ויל (Vale) דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של 2026 שהכזיבו את תחזיות הרווח של וול-סטריט, אף שההכנסות עלו מעט על הצפי והחברה הצביעה על תזרים מזומנים חזק יותר, שיפור בתוצאות המתכות הבסיסיות והתאוששות בפעילות עפרת הברזל. הרווח למניה עמד על $0.29, מתחת לתחזית של $0.4035, בעוד ההכנסות הגיעו ל-$10.6 מיליארד לעומת ציפיות של $10.51 מיליארד. המניה סיימה את מושב הבורסה הרגיל ב-$11.39, עלייה של 1.88%, ונסחרה ב-$11.40 במסחר השוטף לאחר שעות, ללא שינוי משמעותי מהסיום.
נקודות מפתח
- ויל פספסה את תחזיות הרווח בפער ניכר, אך ההכנסות עלו מעט על הצפי.
- עפרת הברזל נותרת נקודת הלחץ המרכזית, עם ירידה של 20% ב-EBITDA על בסיס שנתי.
- Vale Base Metals הציגה רבעון חזק, עם EBITDA שעלה ביותר מ-60% על בסיס שנתי ל-$1.1 מיליארד.
- תזרים המזומנים החופשי הגיע ל-$2.2 מיליארד, וסייע בהפחתת החוב הנקי המורחב ל-$16.4 מיליארד.
- ההנהלה ציינה כי תפוקת אוקטובר ב-Serra Norte השתפרה ב-15% לעומת רמות הרבעון השלישי, מה שמרמז על התאוששות ברבעון הרביעי.
ביצועי החברה
הרבעון השלישי של ויל הציג תמונה מפוצלת. עסקי עפרת הברזל המרכזיים של החברה התמודדו עם תמחור חלש יותר, עלויות דלק ספינות גבוהות יותר והתחזקות הריאל הברזילאי, שהורידו את ה-EBITDA הפרופורמה ל-$3.5 מיליארד — ירידה של 20% לעומת השנה הקודמת. תפוקת עפרת הברזל ירדה ב-6% על בסיס שנתי, אם כי מכירות של 86.3 מיליון טון היו מעט מעל לרמת השנה הקודמת.
במקביל, חטיבת המתכות הבסיסיות בלטה לחיוב. Vale Base Metals ייצרה EBITDA של $1.1 מיליארד, גבוה ביותר מ-60% לעומת שנה קודמת ושווה ל-31% מסך ה-EBITDA של הקבוצה. הנחושת והניקל הציגו שניהם עוצמה תפעולית, כאשר תפוקת הנחושת נתמכה בתפוקה שיא ב-Salobo והניקל נהנה מתוצאות חזקות ב-Sudbury וב-Onça Puma.
התוצאות משקפות חברה שעדיין קשורה קשר הדוק לעפרת הברזל, אך מנסה לגוון את בסיס הרווחים שלה. אסטרטגיה זו חשובה כאשר שוק עפרת הברזל הגלובלי נותר חלש, עם ביקוש רך לפלדה בסין ואספקה ימית שעדיין תחת לחץ.
עיקרי הנתונים הפיננסיים
- הכנסות: $10.6 מיליארד, מעט מעל תחזית של $10.51 מיליארד
- רווח למניה: $0.29, מתחת לתחזית של $0.4035
- EBITDA פרופורמה: $3.5 מיליארד, ירידה של 20% על בסיס שנתי
- EBITDA של Vale Base Metals: $1.1 מיליארד, עלייה של יותר מ-60% על בסיס שנתי
- מכירות עפרת ברזל: 86.3 מיליון טון, מעט מעל לשנה הקודמת
- תפוקת עפרת ברזל: ירידה של 6% על בסיס שנתי
- תזרים מזומנים חופשי: $2.2 מיליארד
- הוצאות הון: $1.25 מיליארד
- חוב נקי מורחב: $16.4 מיליארד, ירידה של כ-$200 מיליון
- תשלומי דיבידנד וריבית בספטמבר: $1.7 מיליארד, תוך שמירה על החוב הנקי ברמה נמוכה יותר
רווח מול תחזית
הרווח של ויל פספס את הציפיות בפער ברור. החברה דיווחה על רווח למניה של $0.29, לעומת תחזית של $0.4035. מדובר בחוסר של $0.1135 למניה, או כ-28.1% מתחת להערכות. ההכנסות היו עמידות יותר, ועמדו על $10.6 מיליארד — כ-$90 מיליון, או 0.9%, מעל לתחזית הקונצנזוס.
גודל הפספוס ברווח למניה היה משמעותי יותר מהעלייה הצנועה בהכנסות. הדבר מרמז על לחץ על המרג’ינים, ככל הנראה בשל מחירי עפרת ברזל ממומשים נמוכים יותר, עלויות גבוהות יותר והשפעות מטבע. שורת ההכנסות של החברה החזיקה מעמד בסבירות, אך המרת הרווח הייתה חלשה מהצפוי על ידי האנליסטים.
הפספוס בולט גם משום שהחברה עדיין ייצרה תזרים מזומנים חזק ושמרה על החוב תחת שליטה. ייתכן שזה מסביר מדוע המניה לא חוותה גל מכירות חד לאחר הדוח. עם זאת, פער הרווחים היה גדול מספיק כדי לצנן את ההתלהבות.
תגובת השוק
מניות ויל כמעט ולא זעו במסחר לאחר שעות, ועלו ב-0.09% בלבד ל-$11.40 לאחר שסיימו את מושב הבורסה הרגיל ב-$11.39, עלייה של 1.88% ביום. התגובה המתונה מרמזת שהמשקיעים איזנו בין פספוס הרווחים לבין ביצועי ההכנסות, תזרים המזומנים והמתכות הבסיסיות החזקים יותר.
המניה נותרת קרוב לקצה הנמוך של טווח 52 השבועות שלה, $11.06 עד $17.94, מה שמעיד על סנטימנט חלש לאורך השנה האחרונה. אפילו לאחר עליית היום, המניה עדיין רחוקה מהקצה העליון של הטווח, המשקף קונצרן מתמשך לגבי תמחור עפרת הברזל ותמהיל הרווחים של החברה.
לא נצפתה מתכונת מסחר חריגה מהנתונים שסופקו. התנועה לאחר שעות הייתה מינימלית, מה שמעיד שהמשקיעים טרם גיבשו פסק דין כיווני חזק על התוצאות.
תחזית פיננסית והנחיות
ההנהלה אמרה כי ויל נמצאת במסלול למימוש התחזית הפיננסית לשנת 2026, אם כי תפוקת עפרת הברזל צפויה לסיים בקצה הנמוך של הטווח. החברה מצפה שתפוקת הנחושת והניקל תנחת במחצית העליונה של טווחי התחזית הפיננסית שלהן בהתאמה.
בנוגע לעלויות, ויל אמרה כי עלויות C1 ועלות כוללת הכל של עפרת ברזל צפויות לסיים את 2026 בתוך התחזית הפיננסית. עלויות הנחושת צפויות קרוב לקצה הנמוך של הטווח, בעוד עלויות הניקל צפויות לסיים בין $10,000 ל-$11,500 לטון.
הוצאות ההון צפויות לסיים את השנה לכיוון הקצה הנמוך של יעד $5.4 מיליארד עד $5.7 מיליארד. ויל גם ציינה שכבר הבטיחה יותר מ-80% מצרכי המשלוח שלה לשנת 2027 וגידרה 67% מצריכת דלק הספינות הצפויה לשנת 2027 במחיר ממוצע שווה-ברנט של $78 לחבית.
החברה גם הדגישה תוכניות צמיחה לטווח ארוך:
- פרויקט Salobo CPF אושר, עם צפי להפעלה במחצית הראשונה של 2028
- יעד תפוקת נחושת של עד 500,000 טון עד 2030
- יעד כושר נחושת של 700 קילוטון עד 2035
- הרחבת Serra Leste מ-8 מיליון טון ל-10 מיליון טון בשלב ראשון, עם פוטנציאל להגיע ל-20 עד 30 מיליון טון
- גוף עפרת N3 צפוי לייצר כ-6 מיליון טון בשנה עד 2028
דברי ההנהלה
המנכ"ל גוסטבו פימנטה אמר כי החברה "מבצעת באופן עקבי את תוכניותיה במשמעת", והוסיף כי ויל מתמקדת במצוינות תפעולית ו"בשחרור הפוטנציאל העצום של הנכסים ורשת האספקה הייחודית שלנו".
הוא גם הצביע על אסטרטגיית המשלוח כמקור תמיכה מרכזי, ואמר כי גישת ויל ייצרה "תגמול כולל של יותר מ-$3 מיליארד לעומת שוק למסירה מיידית בשנת 2026". הדבר חשוב משום שעלויות המשלוח עלו בחדות בשוק הרחב, אך ויל הגבילה את חשיפתה באמצעות חוזים ארוכי טווח וצי יעיל יותר.
בנוגע לצמיחה, אמר פימנטה כי ויל "ממוקמת היטב להציג צמיחת נחושת מעל הממוצע בשנים הקרובות", כאשר רוב הפוטנציאל מגיע מפרויקטים בראונפילד המשתמשים בתשתית קיימת ודורשים הון יחסית נמוך.
מנהל הכספים מרסלו באצ’י אמר כי גידורי המטבע והנפט של החברה ייצרו "יותר מ-$700 מיליון בתגמולי מזומנים" עד כה ב-2026, מה שסייע לתמוך בתזרים המזומנים בשוק מאתגר יותר.
סיכונים ואתגרים
- לחץ על מחיר עפרת הברזל: מחירים ממומשים נמוכים יותר ממשיכים להכביד על העסק הגדול ביותר של החברה.
- בעיות תפעוליות ב-Serra Norte: המכרה התמודד עם בעיות אמינות ציי, עיכובי מזג אוויר ובעיות איכות עפרת ברבעון.
- ביקוש גלובלי חלש לפלדה: ייצור הפלדה בסין נותר רך, מה שעלול להגביל את כוח התמחור של עפרת הברזל.
- אינפלציית עלויות: עלויות דלק ספינות גבוהות יותר ותנועות מטבע עלולות לסחוט את המרג’ינים.
- אי-ודאות בנפחים: ההנהלה ציינה כי כ-5 מיליון טון בין ייצור צד שלישי וייצור עצמי עשויים לעבור התאמה כלפי מטה אם תנאי השוק יחמירו.
שאלות ותשובות
האנליסטים התמקדו רבות ב-Serra Norte, ברציונליזציה של ההיצע, בצמיחת הנחושת ובעלויות המשלוח.
מספר שאלות התמקדו במערכת עפרת הברזל הצפונית, שם אמרה ההנהלה כי הרבעון השלישי נפגע משלושה גורמים: הפעלת משאיות אוטונומיות, עיכובים הקשורים למזג האוויר ובעיות עיבוד הקשורות לאיכות העפרת. בכירים אמרו כי תפוקת אוקטובר השתפרה ב-15% לעומת הממוצעים היומיים של הרבעון השלישי, מה שמרמז שהפעילות התאוששה.
האנליסטים גם לחצו על החברה בשאלה האם מחירי עפרת ברזל חלשים ושיעורי משלוח גבוהים עלולים לאלץ קיצוצי היצע. ההנהלה אמרה כי כ-5 מיליון טון של ייצור צד שלישי וייצור עצמי עלולים להיות בסיכון להתאמה, אך הדגישה כי כל נפחי הצד השלישי המסחריים נותרים חיוביים מבחינת מרג’ין תרומה.
נושא מרכזי נוסף היה הנחושת. ההנהלה אמרה כי פרויקט Salobo CPF אושר ומתקדם כשנה מהר יותר מהתוכנית המקורית. בכירים גם אמרו כי הקידוח ב-Carajás יותר מהכפיל את עצמו פי ארבעה בשנתיים, התומך ביעד להוסיף יותר מ-20% לרזרבות ולמשאבי הנחושת עד סוף 2027.
לבסוף, האנליסטים שאלו על הקצאת הון. ההנהלה אמרה כי מחיר המניה נראה זול ורכישות חוזרות נותרות אטרקטיביות, אך החברה תמשיך לאזן בין רכישות חוזרות, דיבידנדים ומשמעת מאזנית במקום להתחייב לתשלומים מיוחדים ב-2026.
מאמר זה נוצר ותורגם בתמיכת AI ונבדק על ידי עורך. לקבלת מידע נוסף, עיין בתנאים והתניות שלנו.
