למרות הכותרות הגרנדיוזיות, הסכם מס בינלאומי חדש עדיין רחוק | סקירה שבועית

| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |

למרות הכותרות הגרנדיוזיות, הסכם מס בינלאומי חדש עדיין רחוק. המבחן הראשון שלו - דווקא בארה"ב.

שרי האוצר של ארגון G7 הסכימו בסוף השבוע האחרון על עקרונות של רפורמת מסים בינלאומית, שתכלול מס חברות מינימלי של 15%, לצד מיסוי הרווח ממכירת נכסים לא מוחשיים על ידי חברות גדולות במדינות שבהן נעשית הצריכה. הדבר יגדיל את ההכנסות ממסים של המדינות הגדולות ויפגע בעיקר במקלטי המס הבינלאומיים (לרוב מדינות קטנות, שמעודדות התאגדות חברות בינלאומית על ידי מס חברות נמוך או הטבות).

ההשפעה על ענקיות הטכנולוגיה אינה חד-משמעית, כי לצד מס אפקטיבי גבוה יותר, הדבר יעצור את התביעות הפרטניות של כמה מדינות למסות אותם באופן ישיר, ולא ימנע מהן המשך תכנון מס יצירתי. למרות הכותרות הגרנדיוזיות, יש לזכור כי הצעות דומות למיסוי נעשו כבר בעבר, במיוחד כולל ניסיון של נשיא ארה"ב הקודם, דונלד טראמפ, אך ללא הצלחה, בשל המספר הגדול של מדינות שצריכות להסכים לכך. נוסף על כך, יש לזכור כי מדובר בתהליך חקיקה ארוך (לפחות שנה וחצי).

התמיכה של ארה"ב בנושא מתקשרת, להערכתנו בהראל, לדיווחים האחרונים על המשא ומתן במסגרת התקציב ותוכנית ההרחבה הנוספת של הממשל האמריקאי, כשפורסם כי הנשיא ג'ו ביידן מוכן לוותר על העלאת מס החברות (כפי שציינו בעבר) ל-28% בתמורה למס חברות מינימלי של 15%, לאור העובדה שכרבע מהחברות הגדולות במשק משלמות מס אפקטיבי נמוך יותר. העברת חוק זה בארה"ב הינה תנאי הכרחי לקידום סוגיית המס המינימלי גם בעולם.

| בדרך ל-5% מתחילים להוריד (לאט) את הרגל מהגז

ביום חמישי, בארה"ב צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, כאשר הצפי שלנו הוא למדד של 0.4% - דבר שיביא את האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ל-4.6% (ואחרי המדד הבא ל-5%, ואז תתחיל לרדת).

הפדרל ריזרב הודיע כי עד לסוף השנה הוא מתכנן למכור את תיק ניירות הערך הקונצרני שלו על סך כ-14 מיליארד דולר, אך להערכתנו, הסכום היחסית קטן (כל השוק קרוב ל-10 טריליון דולר) לא צפוי להשפיע על המרווחים.

ההכרזה של הפד בשנה שעברה כי ירכוש עד 750 מיליארד דולר (בשילוב תוכנית הלוואות נוספת), כולל אג"ח מתחת לדירוג השקעה, היתה אחד הגורמים העיקריים שתרמו ל"תיקון" החד בשווקים הפיננסיים ולירידה במרווחי האשראי, ואיפשרו זרימה תקינה של אשראי, בעיקר לחברות הגדולות במשק. הידיעה כי במשבר הבא (תמיד יהיו עוד משברים) "תחמושת" זו נמצאת בידי הבנק המרכזי, מקטינה מאוד את הסיכון בעלייה דומה במרווחים הממוצעים בעתיד.

הפרסומים האלה, לצד המשך השיפור בשוק העבודה האמריקאי, מחזקים את הערכתנו כי המהלך הבא של הבנק המרכזי יהיה צמצום תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות, ואנו ממשיכים להאמין שההסתברות לעליית תשואות גבוהה מההסתברות לירידה.

| למרות עליית האינפלציה, הבנק המרכזי בגוש האירו לא צפוי למצמץ

גם בגוש האירו האינפלציה צפויה להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. כאשר עלייה של כמעט 8% במדד המחירים ליצרן תורמת רבות לכך, ולכן אנו מצפים שבחודשים הקרובים האינפלציה (במבט לאחור) תגיע גם ל-3% (4% בגרמניה).

עם זאת, בניכוי מחירי המזון והאנרגיה, האינפלציה אינה כה גבוהה - ולכן אנו צופים שבהודעת הריבית ביום חמישי הקרוב תודיע נגידת הבנק המרכזי האירופי (ECB) כי קצב הרכישות המוגבר של אג"ח יימשך, ושהם לא קרובים לדון בצמצום הקצב. זאת, אף שאנו צופים כי הבנק יעדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה והאינפלציה

| מחיר הנפט בשיווי משקל - צריך להיות נמוך יותר

קרטל אופ"ק (+רוסיה) הסכימו כי החל ביולי תגדל הפקת הנפט היומית בכמעט חצי מיליון חביות. למרות הפרסום, מחיר חבית נפט המשיך לעלות, כנראה בשל הצפי לגידול מהיר יותר בביקושים לאור השיפור בתחזיות הצמיחה לארה"ב, אירופה וסין השנה.

אנו סבורים כי מחיר הנפט בשיווי משקל צריך להיות נמוך יותר, על רקע האפשרות של חידוש ההסכם עם איראן, ובמיוחד מאחר שבמחיר הנוכחי סביר להניח כי יצרני פצלי הנפט בארה"ב יחזרו להגדיל את התפוקה.

| בישראל נמשך המומנטום החיובי בצריכה

למרות ההסלמה במצב הביטחוני בישראל במאי, מדד סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס המשיך להצביע על שיפור ברוב הענפים, כולל המלונאות. במסחר הקמעונאי חלה ירידה קלה. נתון זה ממשיך לאותת כי הצמיחה ברבעון השני תהיה גבוהה. כך גם נתוני הצריכה הפרטית, כאשר סך המכירות בכרטיסי אשראי זינקו בשבועיים האחרונים של מאי (לאחר הירידה הקלה בזמן הסלמה בדרום). לכן, אנו מצפים לנתוני הכנסות ממסים חזקים גם במאי.

בנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח כדי למנוע ייסוף מהיר בשקל. הבנק גם המשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות, אך בקצב מתון יותר. להערכתנו , בהחלטת הריבית הבאה (ביולי) הבנק ישקף לציבור את צמצום קצב הרכישות.

קצב רכישות המט"ח המוגבר של בנק ישראל נמשך במאי, כאשר הבנק רכש עוד 3 מיליארד דולר. להערכתנו, עוד השנה סך היתרות יחצה את קו ה‑50% מהתוצר - דבר המהווה "כרית ביטחון" משמעותית כנגד פיחות חד ועקבי במשברים עתידיים. הבנק קרוב כחודשיים מלהגיע לתקרת הרכישות במט"ח שהכריז בתחילת השנה (30 מיליארד דולר), וסביר להניח כי באחת משתי החלטות הריבית הקרובות יכריז על הגדלה נוספת של התקרה.

בגזרת האג"ח, בנק ישראל המשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות אך בקצב נמוך יותר (3 מיליארד שקל). להערכתנו, בהחלטת הריבית הבאה ביולי הבנק יאותת כי ימשיך לתמוך בשוק האג"ח, אך במתכונת מצומצמת, נוכח העלייה באינפלציה והשיפור במצב הכלכלי.

במסמך PDF: הסקירה המאקרו-כלכלית המלאה של כלכלני הראל ביטוח ופיננסים

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. הכותב/ים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים בסקירה זו. אין לראות בסקירה זו משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות, המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע. האמור בסקירה זו משקף את חוות דעתו של הכותב במועד פרסומה, וזו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת. החברה לא תהיה אחראית, בכל צורה שהיא, לנזק ו/או הפסד שייגרמו, אם ייגרמו, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, וכן אינה מתחייבת כי התבססות על המידע המופיע בה עשוי להניב רווחים.