| ארז רביב, חדשות דבר |
רווחי הבנקים זינקו השנה לשיאים חדשים על חשבון הציבור הרחב, במשכנתאות, בהלוואות, וריביות הבנקים על פיקדונות נמוכות מקצב האינפלציה ושואפות לאפס על כ-500 מיליארד שקלים שנמצאים בחשבון העו"ש.
התוצאה היא עלייה משמעותית בחובות הציבור ושחיקה בערך הכסף, בעוד הבנקים נהנים משפע יוצא דופן.
רק כדי לסבר את האוזן, ברבעון האחרון בנק הפועלים (TASE:POLI) זכה להכנסות של 7.5 מיליארד שקלים מריביות והוצאות ריבית של 3.5 מיליארד, הכנסה נטו של 4 מיליארד.
לעומת זאת, סך ההכנסות מעמלות עמד על 968 מיליון ש"ח וסך ההוצאות על שכר היו 1.25 מיליארד ש"ח בלבד. הרווחיות, במונחי תשואה להון, עמדה על 17%.
רווחים אלו עוררו ביקורת ציבורית נרחבת ושלל הצעות לגביהם. אלה האפשרויות השונות, האפקטיביות שלהן והסיכויים שיתממשו בפועל.
שר האוצר אמר השבוע (שני) בוועדת הכספים כי
"הריביות הועלו כדי להיאבק באינפלציה ולשמור על החוסן הכלכלי של המדינה ולא כדי שהבנקים יגרפו הון. יחד עם הנגיד, תוך שמירה מוחלטת על עצמאות בנק ישראל, אנו עובדים על מודלים במסגרתם הכסף יחזור לציבור ותגבר התחרות במערכת הבנקאית".
דברי השר כוללים שלל סתירות פנימיות. העלאת ריביות תמיד גוררת עליה גם במרווח הבנקאי ולכן בהכרח הבנקים גורפים הון בתרחיש זה.
זו הדרך של בנק ישראל להקטין ביקושים במשק – לייקר את עלות הכסף לעסקים…