| מאת ארי רבינוביץ', רויטרס |
ישראל קבעה באחרונה כללים לפתיחת הבורסה לניירות ערך בתל אביב לחברות רכש ייעודיות SPAC)), בשאיפה להצטרף לפריחה במכשירי ההשקעה האלה, שכבר גייסו מיליארדי דולרים בארה"ב.
SPAC היא חברת שלד שמגייסת כסף דרך הנפקה ראשונה לציבור IPO)), שבתורה משמשת לקנייה של חברה פרטית. לאחר מכן, החברה יכולה להירשם למסחר ציבורי באמצעות מיזוג, כחלופה להנפקות IPO מסורתיות.
לפי נתונים מחברת Refinitiv, בארבעת החודשים הראשונים של 2021, ההיקף של חברות SPAC בעולם הגיע ל-286 מיליארד דולר ארה"ב, לעומת 163 מיליארד דולר בשנת 2020.
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, אומרת כי הדרישות בישראל נועדו להגן על משקיעים, בלי לפגוע בתיאבון שלהם לחברות SPAC כמסלול גיוס חלופי לחברות מקומיות. בין הדרישות: חברות SPAC יקבלו שנתיים למצוא בהן חברה לקנייה, כדי לא לנטוש את המשקיעים שהעבירו כסף למכשיר הזה.
הכללים קובעים גם רף מינימום של 70% להשתתפות של משקיעים מוסדיים, ומחייבים את מי שמממנים חברות SPAC להשקיע לפחות 40 מיליון שקל (כ-12 מיליון דולר) בחברה בעצמם, כדי שיהיה להם עניין משמעותי בה.
"לשוק שלנו כנראה ייקח זמן להשתכלל ולהגיע לעסקאות בפרופיל דומה למה שקורה בוול סטריט, ולא רצינו לחשוף את המשקיעים שלנו לשום פגיעה, שללא ספק תהווה חלק מתהליך הלמידה",
אמרה גואטה לרויטרס.
"לכן החלטנו לפתוח את השוק עם דרישות מינימום גבוהות יחסית".
הכללים מחייבים לגייס סכום של 400 מיליון שקל לפחות ולהחזיר למשקיעים, אם מאוחר יותר הם הצביעו נגד רכישה של חברת היעד, את כספם בחזרה.
עד כה כבר הוגשו השנה כמה בקשות להנפקות SPAC בבורסת תל אביב, אבל גואטה לא פירטה מעבר לכך.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE:TASE) עשויה למשוך אליה עסקאות כאלה הודות למגזר ההייטק הגדול יחסית בבורסה, שהגיע בשנים 2020 ו-2021 למספר חסר תקדים של הנפקות ראשונות לציבור.
"הנטייה (של חברות SPAC) היא בעיקר לבחור בחברות טכנולוגיה, ואני מעריכה שהמגמה בישראל תהיה דומה",
אמרה גואטה.
לפי נתוני הבורסה, מתוך 44 הנפקות ראשוניות לציבור בתל אביב עד כה השנה, 28 היו של חברות טכנולוגיה. זאת, לעומת 19 מתוך 27 בשנת 2020.