרף 4: שיעורי שינוי בפדיון ענפי המשק

מקור: אגף כלכלה בנק לאומי.

לאחר 3 חודשים שלש עליות רצופות ברכישות בכרטיסי אשראי היקף הרכישות ירד בכ-3.6% בחודש מאי (לעומת החודש הקודם), זאת לאחר שעלה במצטבר בכ-17.6% בחודשים פברואר-אפריל, במקביל להתקדמות תהליך חיסון האוכלוסייה ופתיחת המשק לפעילות. יש לציין שמדובר בנתונים שהם במחירים קבועים ומנוכים מהשפעות של עונתיות, ולכן ניתן להשוות בעזרתם בין חודשי השנה.

הירידה הייתה רוחבית בכל קבוצות המוצרים, אך הגיעה כאמור לאחר שלושה חודשים רצופים של עלייה ניכרת בפעילות, לאחר תום הסגר השלישי המהודק (שהתרחש בינואר 2021). היקף הרכישות במרבית קבוצות המוצרים הינו גבוה מהרמה שהייתה לפני תחילת המשבר, בהובלת הקבוצות: מוצרים ושירותים אחרים (תקשורת, תחבורה, מחשבים ותוכנה ועוד) ומוצרי תעשייה (ריהוט, מוצרי חשמל והלבשה והנעלה), להוציא את ענף השירותים, בו היקף הרכישות נמוך בכ-1.2% (בהשוואה לפברואר 2020). זאת, בשל העובדה שהיקף הרכישות בתחום שירותי טיסות, תיירות ואירוח, אשר טרם חזר לפעילות מלאה (בעיקר כיוון שהשמים לא נפתחו עדיין באופן מלא), נמוך בכ-20% בהשוואה לרמה ערב המשבר. חזרה לפעילות מלאה בתחום זה תלויה בהתפתחות התחלואה בעולם, ובהיעדר התפרצות מחודשת של ממש בתחלואה בישראל. במבט לחודש יוני, נציין כי נתוני בנק ישראל באשר להוצאה בכרטיסי אשראי (אשר אינם מנוכי עונתיות) מצביעים על המשך רכישות בהיקף דומה. דהיינו, נתונים אלה מצביעים על התמתנות מסוימת בביקושים לצריכה מצד משקי הבית, לאחר התפרצות ה"ביקוש הכבוש" בחודשים האחרונים.

בחינה של הנתונים בתדירות רבעונית מצביעה על עלייה משמעותית בהיקף הרכישות ברביע השני של 2021 (שחושב על-סמך ממוצע הרכישות בחודשים אפריל-מאי) לעומת הרביע הראשון של השנה, שהושפע כאמור מהסגר השלישי. כפי שניתן לראות בגרף 5 המצורף, לאורך השנים קיים מתאם חיובי וגבוה יחסית של כ-60% בין שיעורי השינוי הרבעוניים של הרכישות בכרטיסי אשראי לאלה של הצריכה הפרטית. לאור זאת, ניתן להעריך כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני של 2021, צפויים להצביע על צמיחה מהירה יחסית בצריכה הפרטית, התפתחות אשר תומכת בצמיחה מהירה בתוצר המקומי ברביע השני של השנה. במבט קדימה, אנו מעריכים כי הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בכ-9%-10% בסיכום שנת 2021, זאת בהנחה שהעלייה בתחלואה בימים האחרונים לא תתרחב לכדי התפרצות של ממש.

גרף 5: היקף רכישות בכרטיסי אשראי וצריכה פרטית

מקור: אגף כלכלה בנק לאומי.

חוסנם המתמשך של חשבונות החוץ של המשק: החוב החיצוני השלילי (עודף הנכסים על ההתחייבויות – נתוני "המלאי") כמו גם נתוני "הזרם" (העודף בתנועות ההון הנכנסות והעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים) ממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות, מגמה אשר צפויה להישמר גם בשנים הקרובות.

נתוני בנק ישראל מלמדים כי ברביע הראשון של השנה הסתכם עודף הנכסים על פני התחייבויות בחול בכ-197.9 מיליארד דולר, נתון המשקף ירידה של כ-4.5 מיליארד דולר לעומת הרביע הרביעי של 2020. ירידה זו, מקורה בעלייה חדה יחסית וחריגה של כ-13 מיליארד דולר בחוב החיצוני ברוטו, שהגיע לרמה של כ-143.5 מיליארד דולר, שהם כ-34.7% תוצר – הרמה הגבוהה ביותר (ב-% תוצר) מאז סוף שנת 2013 – המשקפת עלייה של כ-8.2 נקודות אחוז לעומת הרמה ערב משבר הקורונה (הרביע הרביעי של 2019). מגמה זו, הינה בעיקר תוצאה של השקעה (נטו) בהיקף גבוה ביחס לרביעים קודמים של תושבי חוץ באג"ח ממשלתי (לטווח קצר) ובמק"ם. התפתחות זו, מתיישבת עם הגידול בשיעור ההחזקה של משקיעים זרים באג"ח ממשלתיות סחירות, שעלה באפריל 2021 ל-11.1% לעומת 7.3% ב-2020 ו-5.5% ב-2019. מנגד, סך נכסי החוב של המשק בחו"ל עמד על כ-341.4 מיליארד דולר, מתוכם כ-186 מיליארד דולר הן רזרבות המט"ח בבנק ישראל. גורם זה צפוי להמשיך ולתרום לעליית נכסי החוב במט"ח גם ברביע השני של השנה, לאור המשך רכישות המט"ח מצד בנק ישראל גם בחודשים אפריל ומאי, בהיקף מצטבר של כ-8.26 מיליארד דולר.

לסיכום, על אף ירידה קלה, חוסנם המתמשך של חשבונות החוץ של המשק: החוב החיצוני השלילי (עודף הנכסים על ההתחייבויות – נתוני "המלאי") כמו גם נתוני "הזרם" (העודף בתנועות ההון הנכנסות והעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים) ממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות, מגמה אשר צפויה להישמר גם בשנים הקרובות.

גרף 6: החוב החיצוני השלילי של המשק

מקור: אגף כלכלה בנק לאומי.

| מאקרו עולמי

דוח התעסוקה לחודש יוני בארה"ב מלמד על כך שעדין יש קשיים בשוק העבודה למרות תוספת המשרות הנאה.

דוח התעסוקה לחודש יוני הצביע על כך שנרשמה עלייה חזקה מהצפוי, של יותר מ -850,000, במספר המשרות בחודש יוני וזה עשוי להיות סימן לכך שהמצב של מחסור ניכר וזמני בעובדים מתחיל להשתפר. עם זאת, העלייה בכוח העבודה בהיקף של כ-151,000 בלבד ולמעלה משלושה מיליון איש בכוח העבודה פחות מן השיא שלפני המגיפה, מעידה על קשיים בשוק העבודה.

ההאצה בתעסוקה באה מן המגזרים המושפעים ביותר מהמשך החזרה לנורמליות, כאשר תעסוקה בתחומי החינוך הציבורי והפרטי עלתה בכמעט 270,000, התעסוקה במסחר הקמעונאי עלתה ב- 67,000, ובתחום הפנאי והאירוח נוספו 343,000 משרות. העלייה בתעסוקה עשויה לסמן את כך שחלק מהגורמים המעכבים את החזרה לעבודה החלו להשתפר, במיוחד צמצום דמי האבטלה המוגברים, אשר מסתיימים מתחילים להסתיים בחלק מהמדינות בארה"ב.

עם זאת, החולשה בשיעור ההשתתפות נמשכת, כאשר כוח העבודה עלה ב -151,000 בלבד ביוני ונותר יותר משלושה מיליון איש פחות מרמתו בפברואר 2020. התוצאה נטו היא ששיעור האבטלה עלה ל -5.9%, לעומת 5.8%. בקרב המובטלים, מספר המובטלים אשר עזבו מרצונם את עבודתם הקודמת והחלו לחפש עבודה חדשה עלה ב- 164,000 ל- 942,000 ביוני. הדבר מעיד על שינוי בשוק העבודה ורצונם של עובדים למצוא משרות טובות יותר, ובתנאים טובים יותר, זאת לנוכח המחסור הניכר של עובדים. תהליך צפוי לבוא לידי ביטוי בהמשך עליית השכר בקצב מואץ.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה היה ללא שינוי על 61.6% ביוני ונותר בטווח צר של 61.4% -61.7% מאז יוני 2020. שיעור ההשתתפות נמוך ב- 1.7 נקודות אחוז בהשוואה לפברואר 2020 ויחס התעסוקה ואוכלוסייה היה 58.0%, כ- 3.1 נקודות אחוז מתחת לרמת פברואר 2020. מספר המועסקים במשרה חלקית, למרות שהיו רוצים משרה מלאה, ירד ביוני.

גרף 7: נתוני התעסוקה בארה"ב

| הערכות תקציביות לארה"ב והמשמעות על התשואות הממשלתיות הארוכות

משרד התקציבים של הקונגרס (CBO) פרסם פרטים לגבי התחזית הכלכלית המעודכנת, תוך התחשבות בחקיקת התכנית הכלכלית של הנשיא ביידן המיושמת מראשית השנה. התחזית החדשה של CBO מראה שהחוב הפדראלי שבידי הציבור האמריקאי ימשיך ויעלה במונחי אחוזי תוצר ובמונחים דולריים נומינליים מ -22.3 טריליון דולר היום ל -35.8 טריליון דולר בסוף שנת 2031.

על פי התחזית, הגירעון התקציבי יסתכם ב -3.0 טריליון דולר (13.4 אחוז מהתמ"ג) בשנת 2021, ויהיה ברמה של 1.2 טריליון דולר לשנה בממוצע (4.2 אחוזים מהתמ"ג) בעשור הקרוב ויגיע ל -20 טריליון דולר (5.5 אחוזים מהתמ"ג) עד לשנת 2031. במצטבר, הגירעונות בשנים 2021עד ל- 2031, יהיו גבוהים ב -0.6 טריליון דולר מהצפוי בעבר. לפי הערכות CBO, ההוצאה הפדרלית תהיה בממוצע 22 אחוזים מהתוצר בעשור הקרוב, לעומת ממוצע היסטורי של 20.6 אחוזים מהתוצר. ההכנסות יהיו בממוצע 17.8 אחוז מהתוצר, לעומת ממוצע היסטורי של 17.3 אחוזים מהתוצר.

הכלכלה מתאוששת ממשבר ה-COVID עם הרחבה פיסקאלית גדולה וגם עם מדיניות מוניטרית מרחיבה, ולכן תחזית ה- CBO מצביעה על צמיחה כלכלית חזקה לטווח הקרוב ולאינפלציה (PCE) גבוהה יחסית לטווח הקרוב. הכלכלה תצמח ב -7.4% בשנת 2021 ו ב -3.1% בשנת 2022. מעבר ל -2022, ה- CBO צופה צמיחה בשיעור של 1.5% בממוצע בשנה והאינפלציה שתהיה בשיעור של 2.1% בממוצע בשנה. שיעור האבטלה ירד ל-3.8% אחוזים בשנת 2023 ותעלה ל -4.5% עד 2031.

על פי תחזית זו, שיעור התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב עם 10 שנים לפדיון צפוי לעלות בהדרגה לכ-1.9% ב-2022 ולהיות ברמה ממוצעת של 2.8% בשנים 2022-2031.

| החשש מאינפלציה מביא להעלאות ריבית במדינות מתפתחות

בשבוע שעבר, הבנקים המרכזיים בצ'כיה, הונגריה ומקסיקו העלו את הריבית והצטרפו למהלכים של ברזיל ורוסיה בהידוק המדיניות המוניטרית. המהלכים באו על רקע חששות מפני עלייה נוספת באינפלציה. הבנקים המרכזיים הבאים הצפויים להעלות את שיעורי הריבית הם אלה שההתאוששות הכלכלית של משקיהם מתקדמת במידה טובה יחסית, והם יכולים להתמקד באינפלציה ו/או סיכונים פיננסיים. צ'ילה ודרום קוריאה מתאימות לקבוצה זו, וייתכן שמהלכי ההעלאה יתרחשו בחודשים הקרובים.

בקולומביה, שבה האינפלציה מצויה מעל ליעד וישנם סיכונים תקציביים-פוליטיים, יש סיכוי סביר לכך שהבנק המרכזי יעלה את הריבית בקרוב. לא מן הנמנע שגם בדרום אפריקה תידרש העלאת ריבית במידה והמטבע ימשיך להיחלש והאינפלציה תעלה. באופן דומה, במידה ותיאבון הסיכון העולמי יפחת והמטבעות של חלק מן המדינות המתעוררות החלשות יותר יחלשו עוד בעקבות כך, אז הבנק המרכזי של טורקיה יהיה במצב לא נוח, עם צורך לשקול העלאת ריבית וזאת כנגד דעתו של נשיא טורקיה הדורש ריבית נמוכה.

גרף 8: ריביות בנקים מרכזיים

במקסיקו, השוק הופתע מן ההעלאה של הריבית בהיקף של 25 נ"ב על ידי הבנק המרכזי ל-4.25% המהווה תגובה לעלייה באינפלציה שם. הצפי הוא עתה להמשך העלאות הריבית באופן מדורג בכ-100 נ"ב נוספים. ההפתעה הניצית חיזקה את הפסו המקסיקני ביחס לדולר, תוך שביצועיו טובים ביחס למטבעות EM אחרים. שוק האג"ח מתמחר העלאות ריבית נוספות עתה. האינפלציה המשיכה ועלתה במחצית הראשונה של יוני אל כ-6% בשנה האחרונה (4.6% במונחי ליבה), מעל לטווח היעד של 2-4%. בהצהרת הריבית, ציין הבנק המרכזי את הסיכונים להמשך אינפלציה גבוהה.

גרף 9: ריבית, אינפלציה ותשואת אג"ח ל-10 שנים במקסיקו

מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.