| ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, וכלכלני הפועלים |
| תמצית הסקירה השבועית
- מסר הפתיחה של שר האוצר החדש היה "לא תהיה העלאת מסים ולא תהיה השתוללות כלכלית". בכדי שזה יקרה האוצר יצטרך להתחיל לצמצם את הוצאות הקורונה, ובפרט את תשלומי החל"ת.
- אפשר לומר שהממשלות לא מעלות מסים, אך הבנקים המרכזיים כן מחזירים בהדרגה מס ישן – מס אינפלציה שמעביר מקורות מהציבור לממשלה.
- הלחץ לעליות מחירי הנדל"ן צפוי להימשך בחודשים הקרובים, זאת על רקע המלאים הנמוכים וחזרת המשקיעים לשוק.
- תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עודכנה כלפי מעלה לשיעור של 1.6%. אנו מעריכים כי במבט קדימה מחירי המוצרים הסחירים לא יוסיפו לרדת בקצב המהיר של העשור האחרון, בעיקר בשל התייקרות עלויות הייצור באסיה וכן בשל עלויות שינוע גבוהות יותר.
- בבנק ישראל רואים את עליית האינפלציה בארה"ב לרמה שנתית של 3.8% ללא כל תגובה של הפד, וזה מבחינתם מרחיק את עליית הריבית בישראל.
| ישראל: תוואי הפחתת הגירעון יהיה הדרגתי מאוד
שר האוצר החדש, אביגדור ליברמן, נכנס לתפקידו בשבוע שעבר. מסר הפתיחה שלו היה "לא תהיה העלאת מסים ולא תהיה השתוללות כלכלית". כדי שזה יקרה, האוצר יצטרך להתחיל לצמצם את הוצאות הקורונה, ובפרט את תשלומי החל"ת, וכן לנסות ולמתן את דרישות השכר של ההסתדרות.
בבנק ישראל מעריכים שהגירעון התקציבי הוא מבני, ולכן בסופו של דבר, יהיה צורך להעלות מסים, אבל הדרך לא אצה וניתן להמתין ל-2023. הנסיבות הכלכליות הנוכחיות בעולם לא מעודדות את הממשלות להפחית גירעונות: עלויות גיוס ההון נמוכות, חברות הדירוג בוחנות את המצב הפיסקאלי באופן יחסי, ולכן הסיכון שבהפחתת דירוג נמוך.
אנו בבנק הפועלים סבורים כי תוואי הפחתת הגירעון יהיה מאוד הדרגתי, ולא נחזור בשנתיים שלוש הקרובות לגירעון של 3% מהתוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר יעלה באופן מתון מאוד בשל עליית האינפלציה (רק כ-30% מסך החוב צמוד למדד, והאינפלציה מעלה את התוצר הנומינלי), וייסוף השקל. אפשר לומר שהממשלות לא מעלות מסים, אך הבנקים המרכזיים כן מחזירים בהדרגה מס ישן - מס אינפלציה, שמעביר מקורות מהציבור לממשלה.
ברבעון הראשון של השנה הוחל בבנייתן של כ-12.1 אלף יחידות דיור, ירידה לעומת קצב שנתי של כ-53 אלף יחידות ב-2020, שהייתה גם היא שנה חלשה. היקף הגמר בנייה נמצא אף הוא במגמת ירידה וברבעון הראשון הסתיימה בנייתן של 11.2 אלף יחידות דיור (בניכוי עונתיות). מנגד, רמת הביקושים שוברת שיאים: בחודש אפריל נרכשו כ-4.2 אלף דירות חדשות – עלייה של 68% לעומת רמת המכירות באפריל 2019 לפני הקורונה. מעבר להיצע הנמוך של דירות, השוק מונע כעת גם מציפיות לעליות מחירים, שמגשימות את עצמן. הפחתת מס הרכישה, הגדלת רכיב הפריים במשכנתאות והקפאת פרויקט מחיר למשתכן היו השמן שליבה את המדורה של הציפיות. הלחץ לעליות מחירים צפוי להימשך בחודשים הקרובים, זאת על רקע המלאים הנמוכים וחזרת המשקיעים לשוק.
תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עודכנה כלפי מעלה לשיעור של 1.6%. מדד המחירים לחודש מאי עלה ב-0.4%, שיעור נמוך מעט מהקונצנזוס. אנו מעריכים שחלק מהסעיפים בהם השינוי היה נמוך מהתחזיות, ובעיקר סעיף ההלבשה והנעלה, עשויים לתקן בחודשים הבאים. הירידה בגמר הבנייה ועליית הכנסות משקי הבית צפויים להשפיע על מחירי שכר-הדירה. באופק עלייה גם של מחירים בפיקוח כמו מים וביצים.
כמו כן, מחיר חבית ברנט עלה בשבוע האחרון לרמה 73 דולר. הסעיף שהפתיע בחודש מאי היה הלבשה והנעלה, שהתייקר בשיעור נמוך באופן ניכר מתוואי העונתיות לחודש זה. אם בוחנים היסטוריה ארוכת טווח של מחירי ההלבשה וההנעלה רואים שאלו הוזלו במצטבר משנת 1998 ב-40%. הפחתות מסים, התחזקות בשער השקל והתגברות התחרות הביאו לירידה חדה ומתמשכת במחירים.
אנו מעריכים כי במבט קדימה, מחירי המוצרים הסחירים לא יוסיפו לרדת בקצב המהיר של העשור האחרון, בעיקר בשל התייקרות עלויות הייצור באסיה וכן בשל עלויות שינוע גבוהות יותר. זו אחת הסיבות לכך שלהערכתנו האינפלציה לא תשוב לרמה אפסית בשנים הקרובות. כמו כן, אנו מעריכים כי הממשלה החדשה תיאלץ להתמודד עם גירעון גבוה, ואם שר האוצר אינו מעוניין להעלות מסים, אז גם להפחיתם הוא לא יוכל – זה גורם נוסף שמשנה את סביבת האינפלציה בישראל.
איך האמירה הניצית יותר של הפד תשפיע על בנק ישראל? אין דבר שבנק ישראל היה רוצה לראות יותר מעלייה בריבית הפד, אבל זה כנראה לא הולך לקרות בקרוב. עלייה בריבית בארה"ב הייתה מקטינה מעט את לחצי הייסוף של השקל. בבנק ישראל רואים את עליית האינפלציה בארה"ב לרמה שנתית של 3.8% ללא כל תגובה של הפד, וזה מבחינתם מרחיק את עליית הריבית. הוועדה המוניטרית הביעה חשש מההשפעות השליליות של עליית מחירי הנכסים, אבל היא לא תפעיל כלים מוניטריים כדי לבלום את עלייה זו, מבחינתם הפתרון צריך לבוא מהממשלה.
אבל יש גבול גם לרמת הסיכון שבנק ישראל יהיה מוכן לקחת - רכישות מט"ח זו מלחמה ארוכת טווח, שבנק ישראל לא יוותר בה, אבל על רכישות האג"ח הממשלתיות אפשר לסמן "וי" ולסיימן עם כותרת של הצלחה.
| סקירה גלובלית: עלייה מפתיעה בתביעות האבטלה בארה"ב
הודעת הריבית של הפד בשבוע שעבר השפיעה על שוקי המניות, החוב, ושערי החליפין. ההודעה חשפה היעדר קונצנזוס בקרב חברי הפד באשר לתוואי הריבית העתידי, כשחמישה מהם העריכו שעליית ריבית אחת תהיה כבר בשנה הבאה. פאוול הדגיש שמדובר בהערכה של המשתתפים, וכמובן שאי אפשר להסתמך עליה, והוא שב וחזר אחר המסר שהאינפלציה היא זמנית, אם כי בלשון מסויגת יותר. לא הוזכרה יותר האינפלציה הנמוכה מהעבר שיש לפצות עליה באינפלציה גבוהה יותר. חברי הפד לא דנו באפשרות של העלאת ריבית, אך הם כן דנו כבר בצמצום רכישות האג"ח.
הריבית על עודפי הרזרבות של הבנקים המסחריים הועלתה מ-0.1% ל-0.15%, צעד שנועד להתמודד עם בעיה טכנית בשוק הכסף לטווח הקצר. תגובת שוק איגרות החוב הייתה מפתיעה במידת מה – התשואות לטווחים הקצרים ובינוניים עלו מעט, בעוד שהתשואות הארוכות נפלו. תגובה זו יכולה להיות מוסברת בהערכה של השוק שהפד לא יפעל למנוע עלייה באינפלציה (עלייה בתשואות הקצרות), אך מנגד לא ידרשו הרבה העלאות ריבית לשם כך (ירידה בתשואות הארוכות). העקום השתטח מעט שזה גם יכול לסמן הערכה מעט פסימית יותר על הכלכלה.
בסיכום שבועי בלטה הירידה במדד הדאו ג'ונס בשיעור של 3.5%, הירידה השבועית הגדולה מאז אוקטובר 2020. מדדי S&P 500 ונאסד"ק ירדו ב-1.9% וב-0.3%, בהתאמה, ומדד ראסל 2000 ירד ב-4.1%. באירופה, מדדי היורוסטוקס 50 ו-600 ירדו מעט מעל ל-1%, ומדד הדאקס בגרמניה רשם ירידה של 1.6%. באסיה, מרבית מדדי המניות נותרו יציבים, פרט לסין, שם מדד המניות ירד ב-2.5%.
עם האיתות להקדמת מועד תחילת העלאות הריבית על ידי הפד חלה ירידה בציפיות לאינפלציה והתשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה ל- 1.4%. במקביל, הדולר התחזק ורשם עלייה שבועית של 2% ביחס לאירו ולסל מטבעות זרים. בשבוע האחרון נרשמה ירידה במחירי הסחורות מכל הסוגים. הזהב והכסף ירדו בשיעורים של 6% ו- 8% בהתאמה, הנחושת ירדה 9%, והסויה ושמן סויה ירדו 7% ו-13% בהתאמה.
הפד מאותת על האפשרות להעלאת ריבית ראשונה כבר ב-2023. 13 מתוך 18 החברים בוועדה המונטרית העריכו שיהיה צורך להעלות את הריבית עד סוף שנת 2023, זאת בשונה מהודעת הפד במרץ, אז רק 7 חברים העריכו כך. באשר לצמצום האפשרי ברכישות אג"ח הודעת הפד לא סיפקה פרטים חדשים. הבנק המרכזי צפוי להמשיך לעקוב אחרי הנתונים השוטפים, וככל הנראה ההחלטה על צמצום הדרגתי של הרכישות תתקבל לקראת סוף השנה, כשתחילת ביצוע מוערכת במחצית הראשונה של 2022. הפד העלה את תחזית האינפלציה למדד ה-PCE ל- 3.4% השנה, לעומת תחזית קודמת של 2.4%. תחזית האינפלציה על פי מדד זה ל- 2022 עומדת על 2.1%. על רקע ההתאוששות בפעילות הכלכלית, הפד העלה את תחזית הצמיחה לשנת 2021 לשיעור של 7.0% (לעומת 6.5% בחודש מרץ) ושיעור הצמיחה החזוי ל- 2022 נותר ברמה של 3.3%.
| בריטניה: שיעור האינפלציה השנתי עלה ל- 2.1% בחודש מאי.
| גוש האירו: הקלה במגבלות עם העלייה בשיעורי ההתחסנות והירידה בתחלואה
| יפן: עלייה של כ-50% ביצוא במאי בהשוואה למאי שנה שעברה
| סין: שבוע שלישי ברציפות של ירידה במדדי המניות העיקריים
כותבי הסקירה הם כלכלני בנק הפועלים. הסקירה מבוססת על נתונים ומידע שהיו גלויים לציבור. הנתונים והמידע ששימשו להכנתה הונחו כנכונים, וזאת בלי שבנק הפועלים בע"מ ביצע בדיקות עצמאיות ביחס לנתונים ולמידע. אין בסקירה זו משום אימות או אישור לנכונותם. הבנק ועובדיו אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של הנתונים האמורים או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחרים במסמך. סקירה זו היא למטרת אינפורמציה בלבד, ואינה מתיימרת להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו. המידע שעליו מתבססת הסקירה והדעות בה עשויים להשתנות מעת לעת, ללא כל מתן הודעה או פרסום נוספים. סקירה זו אינה מותאמת למטרות ההשקעה או לצרכיו האישיים והייחודיים של כל משקיע. אין לראות במאמר זה משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם, ואין לפעול על פי האמור, אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו, מטרותיו ונתוניו האישיים של כל משקיע, ולאחר הפעלת שיקול דעת עצמאי.