| ארז רביב, חדשות דבר |
קריסת בנק SVB (NASDAQ:SIVB) ביום שישי האחרון היא המשמעותית ביותר בעולם הבנקאות האמריקאי מאז 2008. לפי הערכות שונות, מאות חברות ישראליות החזיקו בו כספים, בעיקר חברות הזנק וגם כמה קרנות הון סיכון, שהן המקור העיקרי להשקעות בחברות הזנק ישראליות.
מאחר שהקרנות והחברות עבדו מול בנק זה באופן בלעדי, הן נמצאות כעת מול בור עמוק במיוחד.
בכירי הבנק, שידעו על רמות הסיכון הגדלות, בחרו דווקא למכור מניות. בתחילת ינואר הגיש מנכ"ל הבנק גרג בקר פקודות מכירה ל-11% ממניות הבנק שברשותו, והן בוצעו ב-27.2 תמורת 3.57 מיליון דולר.
דניאל בק, מנהל הכספים של הבנק, מכר שליש ממניותיו תמורת קרוב ל-600 אלף דולר באותה מתכונת. מנהל השיווק, מישל דרייפר, מכר 28% ממניותיו תמורת קרוב ל-300 אלף דולר.
| מה המנהלים יכלו לדעת על הסיכון הנשקף לאחזקה בבנק?
בתחילת ינואר הבנק לא נראה קרוב לחיסול, אבל רמות הסיכון הגבוהות כבר היו ניכרות. בדוחות של ספטמבר האחרון נראה הפער בין שווי השוק של ניירות הערך שהבנק החזיק, לשוויים בספרים, שעמד על 15 מיליארד דולר, סכום שמקביל לכל ההון העצמי של הבנק.
במצב זה, הבנק לא יכול להרשות לעצמו עומס של משיכות בלי לספוג הפסדים עמוקים. רק לקראת הקריסה ניסה הבנק להגדיל את בסיס ההון העצמי באמצעות הנפקת מניות, אך זה היה כבר מאוחר מדי.
בדיעבד, קריסת הבנק הייתה תרחיש סביר בהחלט, בצירוף של כמה גורמים: התמקדות בנישה כלכלית של חברות הזנק והון סיכון היא בחירה מגבירת סיכון. כך, אם תחום מסוים נמצא במשבר, יש סיכוי גבוה שהוא יפגע בכל הלקוחות של הבנק באותו זמן.