כלכלות השווקים המתעוררים, כולל מקסיקו, ברזיל, אינדונזיה, וייטנאם, דרום אפריקה וטורקיה, הפגינו חוסן מול משברי חוב צפויים ועליית הריבית העולמית, כפי שנדון בפגישות השנתיות האחרונות של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. כלכלות אלה הצליחו להימנע ממצוקת חוב למרות סכסוכים גיאופוליטיים, חדלות פירעון בכלכלות בעלות הכנסה נמוכה, האטה בשוק הנדל"ן הסיני ועליית הריבית העולמית.
מספר גורמים תרמו לחוסן זה. תפקיד מפתח מילאה המדיניות הפיסקלית הרופפת של ארה"ב וסין. ארה"ב צפויה לנהל גירעון של 1.7 טריליון דולר ב-2023, בעוד יחס החוב-תוצר של סין הוכפל בעשור האחרון.
קובעי המדיניות בשווקים המתעוררים התרחקו גם הם מ"הקונצנזוס של בואנוס איירס" לטובת מדיניות זהירה יותר שאושרה על ידי קרן המטבע הבינלאומית. אסטרטגיות אלה כוללות צבירת יתרות מט"ח גדולות כדי להגן מפני משברי נזילות. יתרות המט"ח של הודו עומדות על 600 מיליארד דולר, של ברזיל על 300 מיליארד דולר ושל דרום אפריקה על 50 מיליארד דולר.
בנוסף, חברות בשווקים מתעוררים וממשלות השתמשו בריבית נמוכה כדי להאריך את פירעונות החוב שלהן. גם הדגש על עצמאות הבנקים המרכזיים ויעד האינפלציה היה קריטי. גישה זו אפשרה לבנקים מרכזיים בשווקים מתעוררים לבצע העלאות ריבית מונעות. תקנות חדשות דורשות כעת מהבנקים להתאים את הנכסים וההתחייבויות הנקובים בדולר שלהם כדי להגן מפני ייסוף דולרי פתאומי.
עם זאת, לא כל כלכלות השווקים המתעוררים הלכו בדרך זו. ארגנטינה וונצואלה דחו את הנחיות המדיניות המקרו-כלכלית של קרן המטבע הבינלאומית המובילות לאסונות כלכליים. לעומת זאת, טורקיה ניצבת כאנומליה, ושומרת על צמיחה למרות האינפלציה הגבוהה ותחזיות המשבר הפיננסי הממשמש ובא.
מאמר זה נוצר ותורגם בתמיכת AI ונבדק על ידי עורך. לקבלת מידע נוסף, עיין בתנאים והתניות שלנו.