| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |
נתוני המשרות החדשות בארה"ב היו מזעזעים, כשעלו רק ב-266 אלף לעומת צפי לכמעט מיליון. מבחינת משקיעי המניות מדובר בבשורה משמחת, שכן היא תומכת בחבילת תמריצים נוספת של הממשל האמריקאי.
תשואות איגרות החוב הגיבו ברגעים הראשוניים בירידה, כשחשבו אולי שייהנו גם הם מהרחבה מוניטרית, אבל אז כנראה נזכרו שמה שבעיקר מעניין אותם כיום זאת האינפלציה, ושתוכנית פיסקלית אומרת עוד ממנה.
גם נתון המשרות עצמו מהווה הפעם אינדיקציה לאינפלציה, שכן הוא נובע ממחסור בעובדים, לא במשרות. מספר המשרות הפנויות נמצא בשיא של שנתיים - 7.4 מיליון - והמצוקה התבטאה בנתוני השכר שפורסמו ביום שישי, שעלו במפתיע לעומת ציפיות לירידה. לשכת המסחר האמריקאית פרסמה הצהרה שקראה לממשל לסיים את דמי האבטלה המשלימים בסך 300 דולר בשבוע, שמביא להערכתם לכך שאחד מכל ארבעה מקבלי דמי אבטלה לוקח הביתה יותר ממה שהיה מקבל אילו היה חוזר לעבודה.
למרות נתוני התעסוקה החלשים, ציפיות האינפלציה עלו ביום שישי, כשהציפיות ל-10 שנים חצו לראשונה את 2.5% ואלה ל-5 שנים עלו ל-2.7%, גם על רקע המשך עלייה במחירי הסחורות.
| ההסבר לפוזיציות של קרנות הגידור
מחירי הסחורות ממשיכים לזנק עם הסברים רבים - החל בהסטת ביקוש משירותים למוצרים, שיבושי ייצור והובלה, צבירת מלאים של סין, ועוד. אבל הסבר אחד חשוב לא פחות הוא הריצה של משקיעים אחרי העליות - מה שמעצים אותן.
סוכנות בלומברג מדווחת כי קרנות גידור הגבירו את ההימורים השוריים על מחירי סחורות שבוע רביעי ברציפות, והפוזיציות הארוכות נטו על סל של 20 סחורות הגיעו בשבוע שעבר לשיא של שמונה שבועות - קרוב לרמת שיא של עשור.
שתי סיבות בולטות לפוזיציות הן הגנה מאינפלציה - מה שלמעשה, הופך אותן לנבואה שמגשימה את עצמה; והשנייה - הגנה מפני היחלשות הדולר, שהיא גם סוג של הגנה מפני אינפלציה. כלומר, לחצי המסחר עלולים להביא את המחירים מעל לשער הממוצע שלהם, ובשלב מסוים להתהפך בחדות.
בנקים מרכזיים ברחבי העולם רואים את האינפלציה המתחממת ואת התקדמות החיסונים, אבל כל ניסיון להתקפל מהתוכניות המרחיבות מתבטא בעיקר בזינוק במטבעות המקומיים. כך קרה לקנדה, לנורבגיה ולבריטניה, שעשו סימנים קלים של הורדת רגל קלה מהגז.
חבר מועצת הבנק האירופי, מרטימס קזאקס, אמר בסוף השבוע כי הבנק המרכזי האירופי (ECB) עשוי להחליט על צמצום תוכנית רכישות האג"ח שלו כבר בהחלטה בחודש הבא - מה שהוביל להתחזקות האירו.
לפי הערכות של בנק אוף אמריקה, היקף רכישות הנכסים על ידי הפדרל ריזרב, ה-ECB, הבנק המרכזי היפני והבנק המרכזי הבריטי BOE, יגיע השנה לכ-3.4 טריליון דולר, מכמעט 9 טריליון דולר בשנת 2020, ויירדו בשנת 2022 ל-400 מיליארד דולר בלבד. סביר להניח שבנקים מרכזיים ישתדלו לא להיות הראשונים - מה שיוביל את כולם להתעכב.
| התנאים הפיננסיים מתהדקים
המשקיעים אמנם שמחו כשנתוני התעסוקה החלשים ביום שישי הגדילו את ההסתברות לחבילת סיוע נוספת, אבל אי-אפשר לשכוח שהקושי למצוא עובדים ולחצי שכר גם מהדקים את התנאים העסקיים. תוסיפו על כך את התייקרות חומרי הגלם וההובלה, את עליית הריביות - לחצים שעד כה עברו בשלום, כשהביקוש המתפרץ כיסה עליהם - יחד עם שכנועים של החברות את המשקיעים כי יצליחו לגלגל את המחירים לצרכנים בלי להרוג את ההתרחבות. ואולם, ככל שחבל התנאים מתהדק - נטל ההוכחה יהיה קשה יותר.
בהקשר הזה, ישראל תהיה סוג של מקרה בוחן, בשל ראשוניותה ביציאה ממגבלות הקורונה. סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה) שפורסם ביום רביעי לגבי חודש מרץ, תיאר כצפוי עלייה חדה בכל מאזני העבר של כלל הענפים, אבל השאלה נשארת כמה זמן היא תתמיד, ובמיוחד לאחר חודש יוני, עם התפוגגות תוכניות הסיוע למובטלים ולעובדים בחל"ת.
שוק איגרות החוב יצטרך לצלוח השבוע (ביום רביעי) מספר רב של אתגרים, ובראשם את נתון האינפלציה בארה"ב (CPI), שצפוי כי קפץ בשינוי שנתי של 3.5%. השאלה תהיה עד כמה ההסברים שזהו בעיקר "אפקט בסיס", יתקבלו ברגע האמת.
שוק האג"ח העולמי יצטרך לעכל השבוע גם מכרזים בהיקף של 126 מיליארד דולר בטווחים של 3, 10 ו-30 שנה באג"ח ממשלתי אמריקאי, במקביל להנפקות חברות בוול סטריט בהיקפים של 40 עד 45 מיליארד דולר.