| ליאור שילה, אנליסט בנקים, IBI בית השקעות |
המגמות שרואים בבנקים בארה"ב בדרך, מקדימות בדרך כלל את אלה שרואים בקרב הבנקים הישראליים. ואולם, מניסיון עבר אנו סבורים ב-IBI כי בנק ישראל עוקב אחר מגמות אלה ומצפה לסבלנות יתרה מהבנקים המקומיים, הן בנושא הריקבריס (שיעורי התאוששות מחובות) והפחתת רזרבות והן בנושא הדיבידנדים - שעליהם נרמז שיתקבל אישור לקראת המחצית השנייה של השנה. משכך, יהיה יותר סביר כי עיתוי רישום הריקבריס ייבחן ברבעונים הבאים לקראת המחצית השנייה של השנה.
בשבוע שעבר התחילה עונת הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון לשנת 2021 בגזרת הבנקים בארה"ב. הדוחות עד כה הציגו כמה מגמות עיקריות, ובהן: רווחי המסחר והפעילות בשוק ההון ממשיכים להעניק רוח גבית לתוצאות הבנקים; ביקושי האשראי נבלמו מעט ומעריכים חזרה לביקושים גבוהים יותר בהמשך השנה; והרזרבות להפסדי אשראי שנבנו עד כה, מתחילות להצטמצם על רקע שיפור בתחזיות נתוני המאקרו.
ביום ראשון, כשחזר המסחר בבורסת תל אביב לאחר שבוע מקוצר, הציגו מניות הבנקים המקומיים עליות נאות, כאשר ישנה תחושה שנושא צמצום הרזרבות ורישום ריקבריס נמצא מעבר לפינה בדוחות הקרובים. אז האם ישנה סבירות כי נראה בדוחות הקרובים מגמה זהה של ריקבריס? ישנה סבירות מסויימת, אבל אנו מעריכים כי יש יותר גורמים מעכבים שמקטינים את הסבירות לכך.
תחילה, ניתן להבחין שחלק מהבנקים הם בעלי שיעור כיסוי אשראי (הפרשה להפסדי אשראי ביחס לתיק האשראי) שגבוה משמעותית מהיחס של הבנקים המקומיים, ובנקים אלה צמצמו את הרזרבות שלהם באופן חד יותר.
נוסף על כך, יש לזכור כי בארה"ב אושרה באחרונה תוכנית סיוע גדולה וסדירה, שמפזרת מעט את הערפל בהסתכלות קדימה עבור המשק האמריקאי, הממשל הוא יציב, וכן היקף חיסוני הקורונה בארה"ב ממשיך להתקדם בקצב נאה וכעת עומד על קרוב ל-40% מהאוכלוסייה שקיבלה לפחות זריקה אחת.
בישראל ישנם כמה גורמים תומכים לרישום ריקבריס כבר ברבעון הראשון, אבל כף המאזניים של הגורמים המעכבים מעט כבדה יותר. נתחיל מהגורמים התומכים:
השבוע אישר משרד הבריאות כי ניתן להסתובב במקומות פתוחים ללא מסכה - ציון דרך חיובי, המצביע על הנקודה שבה נמצאת מדינת ישראל ביחס למגפת הקורונה. באותה נשימה, גם נציין כי המשק נפתח כמעט לגמרי, כאשר לצד זה שיעור המחוסנים בישראל בזריקה אחת לפחות עולה על 60%.
נוסף על כך, עידכון כלפי מעלה של תחזית בנק ישראל לנתוני המאקרו מפחית את הסיכונים במודלים של הבנקים, שעל בסיסם מעריכים הבנקים את היקף ההפרשות הקבוצתיות. ביום שני צפוי בנק ישראל להציג את החלטת הריבית - ועמה סביר כי יספק תחזית חדשה.
בצד של הגורמים המעכבים, ניתן למנות את חוסר היציבות השלטונית בישראל, שבעקבותיה לא מתבצעות החלטות נחוצות לצורך הבראת המשק בימים של פוסט-משבר והשלכותיו על הכלכלה. אמנם עדיין קיימות קרנות האשראי בגיבוי המדינה, תוכנית החל"ת ממשיכה לפעול וישנם כספי פיצויים מהמדינה עבור עסקים העומדים בקריטריונים, אבל אלה אינם מביאים לתמונה ברורה מספיק של מצב העסקים בישראל - וכפועל יוצא, גם המצב של משקי הבית המועסקים אינו ברור.
כמו כן, ביוני אמורה להסתיים תוכנית החל"ת, ועם סיומה יתברר מצב משקי הבית. באשר לעסקים, עדיין לא מוצו כל התוכניות שהוקצו עבורם. כ-50% מסך האשראי בגיבוי מדינה הוענקו עד כה, ומתוך סיוע לעסקים דרך רשות המסים נוצל מעל ל-70% מסך התקציב.
נוסף על כך, נציין כי בתחילת השנה הבאה הבנקים יאמצו את התקן החדש להפסדי אשראי (CECL) שעשוי להגדיל את ההפרשות העתידיות, וככל הנראה, יהווה שיקול נוסף בנוגע לצמצום הרזרבות הקיימות.